שאלה:

שלום וברכה,
בימים האחרונים התרבו לצערנו הנופלים בקרבות בעזה ולבנון.
ראיתי דבר שקצת התמיה אותי, אך יש לו לכאורה מקור תלמודי. בלוויה של הרב אבי גולדברג הי"ד שרו וניגנו באורגן (אם אינני טועה), וכן ראיתי שבשבעה של אביעד ניימן הי"ד שרו וניגנו בגיטרה.
כמובן לא מדובר בשירים שמחים, אך ידוע שהאבל אסור בשמיעת מוזיקה. מאידך כן נהגו לקונן עם חלילים (במסכת ברכות ועוד), אבל נראה שלא כל כך נוהגים בזה היום.
אשמח להתייחסות הרבנים לנושא. מדובר בתלמידי חכמים גדולים ששרו וניגנו ואין לי שאלה עליהם, אלא אשמח למקורות והרחבת העניין.
תודה רבה

תשובה:

בס"ד הניגון הוא לא לשמח ולא לעורר לבכי. קשה להתיר דבר שלא נהגו בו גדולים בדורות הקודמים, מאידך אין לשפוט אדם בצערו הכבד מנשוא, כמו שיש קהילות שהתירו לשתות יין ולאכול בשר, כדי להוריד מהאבל את כובד הצער העצום. זה כעין תרופא ומרגוע לסערת הנפש ולמניעת טירוף הדעת, כן יש ללמד זכות לניגון נשמה באבילות ובהלוויות כל כך קשות של יתומים ואלמנות והורים, אשר מלויים את בניהם לבית עולמם, וה' יגדור פרצותינו וינחמנו בגאולה בקרוב ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו