שאלה:
אדם שפגע בחברו, וביקש ממנו מחילה, ועבר כיפור, ולאחר זמן שוב הייתה בניהם מריבה, והנפגע אמר לו, וכי אתה חושב שאני מוחל לך על מה שעשית לי לפני זמן, אפילו שאמרתי שאני מוחל לך, אני לא מוחל לך.
האם יש ביטול מחילה למפרע, או כיון שמחל מחל ?
תשובה:
תמצית התשובה – לפי שיטות מסוימות יש משמעות לאמירת מחילה גם אם לא הייתה מחילה בלב. משמעות המחילה בפה לפי שיטה זו היא בפשטות לענין לפטור את הפוגע מהחיוב להמשיך לרצות את חבירו כך שיום הכיפור יכפר עליו. (ולכן גם אם אמר שלא מחל בלב מ"מ הועיל מה שכבר אמר) אמנם לפי שיטות אחרות אין משמעות למחילה שלא הייתה בלב ולכן אם באמת לא מחל בלב אין משמעות למה שאמר שכבר מחל. ומ"מ אין חיוב להמשיך לרצות את חבירו אם כבר פייסו לפי כללי הפיוס (ג' פעמים עם ג' אנשים).
בהרחבה-
נראה שנידון השאלה תלוי בהבנה אם יש משמעות למחילה בפה שאינה בלב, כי אם יש משמעות למחילה כזו, אינו יכול לבטל את מה שהמחילה כבר הועילה, אלא רק לומר שהמחילה הייתה מן השפה ולחוץ.
דנו בזה בכמה מאמרים (וראה במיוחד במאמר בהמעיין תשרי תשע"ה הרב מאיר בראלי- בין מחילה להתפייסות). סיכום הדברים הוא שיש שיוצא מדבריהם שאין משמעות למחילה מן השפה ולחוץ – פלא יועץ (תשובה) , אור לציון ח"ב עמ' קנ, עלי שור ח"ב עמ' רמ, איילת השחר עמ' שצב. ולשיטתם בנידון כאן אם כנים דבריו שלא התכוון למחול , התברר למפרע שלא הייתה מחילה מעולם וממילא אינו ביטול מחילה אלא התגלה למפרע שלא הייתה מחילה מעולם.
אבל יש שיוצא מדבריהם שיש משמעות לאמירת מחילה אפילו אם אינו מוחל בלב. כך כתב הג"ר יוסף ענגל קידושין מט: המבייש את חבירו ומחל לו בפיו אע"פ שלא מחל לו בלבו גם על זה שייך הכלל דברים שבלב אינם דברים. וכן בעוד ספרים בשם גדולי ישראל.
כמובן ששיטה זו דורשת בירור שהרי לכאורה דברים התלויים בלב כמו צער של עלבון וכיוצ"ב צריך שגם הסליחה תפייס את הלב.
אמנם מצד שני רואים שהפוגע די שיבקש ג' פעמים אע"פ שהנפגע טרם מחל לו , מזה רואים שיש משמעות לעשייה מצד הפוגע גם אם עדיין אין מחילה בלב. ואחרי נסיון של ג' פעמים לא אומרים שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו שהרי ריצהו. וממילא ניתן לומר שהמחילה בפה פוטרת את הפוגע מלהמשיך לנסות לרצות גם אם לא פייס ג' פעמים וכלפי הכפרה משמים המחילה בפה מסייעת לכפרה.
עוד הציעו (ע"פ הבנה בתשובת רש"י) שיש משמעות לתוספת אמירת מחילה בפה אף שכבר מחל בלב כדי להסיר עונש שמים אבל לענינו אינו מועיל כי עכ"פ צריך מחילה בלב אלא שהאמירה בפה מוסיפה ענין נוסף שאינו קיים במחילה בלב.
{בברכה: הרב יעקב סבתו}
