ברכת האירוסין ברכת השבח - דין ערבות

שאלה:

ברכות האירוסין הם שבח כיצד הרב מברך הרי בשבח אין דין ערבות?

תשובה:

מלשון הריטב"א כתובות ז. ועוד יותר מפורש בשו"ת באר שבע ס' מט משמע שאדרבא בגלל שהיא שבח לכן אינה ברכה של החתן. והריטב"א הקשה על הרמב"ם מדוע לא מברך החתן אם היא ברכת המצוות , משמע שלשיטתו שהיא ברכת השבח זה פשוט. ונראה שאם הוא שבח הוא ברכה של הקהל כמו הז' ברכות לכו"ע. וממילא אין ראוי שהחתן יברך אלא הגדול כמו שמובא בשם רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי הז' ברכות ונראה שהסוברים שהיא שבח היא לגמרי כמו הז' ברכות שאינה ברכה של החתן אלא של הקהל.. הציטוטים בהמשך .

חידושי הריטב"א מסכת כתובות דף ז עמוד ב
ועוד אם ברכת המצות היא היאך אין הארוס מברך אותה לא מצינו בשום מקום שזה עושה מצוה וזה מברך בשבילו, אלא ע"כ ברכה זו אינה אלא כעין קידוש על מה שקדשנו הקדוש ברוך הוא יותר משאר האומות בענין פריה ורביה

שו"ת באר שבע סימן מט
ולי נראה ליתן טעם לשבח והוא זה בשלמא אלו היו מברכין אקב"ו לקדש אשה או על הקדושין כמו שמברכין על שאר מצות כגון לישב בסוכה להניח תפלין על המילה ועל השחיטה וכיוצא בהם היה בדין שיברך החתן עצמו כשהוא מקדש אשתו אבל ברכת אירוסין היא ברכת שבח והודאה בעלמא על קדושתן של ישראל נמצא שאינה מוטלת על החתן הלכך נוהגין שהרב מברך ברכת אירוסין.

שו"ת יביע אומר חלק ה - אבן העזר סימן ח

וכ"כ רבינו אברהם בן הרמב"ם, והובא בריש ס' מעשה רוקח ח"א (ד"א ע"ד), שצריך החתן לברך ברכת אירוסין בעצמו, שברכת המצות היא, משא"כ שבע ברכות של נישואין אין החתן רשאי לברכם, אלא גדול הנמצאים שם, שאינם אלא ברכות השבח. ואבא מארי כעס על חתן שבירך ז' ברכות לעצמו, ואמר שסיבת כעסו הטעם שזכרתי.
{בברכה הרב יעקב סבתו}