שאלה:

שלום וברכה,
אם לא היה ספר תורה בשחרית האם אפשר להשלים קריאת התורה במנחה?
ועוד שאלה:
אם אין מנין בשחרית, האם אפשר להשלים קריאת התורה במנחה? (כי אולי אפשר להשלים רק אם יש מנין ונתחייבו בספר תורה אבל אם אין אז לא)
תודה רבה

תשובה:

לאשכנזים מותר בדרך אקראי לקרוא בס"ת במנחה, לפני קורבנות(אשרי) וכן לפוסקים ככה"ח וכן התיר הרב בן ציון בשעת הדחק, אך הרב עובדיה פסק שב ואל תעשה עדיף, וכן בילקו"י ובהלכה ברורה.

תשובה בהרחבה:
משנ"ב סימן קלה,א - פסק שכל היום זמנה של קריאת התורה בשני וחמישי, ואפשר בדיעבד לקרות במנחה, מ"מ לכתחילה מצוה להקדים, וכן פסק הרב ווזנר(שבט הלוי ח"ד סימן ט"ו) להתיר באופן אקראי וכן פסק בפסקי תשובות(סימן קלה ס"ק ג) וכן פסק כף החיים(סעיף ח), באור לציון ח"ב, פרק מה - גם הסכים לזה, אך זה רק בשעת הדחק, אך יביע אומר ח"ד יז בתשובה ארוכה כתב שאין לעשות זאת אפילו בדרך אקראי ושב ואל תעשה עדיף, מ"מ כתב שהעושים כן בדרך אקראי, אין מזחיחין אותם(לא דוחים אותם), אולם הבא להימלך מורין לו שב ואל תעשה עדיף. וכ"כ ילקוט יוסף(סעיף ה) והלכה ברורה(עמוד צב).
סברת הרב עובדיה עפ"י הזהר הקדוש שזמן מנחה אינו שייך לקריאת התורה כלל, והביא לדייק כך גם מלשון הרמב"ם(מר"פ הלכה יב בהלכות תפילה) שעיקר תקנת עזרא שיקראו בתורה הייתה "בשחרית", לכן פסק שב ואל תעשה עדיף, מ"מ הוסיף שאם עושים כן בדרך אקראי לא דוחים אותם. באתר הלכה יומית של הגרע"י הוסיף שנראה שאם ירצו בכל זאת להשלים, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים, נראה שלא יברכו על הקריאה.
סברת הרב ווזנר שפשט הגמרא שהנביאים תקנו שיהיו קוראים בשני וחמישי, זה על כל היום ומתי שקורא במנחה משלים רק את חיוב הבוקר, כמו כן בפשיטות משמע שהנביאים תקנו זאת קודם שנתקנה תפילת שחרית ונראה שמה שכתבה המשנה במגילה דך כ' על כמה דברים שכל הים כשר להם, גם קריאת התורה בשני וחמישי בכלל. וכן מהרמב"ם א"א להכריע מלשונו, ואפשר לומר בלשונו שלכתחילה בשחרית, אך בדיעבד כל היום זה זמנה. מ"מ אין לעשות כן בדרך קבע, שכיוון שעיקר התקנה הייתה לקרוא בשחרית.
בפסקי תשובות בהערה הוסיף שאם קוראים במנחה, יקראו לפני קורבנות(אשרי), כדי שיהיה ניכר שזה השלמה של שחרית ולא חלק מתפילת מנחה.
{בברכה: הרב יהורם לוי}