שאלה:

שלום כבוד הרב!

במקרה שאני מאחר לתפילה מה עדיף לדלג על חלק מפסוקי דזמרה כדי להתחיל שמו''ע עם הש''צ או להמשיך כרגיל ולהתחיל עמידה עם הש''צ שמתחיל את החזרה מילה במילה?

תודה רבה!

תשובה:

צריך לדעת שעיקר "התפלה בציבור", היא בתפלת העמידה, שאז יש מעלה גדולה למי שעומד בתפלה יחד עם כל הציבור, כמו שכותב החיי אדם (ח"א, כלל יט, סעיף א):

"ועיקר התפלה בצבור הוא תפלת שמונה עשרה, דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד, ולא כמו שחושבין ההמון שעיקר להתפלל בעשרה הוא רק משום לשמוע קדיש וקדושה וברכו, ולכן אינם מקפידים להתפלל ביחד רק שיהיה עשרה בבית הכנסת, והוא טעות גדול. ולכן חוב על האדם שימהר לבא לבית הכנסת, שיתחיל עם השליח ציבור, בכדי שיוכל להתפלל כסדר, שיאמר מתחלה כל הברכות, ופרשת התמיד שהוא בעוונותינו עכשיו במקום קרבן התמיד של שחר, ויתפלל כסדר". ומובא במשנה ברורה (סימן צ ס"ק כח).

ולכן המתאחר לבית הכנסת, עליו לפעול בדרך נכונה, כדי שיוכל לעמוד עם הציבור בתפלה.

וכן כותב מרן השולחן ערוך (נב,א)

"אם בא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות ואחר כך תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה. ואחר כך הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה. ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה, ואחר כך ישתבח ואחר כך יוצר וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הצבור ואם אין שהות כל כך ידלג גם מזמור הללו את ה' מן השמים, ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפילו בדילוג יקרא קריאת שמע וברכותיה עם הציבור ויתפלל עמהם ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם".

כן פסק להלכה שו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן ה) עפ"י מה שפסק מרן שו"ע בכל פרטיו, וכשיש לו זמן נוסף, יוסיף שאר הללויות, ואם יכול עוד להוסיף יוסיף 'ויברך דוד' עד 'לשם תפארתך'. ואם יש לו זמן נוסף יאמר פסוקי 'שירת הים'.

וכן כתב בשו"ת רב פעלים (ח"ב סי' ד) אך נקט שמברכת יוצר אור אין לדלג יותר, ואחר התפילה יחזור ויאמר כל מה שדילג וגם מה שכבר אמר, פרט לברכת ברוך שאמר וישתבח.

אולם כה"ח (ב) פסק שאין לדלג שום דבר מהתפילה אף כשרוצה להתפלל בציבור, ולא יצליח להתפלל יחד עם הציבור, ואף שמרן פסק סדר דילוגים, בשער הכוונות כתב שכל התפילה הוסדרה כפי סדר העולמות ואין להפכן, וכבר הזהיר המגיד (פרשת בהר) את מרן שלא ידלג:

"ותקרא כל התפילה מראשה ועד סופה כסדר, לא יחסר אפילו תיבה אחת, דהא כולה מיוסדת עפ"י הסוד, ולא כאותם השוטים שמדלגים התפילה בסיבת שינתם הרעה על משכבותם, אוי להם שמקלקלין הצינורות, וכמה וכמה רעות גורמים להם ולכל העולם בסיבת מניעת השפע לעוה"ז בהיותם מקדימים המאוחר ומאחרים המוקדם, לכן תהיה תמיד משכים לביהכ"נ".

ומזה נלמד עד כמה צריך ליזהר להגיע בזמן לביהכ"נ  ולומר כל סדר התפילה על הסדר, לא יחסר מהם שום דבר, מברכות השחר ופרשת העקידה וקרבנות ואילך, ואם דרכו להתפלל לאט ובמתון יקדים בואו לביהכ"נ לפני הציבור למען יוכל לעמוד בשמונה עשרה יחד עם הציבור, אם לא בשעת הדחק שאין מנין אחר להתפלל בו כהוגן או שחושש שיעבור זמן תפילה.

וכן דעת אור לציון (ח"ב עמ'' ס) אף שדעת מרן שו"ע שיש סדר דילוג בתפילה כדי להתפלל יחד עם הציבור, אולם אין ראוי לדלג אף לא חלק אחד מסדר התפילה לצורך תפילה בציבור, וכ"ש אם יספיק להגיע לתפילת שמונה עשרה לפני שיסימו הציבור את תפילתם, משום מגדר מילתא, שאם ידלג יבוא עצמו לאחר תמיד ולדלג ויבוא שכרו בהפסדו, אולם מי שהשעה דחוקה לו רשאי לדלג לפי סדר הדילוג המבואר בספר רב פעלים. ולכן אין לסמוך על היתר זה אא"כ איחר באקראי וברור לו שלא יבוא להקל בזה.

וכתב בשו"ת חכם צבי (להגאון רבי צבי אשכנזי, אב בית דין באמשטרדם לפני כשלוש מאות שנה) שאף על פי שמדברי הזוהר הקדוש מבואר, שצריך להתפלל כסדר התפילה שתקנו לנו רבותינו חכמי התלמוד ואנשי כנסת הגדולה , אשר רוח ה' דבר בם ומילתו על לשונם. וכן כתב רבינו האר"י , שיש סודות נפלאים בכל סדר התפילה, אולם זהו רק לכתחילה, אבל למי שהתאחר לבוא לבית הכנסת, ועל ידי שיתפלל כסדר התפילה יפסיד תפילה בציבור, בזה לכל הדעות עדיף שידלג הזמירות כדי שיתפלל עם הציבור, ששבח תפילה בציבור גדול מאוד, שמלבד חכמי התלמוד שהגדילו בשבח תפילה בציבור, וכן פסק הרמב"ם, שתפילת הציבור נשמעת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא, הרי גם בזוהר הקדוש הפליגו בשבח תפילה בציבור שהיא מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.

לכן גם לדברי הזוהר עדיף שידלג הזמירות כדי שיספיק להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור.

ופשוט שכל מה שנזכר לעיל, אינו אלא במקומות שאין מתפללים בציבור אלא מנין אחד בלבד, אבל במקומות שמתפללים בציבור שתים ושלוש מנינים צריך לילך להתפלל עם הציבור כדי לא להפך סדר שתקנו חז"ל (כה"ח ,א).

העולא לדינא: לכתחילה יזהר להגיע בזמן לבית הכנסת כדי שיאמר את כל סדר התפילה כתקנה, אולם הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ויאמר את המזמורים "תהלה לדוד", "הללו את ה' מן השמים", ו"הללו אל בקדשו", ואחר כך חותם בברכת ישתבח. (בלי "ויברך דוד" ובלי שירת הים). ויתחיל מיד בברכת יוצר אור, וכך ישיג את הציבור. ואם הציבור עומדים כבר סמוך לקריאת שמע, והוא לא יספיק לקרוא את המזמורים כלל, עליו לדלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם אין לו שהות לקרוא את המזמורים בכלל, המינימום כדי לברך הוא ברוך שאמר אשרי ישתבח. ומיד יתחיל יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל את הלחש עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח. ואם ירצה, יוכל לאמרם בלא שם ומלכות. וחשוב להדגיש שתפילה עם חזרה עם שליח ציבור היא פחותה מאשר לומר את הלחש עם הציבור.

{בברכה: משה כהן}