שאלה:

בס"ד
שלום הרב, ראיתי מי שכתב שאבידה שאינה שווה פרוטה אך יש לה ערך רגשי עבור הבעלים (לדוגמא תמונה אישית וכד') אין בה חובת השבה אבידה, האם הדברים נכונים?

תשובה:

בספר שו"ת בית יצחק אה"ע א,פז כתב "נייר שאין בו ש"פ ואין ראוי למכור כגון רייזעפאס (דרכון) אינו חייב בהשבה" ולעומת זאת בספר פתחי חושן אבידה פ"א הערה לד כתב "כתב בשער אשר סימן רסב בשם משה ידבר שהמוצא דבר שהוא שוה פרוטה לאובד ולא למוצא חייב בהשבה, ולהיפך אינו חייב, דבתר אובד אזלינן"

לענין מזיק דבר ששוה רק לבעליו כתב הנתיבות המשפט (קמח ביאורים א) "דנראה דדבר שאינו שוה בעצמו למכרו וליקח דמים בעדו רק ששוה לאיש ההוא, אין המזיק חייב לשלם". וכתב באור לציון חו"מ ד "ולכאורה משמע מדבריו, שאם שבר משקפיים של חבירו, או הזיק חליפה של חבירו שהיא במידה מיוחדת המתאימה ללובש וכדו', שאין הממון הזה שוה למוכרו לאחרים, יפטר המזיק, דלא מיקרי ממון" ואמנם האור לציון חלק על חידושו של הנתיבות והביא גם בשם החזו"א ב"ק ג,ו שדבר השווה לעצמו והזיקו לו חייב לשלם נזקו.
בספר הליכות בן אדם לחברו (הרב פוקס) פ"טז חיבר את הדעות לענין נזק גם לענין אבידה והיינו שלפי הסוברים שיש בזה חיוב תשלומי נזק חייב גם להשיב את האבידה ולפי הפוטרים פטור.
בספר משפט האבידה סי' רסב אות ב הביא בשם קונטרס השבת אבידה בשם הגר"מ פיינשטין שחפץ שבפני עצמו אינו שווה פרוטה ורק בהצטרף עם עם חפץ אחר לאובד כגון נעל מ"מ חייב להשיב.

לסיכום - אם לאובד הוא שווה פרוטה חייב להשיב ויש הפוטרים . אבל להלכה נראה שחייב להשיב כפי שהובא לעיל.
{בברכה הרב יעקב}