שאלה:

שלום וברכה,
אדם שהשתין עם כפפות. האם צריך ליטול ידיו ולברך אשר יצר או שיכול לברך אשר יצר ללא נטילה?
(השאלה היא כשהשתין בשטח שאין שם רוח רעה כמו בשירותים)
תודה רבה!

תשובה:

מכיוון שהידיים היו מכוסות בכפפות ולא באו במגע עם דבר מטמא או מלכלך, אין סיבה הלכתית המחייבת שטיפה לצורך קיום מצוות הברכה, ועל כן ניתן לברך "אשר יצר" מיד. עם זאת, מטעמי נקיות והכנה לברכה בבחינת "הכון לקראת אלוהיך" (עמוס ד, יב), אם יש ברשותך מים או מגבונים לחים, ראוי לנקות בהם את הידיים או את הכפפות.

הרחבת הדיון:

בגמרא במסכת יומא (כח.) מובא: "זה הכלל היה במקדש כל המיסך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים... בשלמא רגלים משום ניצוצות אלא ידים מאי טעמא? אמר רבי אבא: זאת אומרת מצווה לשפשף".

מגמרא זו עולה כי מי שהטיל מים ולא שפשף במקומות המכוסים, אינו מחויב בנטילת ידיים. כך כתב גם המהר"י אבוהב. למרות זאת, בהגהות מיימוניות מבואר כי יש לרחוץ ידיים משום "הכון לקראת אלוהיך", ובספר ארחות חיים כתב שיש ליטול ידיים משום נקיות.

על פי זה פסק השולחן ערוך (או"ח סימן ז, סעיף ב'): "הטיל מים ולא שפשף, אף על פי שצריך לברך אשר יצר, אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון (עמוס ד, יב)". המשמעות היא שאם האדם הטיל מימיו, ולא שפשף ידיו פטור מנטילה ונקיון, אולם מ"מ יש להחמיר וליטול, אך אין זו חובה גמורה של נטילת ידיים כפי המקובל, ודי בנקיון הידיים בכל דרך.

לאור זאת, גם במקרה הנדון שבו נעשו הצרכים שלא בבית הכיסא והידיים היו עטופות בכפפות, הרי שדי בנקיון הכפפות או בנגיבתן כדי לברך "אשר יצר", ואין כל צורך להסירן.

ראיה נוספת לעניין זה ניתן להביא מהלכות איסור רחיצה ביום כיפור (סימן תרי"ג, סעיף ג'): "אם הטיל מים ושפשף בידו או עשה צרכיו וקנח מותר לרחוץ". מכאן משתמע שמי שעשה צרכיו ולא שפשף ולא קינח, אסור לו ליטול ידיו ביום הכיפורים בשל חומרת איסור רחיצה. עולה מכאן כי אין חובת נטילה למי שלא נתלכלך בעשיית צרכיו.

כך פסק גם בספר אור לציון (חלק ב', פרק כד'), שמי שהטיל מימיו שלא בבית הכסא, כגון בשדה וכיוצא בזה, אם לא נגע במקומות המכוסים, אינו צריך מעיקר הדין ליטול ידיים. עם זאת, ציין כי במקום שיש מים, טוב ליטול ידיים משום כבוד הברכה. כעין דברים אלו כתב גם כף החיים (סימן ז, ס"ק ג').

בספר מקור חיים לחוות יאיר (סעיף ב') הוסיף טעם נוסף לנקיון: כדי שלא יבואו אחרים להקל ולא ליטול ידיים אף במקרים שבהם נגעו במקומות המכוסים.
{בברכה: משה כהן}