שאלה:

ארוסתי באה אלי שבת, האם אפשר שאני וארוסתי נישן באותו בית, או שאחד מאיתנו חייב לישון בבית אחר?

תשובה:

ראוי להשתדל שלא ישנו המשודכים באותו בית וכפי שנראה שכן גם התפשט המנהג, אבל בשעת הדחק שקשה למצוא מקום לאחד משניהם יש לסמוך על עיקר הדין.
בהרחבה-

הרמ"א אה"ע נה,א כתב (ע"פ הכלבו) לגבי מאורסים (היינו חתן וכלה שכבר היה קידושין ביניהם ולא הייתה חופה) ש"י"א דאין להם לדור ביחד, שמא יקוצו זה בזה". היינו אף באופן שאין בעייה של יחוד מ"מ יש חשש אחר והוא שיביא הדבר שאהבה ביניהם תקלקל ואולי תפסק . והוסיף הרמ"א ע"פ האגודה "ואפילו בשדוכין בלא ארוסין יש לחוש" , ומקור הדברים הוא בבראשית רבה יז,ו שם אמרה מטרונה אחת לר' יוסי שהייתה אמורה להנשא לאחי אמא אבל בגלל שגדלה איתו באותו בית התכערה בעיניו. הסברא בזה היא שכאשר גדלים ביחד רואים את החסרונות (כך הביא בספר מנחת איש פ"כד בשם מהרי"ל דיסקין פרשת ויצא) וכן ואת המצבים הפחות נעימים שבהם נמצא אדם ודבר זה יכול להוריד את החן שאמור להיות בין משודכים.

ע"פ דברי הרמ"א הנ"ל התפשט הנוהג שלא ישנו המשודכים באותו בית. וכן כתב באום אני חומה סי' קסג שלא ישן הוא בבית הוריה גם בחדר אחר וכן היא לא תישן בבית הוריו , ובספר ואין למו מכשול פ"יא עמ' קסב הזכיר כמה ספרים מרבני דורנו שכתבו כן (שו"ת אדני פז, שו"ע המקוצר ,שו"ת שמחת כהן ועוד) .וכן הזכירו את ההסכמה שעשה הגר"ח פלאג'י בעירו (חיים ושלום סי' פט) שלא לאכול אצל משודכת ברגילות וק"ו שלא ישן אצלה.

אמנם מפשט הדברים משמע שדוקא בדרך דירה קבועה יש את החשש הנ"ל וכן הוא גם מצד הסברא שהרי אם ישנים זה אצל זה באופן עראי אין בפשטות החשש של ראיית החסרונות. וכן כתב בספר מנחת איש , שמעיקר הדין אין איסור והביא כן בשם הגר"ע יוסף זצ"ל שהובאו דבריו בספר קדושים תהיו פ"ט. ושכן מדוייק ממה שהיה צריך לעשות תקנות מיוחדות על כך.

אבל למעשה יש כאן חשש נוסף והוא שאם יתרגלו לשינה זה אצל זה עלולים להגיע לקרבה יתירה וליחוד ולמכשולות אחרים וכפי שהזכירו גם הספרים הנ"ל. ויש אף שכתבו שראוי לצמצם ואף להמנע מפגישות לאחר השידוכים מחמת החשש לעבירות , אמנם מעיקר הדין ניתן להוכיח שאין איסור בפגישות אלו מזה שהיו צריכים למצוא טעמים אחרים ותלו את העיקר בבעיית היחוד. ובכל כהאי גוונא שיש חשש לתקלה ומצד שני יש תחושה ורצון גדול להפגש, צריך למצוא את האיזון הנכון וכל אחד צריך לעשות לעצמו את הגדרים ולבחון את נקודות התורפה שעלולים להביאו למכשול.

ולכן למעשה ראוי להשתדל שלא ישנו המשודכים באותו בית וכפי שנראה שכן גם התפשט המנהג, אבל בשעת הדחק שקשה למצוא מקום לאחד משניהם יש לסמוך על עיקר הדין.



וכן כתב הגר"מ מאזוז באור תורה אלול תשמו סי' קלב שאלה ב. ומפאת נחיצות הענין נעתיק את לשונו:

"מעיקר הדין אינם אסורים אלא ביחוד וכמ"ש הרמ"א באה"ע ר"ס נ"ה (רק שסיים דרך עצה טובה שאין להם לדור ביחד פן יקוצו זה בזה. ....) אבל אם בא במקרה פ"א לאכול ולשתות בבית משודכתו עם חמיו וחמותו אין בכך כלום, ופוק חזי מאי עמא דבר. וגם לישן אצלם בשעת הדחק שאין לו אפשרות לחזור לביתו (כגון שבא מעיר אחרת לשבת) והוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים נראה דמותר. ואם אפשר לישן אצל קרובים אחרים בלי הפרעה תבוא עליו ברכה".
{בברכה: הרב יעקב סבתו}