פרשת נח - הברית הקשת והציצית
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
כאשר נשווה את פסוקי ברית הקשת לפסוקי הציצית, נמצא הקבלה מופלאה, כמעט פסוק מול פסוק. בעוד שקשת הצבעים בשמים מזכירה את הצבעים המרהיבים של פרחי הארץ ומסמנת שמירה מפני חורבן נוסף של העולם, מזכיר צבע התכלת שבציצית את תכלת השמים ואת מצוות היושב בשמים, הוא ה' אלוקי ישראל.
פרשת נח - הברית הקשת והציצית
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
כאשר נשווה את פסוקי ברית הקשת לפסוקי הציצית, נמצא הקבלה מופלאה, כמעט פסוק מול פסוק. בעוד שקשת הצבעים בשמים מזכירה את הצבעים המרהיבים של פרחי הארץ ומסמנת שמירה מפני חורבן נוסף של העולם, מזכיר צבע התכלת שבציצית את תכלת השמים ואת מצוות היושב בשמים, הוא ה' אלוקי ישראל.
parashat Noach - The Covenant, Rainbow and Tzitzit
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
When we compare the Rainbow Covenant passage with that of tzitzit, we see that they parallel each other, almost verse for verse, most remarkably. The rainbow of colors in the heavens reminds us of the magnificent colors all around in flowers, trees, butterflies, and fish; it symbolizes also Divine protection of the world against another devastation. At the same time, the blue of the tzitzit directs our attention to the blue skies and the mitzvot of the G-d of Israel Who dwells above. Again we emphasize that man's part in the Rainbow Covenant is to build up the world, while tzitzit tells us that Bnei Yisrael are to be dedicated and sanctified unto Hashem
parashat Noach - The Covenant, Rainbow and Tzitzit
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
When we compare the Rainbow Covenant passage with that of tzitzit, we see that they parallel each other, almost verse for verse, most remarkably. The rainbow of colors in the heavens reminds us of the magnificent colors all around in flowers, trees, butterflies, and fish; it symbolizes also Divine protection of the world against another devastation. At the same time, the blue of the tzitzit directs our attention to the blue skies and the mitzvot of the G-d of Israel Who dwells above. Again we emphasize that man's part in the Rainbow Covenant is to build up the world, while tzitzit tells us that Bnei Yisrael are to be dedicated and sanctified unto Hashem
משמר מיוחד - ליל הושענא רבה
ישיבה תיכונית
משמר מיוחד המנוהל על ידי תלמידי השמינית
מלך הכבוד לראש השנה
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
יוצא לפי זה, שהשאלה החוזרת ונשאלת במשנה "איזהו...", מבקשת להביא לידיעתנו שגם במתנות שמים אפשר להטביע חותם בן אנוש. המשנה שואלת בערך כך: כיצד אנחנו יכולים לְנַכֵּס (מלשון נכסים) לעצמנו חלק מן האוצרות שהוענקו לנו על ידי בורא עולם? התשובה תהיה: על ידי צירוף עבודה עצמית על המידות.
Rosh HaShanah - The King of Glory
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
Let us begin with a Mishna in Tractate Avot, also known as Pirkei Avot, Chapters or Ethics of the Fathers. Avot is a part of the Talmud that deals with developing positive character traits and forming a Jewish worldview based on Torah values. It is therefore surprising to find, at the beginning of its Chapter Four, a series of questions dealing with "external" traits such as strength and wealth: "Who is wise? Who is mighty? Who is rich? ..." What do these traits have to do with developing one's character?
פרשת ניצבים - הטוב הנצחי
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
יצר הרע, הוא זה שמעמיד את בני האדם למבחן, ובו נמדדת מידת הצלחתם בהתמודדות היומיומית מולו. אם עמדו מולו בהצלחה, הם רשאים לתבוע את הטוב האלוקי המובטח. אין הם תלויים עוד ברצון הבלעדי של הנותן, שהוא הקב"ה. כאן כבר יש ברית, שהיא התחייבות לספק את התגמול הטוב מכוח הצדק והמשפט שה' בעצמו קבע. לכן ביום השישי הופיע הביטוי "טוֹב מְאֹד". כלומר, כעת התייצב הטוב האלוקי על קיומו הנצחי. נחזור אל המשנה שבה פתחנו ונסכם.
Parashat Nitzavim - The Eternal Good
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
To understand the depth of the "goodness" that is offered here, and especially its eternity, let us consult the words of our Sages. In Pirkei Avot (Ethics of the Fathers 3,14), Rabbi Akiva teaches us: Beloved is man, for he was created in G-d's image. Extra love was shown to him that he was created in G-d's image, as is written, For in the image of G-d He created man. (B'reshit 9,6) This teaching leaves us puzzled. The fact that man was created in G-d's image is certainly testimony of G-d's love for us - but why does the Mishna then immediately repeat the same idea with a slight addition, saying it is a sign of His "extra love" shown to man? What does this add to our understanding?
פרשת כי תבוא - אחריות והתחדשות
מרן רה"י הרב שבתי סבתו
עם ישראל נולד כעם ביציאתו ממצרים, מקום ששימש לו כמקום עיבור. את תקופת ילדותו ובחרותו בילה עם ישראל במדבר. במקום הזה ניתן לו הכול מן המוכן, כילד. בתקופת המדבר, עמד משה רבנו ולימד את ישראל תורה ודעת ולכל שאלה היה מציב מענה. למשה היה קו פתוח אל ה' בשאלות ותשובות. מזונם העיקרי היה מַן שניתן בשפע עד פתח ביתם. עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום היו מסמנים להם את הכיוון ואת הדרך. באר המים הייתה מתלווה אליהם ממקום למקום ולא הייתה בעיה של מֵי שתייה. את הצל מחום השמש הכבד היה מספק הענן שעל ראשם. לבגדים חדשים לא היה צורך כי בגדיהם לא עברו תהליך שחיקה. נקודת המפנה הייתה בכניסה לארץ ישראל. כעת, עם ישראל נדרש לעשייה, למלחמה נגד אויביו בסיוע ה' מלמעלה. מעתה עליהם בעצמם לבנות בתים ולנטוע עצים, למנות מלך ולבנות את בית המקדש.