שאלה:

שלום הרב,
אם מישהו בקידוש ליל שבת שומע את כל המילים של הקידוש מפי בעל הבית אבל הוא מהרהר בדברים אחרים ובסוף עונה אמן ושם לב שחלם כל הקידוש.
האם יצא ידי חובה או שצריך לחזור ולקדש?
תודה רבה!

תשובה:

השומע ברכה וליבו פנה לדברים אחרים לא יצא ידי חובה, אבל כל ששמע אף שלא שם לב לחילוקי המילים או שאינו מבין לשון הקודש יצא.

ביתר פירוט-
אדם היוצא מאחר בשמיעה מדין שומע כעונה ולבו פנה לדברים אחרים , כתב בשו"ת הרא"ש כלל ד סימן יט שהוא הפסיד את הברכה ששמע זה לשונו- "ובאמצע הברכה פנה לבו לדברים אחרים הרי הפסיד הברכה כי הפסיק באמצעיתה". ומחלק הרא"ש בפירוש בין אדם הקורא בפיו שאז אפילו לא כיון יצא ובין שומע שלא יוצא אם פנה לבו לדברים אחרים. הרא"ש הובא בטור נט ובבית יוסף שם. גם לגבי חזרת הש"ץ במי שצריך לצאת בחזרת הש"ץ כגון ששכח יעלה ויבוא ורוצה לצאת בחזרת הש"ץ (קכד,י) כתבו האחרונים שלא לסמוך על כך כי יש חשש שידלג מילים. ובשו"ע הרב (שם סעי' יד) הסביר שהחשש הוא "שמא לבבו יפנה ולא ישמע מש"ץ איזה דבר המעכב בתפלה" והעתיק דבריו במשנה ברורה ס"ק מ. מוכח שאפילו חוסר ריכוז שפונה לבבו נחשב כשלא שמע. וכן בלבושי שרד (תרצ,יד) לגבי מגילה כתב שיוצא בשמיעה אף שאינו מבין כאשר "מטה אזנו להקורא ואינו חושב מחשבות אחרות".

ובשו"ת ארץ צבי מו האריך להסביר את החילוק בין אומר בפיו לבין שומע מבחינת השתתפות חושי הגוף בפעולות אלו.

גם בשו"ת מנחת שלמה (א,א) כתב – "אפילו אם שמע את קול המדבר אך לא נתן כלל אל לבו לשמוע את התיבות מסתבר דאף להסוברים דיצא אף על פי שאינו מבין מ"מ בכגון דא לא יצא" ושם דן במדבר בפיו מדוע יצא ולא נחשב כמתעסק (וצ"ע מדוע לא הזכיר את תשובת הרא"ש המפורשת לחלק בין דיבור לשמיעה כנזכר לעיל ולמה תלה זאת ב"מסתבר").

אמנם יש להעיר שריכוז בשמיעה אינו כולל הבנה ואפילו לא הבנה של חילוק המילים. שהרי הלועז שאינו מבין לשון הקודש יוצא בקריאת המגילה בלשון הקודש אף שאינו מבין את המילים וגם לא יכול להבחין בחילוקי המילים וכן מפורש בתשובת הרשב"א א,תסז שאין השומע צריך לכוון בכל תיבה ותיבה והביא את הראיה האמורה שעמי הארץ יוצאים אף שאינם מבינים. ועל זה הדגיש הלבושי שרד הנ"ל "כיון שמטה אזנו להקורא ואינו חושב מחשבות אחרות, מסתמא שמע הכל ואינו צריך לכוין בכל תיבה בבירור" הנה שיש חילוק ברור בין חושב מחשבות אחרות שלא שם ליבו כלל לשמיעה לבין מי שמקשיב ושומע אלא שאינו מבין את חילוק המילים שיוצא בשמיעה כי סו"ס שומע הכל.
{בברכה: הרב יעקב סבתו}