בדין צמחי נוי במשתלה של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות השנה בשמינית

שאלה:

האם מותר לקנות עציצי פרחים בעונה זו של השנה ממשתלה שאין בעליה שומרי תורה. ומה הדין אם רואים שהם גדלו בחממה מלמטה ולמעלה. האם ניתן לסמוך על כך בצירוף דברי הבעלים שתמיד העציצים גדלו בחממה?

תשובה:

לכתחילה אין לקנות ממשתלה לא מפוקחת ואין לסמוך על אמירת בעל החנות. אמנם בשעת הדחק בטורח גדול יש מקום להקיל, ובכל מקרה בדיעבד אם כבר נקנה ויש צד ששתל בהיתר העציץ מותר.


תשובה בהרחבה:


לכתחילה -
אם אין כשרות למשתלה שהכל נעשה בהיתר כמו מצע מנותק והיתר מכירה לכתחילה לא ראוי לקנות במשתלה כזו על פי דברי הרמב"ם (ח,יד, ע"פ המשנה בכורות פרק ד). "מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית, או לשמור פירותיו ולמכור מהן אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל, ואין לוקחין ממנו פשתן אפי' סרוק, אבל לוקחין ממנו טווי ושזור". ומי שאינו שומר תורה ומצוות הוא ודאי חשוד על השמיטה.


ובחזו"א (י, סוף ס"ק יב) "ומשמע דאסרינן ליקח ממנו אפילו בידוע שבפירות אלו לא נעשה בהן איסור... כיון שבמין זה עביד איסורא".
גם ראיית העיין הרגעית אינה מדד ודאי לכשרות המוצר לדוגמא בצמחים ישנם כמה דרכים לגידול, אמנם ברוב המקרים ההזרעה נעשית בבית מקורה אבל אין לדעת להיכן זה עבר הלאה, יכול וזה עבר לחממות שלא בהכרח להקל בהם כבית. ולכן אין בטחון שהכל נעשה כדין.


גם ולגבי אמירת בעל הבית ועדותו, הנושא נושא רחב בפני עצמו ונקצר, הבסיס לנאמנותו של אדם להעיד על כשרות זהו דין של עד אחד נאמן באיסורים (חולין י: ועוד) הגמ' ביבמות (פח:) כותבת שדין זה הוא סברא.
דאלולי הכי אין אדם אוכל משל חבירו ואין אדם סומך על בני ביתו (רש"י שם).
המשנה בבכורות (ל.) מנחה אותנו בכלל חשוב המהווה תנאי לנאמנות זאת. "זה הכלל החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו" בפשטות אדם שלא מקפיד על עניין מסויים לא יכול להיות נאמן עליו אם על עצמו לא נאמן על אחרים נאמן?? וכ"פ שו"ע (יו"ד קיט,א).


אך אם הבעל העסק שומר מצוות אז נאמן באיסורים וכ"פ רמב"ם שחיטה (י, יד) ואפילו אם יש לו טובת הנאה מכך לא חוששים שמא שיקר להרוויח. אבל כבר ראינו במהלך הדורות שחז"ל ראו שהמצב לא טוב וגזרו והפקיעו נאמנות אנשים שלא מוחזקים באופן מובהק בכשרות ובהלכות שחיטה רואים ששולחן ערוך גם מבסס את זה בהלכה.


הנצי"ב (בשו"ת משיב דבר) כותב יסוד חשוב שגם מי שסובר שכל אדם נאמן זה רק בצורה פרטנית יחידנית אבל במערכת קבועה וציבורית גם הם מודים שצריך להעמיד השגחה, ולכן בדורות האחרונים התקבע בעם ישראל לכונן משגיחי כשרות, ואפילו יהודי שהוא שומר תורה ומצוות אנו נדרוש ממנו תעודת כשרות, ובלי תעודת הכשר לא נשא וניתן עמו.


בנוסף חשוב מאד לקנות במשתלה עם כשרות, כי כעת אנו מדברים על פרחים אבל בקניית עצים ישנו איסור נפוץ של כלאים אסורים. [בנוסף אתה יודע גם את מניין שנות העורלה] שרק עצים בפיקוח הלכתי ניתנים לרכישה דבלי פיקוח יש חשש גדול לקניית עצי כלאים.
אגב יש לציין שתשובתנו כבר לא תהיה תקיפה לחלק מהפרחים שבפרחים חד עונתיים האיסור חל בערך עד חודש טבת שמשם והלאה וודאי זה מזריעת שמינית. צריך בדיקה בלוחות המתפרסמים.


בשעת דחק -
אמנם בשעת הדחק בטורח גדול יש מקום להקל כשלא מוצא משתלה מפוקחת, לקנות עציצים שמסתבר שנעשו במצע מנותק ושגם הבעלים אומרים כך, מהטעם שלרוב הפוסקים שביעית דרבנן (ילקוט יוסף פרק א הלכה ט, וכן פרק ד הלכה כא בהערות בשם פאת השולחן שהתיר לזרוע בקרקע שבתוך הבית). ומקובל לסמוך על גידול חממות (לילקוט יוסף פרק ד הלכה כא, ולפסק הרב אוירבך זצ"ל להקל בחממות אם בעציץ שאינו נקוב).ועוד לחזון איש (שביעית סימן כ) בעציץ שאינו נקוב העומד תחת תקרת בית יש להקל טפי.
היום רוב המשתלות מכוסות גם אם קנה את השתיל הוא הגיע משם ועוד אומן לא מרע אומנותיה מחשש הפסד ובארץ רוב המשתלות המייצרות עצים או שתילים מתנהלות לפי ההלכה זה עיסקי.


בדיעבד שכבר נקנה גם שלא בשעת הדחק -
עצים שנשתלו באיסור בשנת השמיטה יש קנס מדברי חכמים (רמב"ם זרעים פ"א הי"ב) לעקור את מה שנשתל בשנת השביעית, אמנם לגבי פרחים נחלקו הפוסקים בגידולים שאין בהם דין ערלה אם קנסו גם בהם כי יש אומרים שחכמים קנסו על הנשתל בשביעית מחמת שכאשר ימנו לנשתל שנות ערלה יתברר שנשתל בשמיטה וממילא בדברים שלא שייך בהם שנות ערלה לא קנסו בהם. אבל יש אומרים שהקנס הוא על כל הגידולים ראה שבת הארץ (פ"א אות ג'), עם תוספת שבת שם על הרמב"ם אות ג'.
אכן כל זה כאשר ודאי נעשה איסור, אבל במשתלה כמובא לעיל יש צד לומר שנעשה באופן של היתר, ובקנסות מצאנו שלא גזרו על ספק כי לא שייך קנס על ספק , וכמו שמקילים במעשה שבת במקום ספק (מ"ב סי' שיח ס"ק י ). ואף מוכח שספק בקנס יותר קל מאשר ספקות באיסורים כי לא דנים בו דבר שיש לו מתירים (יש בזה סתירות בפמ"ג לענין מעשה שבת אבל כידוע המ"ב שיח היקל בספק במעשה שבת).


להקל על הקורא אצרף קישור בו מצוין המשתלות המפוקחות שמצאתי שאינן רבות כל כך: https://www.toraland.org.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%97%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%97%d7%95%d7%aa/