שאלה:

שלום וברכה!
האם יש דבר כזה "גזל זמן", לדוג' אדם שעוקף בתור אצל הקופה, או אדם שעוקף ברכב (לא בצורה שיכולה לסכן), או מפריע לאדם לישון?
תודה רבה!!

תשובה:

"גזל שינה"

ביטוי זה כנראה מקורו מספר החפץ חיים חייו ופועלו ח"ג עמ' תתרצ שכתבו בשמו "המעיר את חבירו משנתו הנהו גזלן שגזל ממנו את מנוחתו וגזילה זו אין לה השבה" אולם בפשטות אין כאן גזילה ממש - אע"פ שגזילה אינה רק ממון כפי הפסוק לגבי אבשלום "וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב פרק טו פסוק ו) -  מ"מ לא מצאנו שקראו להפרעה בשינה בשם "גזל". אולם בכל מקרה יש בדבר איסור מצד שהוא מצער את חבירו , וכתב בשו"ת קרן לדוד או"ח סי' יח שפשוט שאסור לצער ישראל והוא ק"ו מאיסור אונאת דברים שאם בדיבור אסור לצער ק"ו לצער את גופו , ועד כדי כך חשש לצער זה שכתב שאם חבירו ישן מתוך אונס ועלול להפסיד מצוה דרבנן ויודע שיש לחבירו יותר צער ביקיצה משינה מאשר להפסיד מצוה דרבנן במקום אונס – אין לו להקיצו. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות יב,תמג שהאיסור הוא משום מצער חבירו וכמו שהזכירו בברכות יג שלהקיץ משינה יש בו צער.

עקיפה בתור

יש משמעות לקדימות למי שהגיע קודם כפי שמוכח בענין איזה דין דנים ב"ד קודם, שברירת המחדל היא הדין שבא תחילה, כאמור בחו"מ טו,א ומקורו מהגמרא סנהדרין ח. שאפילו דין של סכום קטן אם הגיע לב"ד לפני דין על סכום גדול צריך להקדים את מה שבא קודם והוא נלמד ממה שאמרה התורה "כקטן כגדול תשמעון" שצריך לתת את זכות הקדימה של התור גם לדין קטן   אלא שיש אנשים שיש להם זכות להקדמה כמו ת"ח ויתום ואלמנה .

ממילא יוצא שההבנה הפשוטה שמי שקודם בזמן יש לו זכות קדימה אא"כ יש סיבה מיוחדת להקדים את המאוחר. כגון שהוא יתום או אלמנה או ת"ח.

אמנם שם לגבי קדימות לדין כתב הסמ"ע שכל דין הקדימה הוא רק משעה שהעמיד עצמו לפני הדיין והדיין הכין עצמו לשמוע טענתו אבל עצם ההגעה לבית הדין קודם אינה סיבה להקדמה. ולפ"ז אין ללמוד משם לכל תור כאשר עדיין אינו עומד לפני מי שנותן את השירות. ואמנם כתב בשו"ת צ"א יח,סט שבמקום ציבורי משמעות הקדימה של תור הוא "רק ענין הנובע מכח תקנה והסכמה ציבורית בשתיקה כהודאה כדי שלא יבואו להתקוטט, ודינו ככל שאר הסכמות ותקנות בסדרי חברה וטובתה", ולכן במקום פרטי אינו חייב להקדים אם עדיין לא עמדו לפני נותן השירות כרופא וכיוצא בזה.

בספר שיעורי תורה לרופאים ח"ג סי' קנז כתב הגר"י זילברשטיין  מקורות נוספים לענין התור –בתיאור שחיטת הפסח בכתבו של הנציב הרומאי (מובא בספר שבט יהודה עמ' 144) שבתור לקנות את הפסח היו שומרים על סדר התור אפילו העומד בסוף התור שלמה או דוד המלך כדי להראות שאין גבהות לפני המקום . וכן משם ספר אור ישראל כתב שדבר זה הושם לחוק ולמנהג קבוע שמי שמקדים לבא ישיג מטרתו תחילה (ובזה ביאר האור ישראל את המושג עוברים כבני מרון שהקודם זוכה).

ושם הביא את דברי הסמ"ע הנ"ל אבל העמיד שדברי הסמ"ע אמורים רק במקרים שהיתה מחשבה שאפשר להקדים את השני מסיבה מסויימת כגון שהדין השני גדול יותר והתורה אמרה שלא לעשות כן , ולגבי איסור זה כתב  הסמ"ע שזה רק כאשר התחיל כבר הדיין אבל כל שאין צד מסויים להקדים את השני יש זכות קדימה לראשון אפילו כאשר טרם עומד לפני הדיין. (ועכ"פ יוצא שאם התור התחיל לפני שעומדים לפני נותן השירות יש יותר אפשרויות  שמחמתם אפשר להקדים את השני ולא רק יתום ואלמנה ות"ח)

עכ"פ ברור שאין לעקוף את התור בין אם יש לדבר מקור מעיקר הדין ובין אם הוא תקנה ודרך ארץ הרי הדבר התקבל כמוסכם שכך הוא הדרך הנאותה להמנע ממריבות.  ומי שעוקף את התור הוא פוגע בזכות הקודמים לו וביותר אם זכות זו נתמכת מהפסוק של קטן כגדול תשמעון.  אמנם כפי שהוזכר לעיל יש מצבים בהם יש זכות לאנשים מסוימים לעקוף את התור כגון היתום והאלמנה ויש מקום לדון על מצבים נוספים וראה בזה בספר שיעורי תורה הנ"ל לגבי הקדמת תור במרפאה פרטית.

אמנם לא נראה שיש בהקשר עקיפה של תור את הענין של "גזל" אלא יותר שייך המושג "צער" שגורם לחבירו צער שיצטרך להמתין יותר ממה שהיה צריך להמתין , ואסור לצער את חבירו כפי שניתן ללמוד מאיסור אונאת דברים כפי שהובא לעיל לענין להעיר משינה. (אלא שכאן הצער אינו ע"י מעשה ישיר אלא באופן עקיף).

{בברכה: הרב יעקב סבתו}