שאלה:

שלום וברכה כבוד הרב .
האם מותר לקנות מוצרים כשרים הסגורים במקום הפתוח 24/7 לדגומא תחנות דלק באמצע הדרך שעושים בהם בדרך כלל עצירות להתרעננות. והמוצרים הם כשרים וסגורים כגון חטיפים ושתיה קלה.
האם מותר לקנות במקום למרות שהוא פתוח גם בשבת?
תודה רבה הרב!

תשובה:

אין בכל זה איסור כיוון שאינך נהנה ממעשה שבת וכן אינך מסייע לחילול שבת, שהרי אין קשר בין המכירה המותרת ביום חול למכירה האסורה בשבת והחנות קיימת ותתקיים גם בלי הקנייה הזו. כמובן יש חובה על הציבור בכללותו להינזר מחנויות אלה, מתוך אחריות להביא את הדברים לידי תיקון, ולפעמים הרבנים מדריכים כן כאשר הם שוקלים שתהיה בכך תועלת, אך היחיד הבודד אין לו חובה להיזהר אלא ודאי עדיף מצד יראת השמים לטרוח מעט, ובוודאי שיש ענין לחזק ולעודד את אותם המקומות הסגורים בשבת ולא לתת יד לפושעים, ולכן אם יש צורך לקנות ואין בסביבה חנות אחרת, יש להקל.



בהרחבה:

הנה רש"י בפרשת בהר (כ"ה י"ד) הביא מהתורת כהנים "כשאתה מוכר לא תמכור אלא לעמיתך שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך ומנין כשהוא קונה לא תקנה אלא מעמיתך שנאמר או קנה מיד עמיתך", והובא גם בחינוך (של"ז) ברבינו בחיי ובאלשיך.

וכן מובא בתשובות הרמ"א (סי' י') שעיקר החידוש הוא שאפילו אם אצל העכו"ם בזול ג"כ אסור לקנות ממנו אלא יקנה מישראל אף שיצטרך להפסיד משלו על זה, ונראה דאפילו צריך להוסיף עד שתות, ועיין כעי"ז בשו"ת תשב"ץ (ח"ג קנ"א).

ומובא בשו"ת תשובות והנהגות חלק א' (סימן תתה) וחלק ב' (סימן קצה ותשכד) "ושמעתי ליישב מנהג העולם שאין מקפידין בזה - דעיקר דין הת"כ למכור לעמיתך דוקא הוא בגדר גמילות חסד לדאוג לפרנסת הישראל, אבל כשהמוכר יש לו כדי פרנסתו ורק מוכר יקר כדי להתעשר אין חיוב לקנות ממנו ביוקר, ואדרבה חייך קודמין ולמה צריך לדאוג שחבירו יתעשר על חשבונו והוא יפסיד. ולפי זה כאן שרוב המוכרים יש להם כבר פרנסה ב"ה כדי צורכם, אין חיוב בזה, וע"כ אין מקפידים לקנות אצלם אלא אפילו אצל נכרי בזול יותר... ושמעתי מעד נאמן שרבינו החזו"א זצ"ל הקפיד מאד לקנות דוקא אצל שומר שבת, וכששלח להביא לו תרופות מבית מרקחת הזהיר לקנות אצל שומר שבת, אף שהיתה החנות רחוקה יותר ובלבד לא לקנות אצל מחלל שבת, מחמת הדין ד"כי תקנה מיד עמיתך" כשתקנה לא תקנה אלא מעמיתך".

יש לציין שלא שייך כאן דין של איסור לפני עיור או דין של מסייע, לפי שהדין של לפני עיור מובא בגמרא בעבודה זרה (ו:) שאיסור דאורייתא של 'לפני עיוור' הוא דווקא בסיוע חיוני דהיינו כשמסייע באופן שבלעדיו לא מתאפשר לבצע את העבירה "הכא במאי עסקינן - דקאי בתרי עברי נהרא". מפורש אם כן בגמרא שהחיוב הוא על המסייע לאחר לעבור עבירה רק אם אותו אדם אינו יכול לעבור עבירה זו ללא סיוע, כגון נזיר שנמצא מעבר הנהר וחבירו הנמצא. ודין מסייע הוא כאשר גם בלי המסייע, ניתן לעבור את העבירה ("חד עבר דנהרא").

אולם כאן לא שייך הדין הזה כלל, לפי שאין קשר ושייכות בין מעשה הקניה שנעשה ביום חול, לבין מעשה המכירה בשבת, ועוד שמעשה הקניה שלי לא בהכרח גורם לבעל העסק לפתוח או לסגור את חנותו בשבת.

ומכל מקום כל מי שיראת ה' טהורה עומדת בליבו שנכון שלא ללכת לאתרים או לחנויות הפתוחות בשבת על אף הטירחא היתרה שיש בזה. וראה במכתב שחתמו גדולי ישראל הובא בספר הליכות שבת (ח"א בסוף הספר) וז"ל "ועל כן אנו באים בזה לכל אשר יראת ה' נוגעת לליבו להימנע מללכת לאתרים מחללי שבת, על אף הטרחה והוצאות הנוספות הכרוכות בזה". אולם אם אין ברירה רשאי לרכוש שם.
{בברכה: משה כהן}