דיני מחצית השקל

שאלה:

שלום הרב, האם אפשר לקבל הסבר כיצד יש לקיים מצוות מחצית השקל בימנו? תודה רבה!

תשובה:

מנהג זכר למצות מחצית השקל

נהגו ישראל לתת כסף בערב פורים זכר למחצית השקל שהיו נותנים לבית המקדש לקניית קורבנות הציבור בכל שנה ושנה.

מנהג זה יש לו מקור ממסכת סופרים (כא,ג) "וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה" ומשמע ממה שאסור לומר לשם כופר אלא לשם נדבה שמדובר במנהג ולא בחיוב המקורי שהיה בזמן בית המקדש. (זמנה של מסכת סופרים הוא כנראה קצת אחרי התלמוד – ראה רא"ש הלכות ס"ת סי' יג).

מנהג זה נזכר בספרי פוסקי אשכנז – תשב"ץ קטן (לר' שמשון ב"ר צדוק תלמיד מהר"ם מרוטנבורג סי' קעב) הגהות מרדכי (סי' תשעז) מהרי"ל (פורים סי' ד) ספר המנהגים לר"א טירנא ועוד.

הפוסקים הספרדים עד ועד בכלל הבית יוסף לא הזכירו מנהג זה אבל הרמ"א בדרכי משה סי' תרצד הביא מנהג זה ופסקו להלכה בתרצ"ד סעיף א.

בספר מטה יהודה (לג"ר יהודה עייאש) כתב שנהגו לתת חצי מטבע הפחות ולא ג' חצאים כפי שיובא לקמן ומשמע שמנהג זה הגיע גם לקהילות הספרדים. (הספר הודפס בשנת תקט). וכפי שפסק בכף החיים תרצד,יט.

ישנם פרטים שונים הנתונים במחלוקת בהקשר למנהג זה ונשתדל לסכמם:

א. כמות הנתינה – ברמ"א מוזכר שנותנים ג' חצאים של המטבע המקומי זכר לג' פעמים שמוזכר מחצית השקל בתחילת כי תשא ונראה שכך נוהגים הרגילים לפסוק על פי הרמ"א. ודעת הגר"א במעשה רב (רלג) שדי במטבע אחד של חצי (וכן דעת המטה יהודה הנ"ל).

אמנם הבית דוד (סי' קיח הובא בחזון עובדיה עמ' קב) טען שכל זה אם חצי המטבע המקומי הוא לפחות שווה למחצית השקל שהייתה בזמן המשכן שהיא עשרה גרה אבל אם היא פחות מזה אינו יכול לקיים בזה זכר למחצית השקל ולכן כתב שהרוצה לקיים מצות מחצית השקל לכפרת נפשו צריך לתת עשרה גרה כסף. וכן פסקו כף החיים (תרצד,כ) וחזון עובדיה (עמ' קב). שיעור זה בגרמים הוא 9 גרם כסף צרוף (ח"ע שם) וי"א 9.6 גרם (פסקי תשובות סי' תרצד ועוד) -יש ויכוח כמה הוא משקל הדרהם שהיה בימי הרמב"ם והשו"ע אם הוא 3 גרם או 3.2 גרם.

רגילים לחשב את הערך לפי השער היציג של אונקיה כסף (31.1035 גרם). לדוגמא בר"ח אדר ב' תשפ"ב מחיר גרם כסף הוא 2.61 שקל ולפ"ז 9 גרם הינם 23.49 שקל ולסוברים 9.6 גרם הם 25.056 שקלים. יש שכתבו שצריך להוסיף למחיר זה את המע"מ (הגר"מ אליהו זצ"ל ראה למשל קול צופיך משפטים תשנ"ט), וכן במכתב הגר"י יוסף (שבט תש"פ) כתב שטוב להוסיף. ולפ"ז יש להוסיף 17 אחוז מע"מ –

לשיטה של 9 גרם הסכום יהיה 27.48 ולשיטה של 9.6 יהיה הסכום 29.31 שקלים. נכון לר"ח אדר ב' . יש לעגל כלפי מעלה.

(יש להעיר שבאופן מעשי מחיר אונקיה רלוונטי לקניית כסף על ידי חברות שונות מהציבור אבל מי שרוצה לקנות אונקיית כסף מחברה המחיר הוא גבוה הרבה יותר כפי שניתן לראות באתרים השונים).



לסיכום: הנוהגים כרמ"א יתנו 3 חצאי שקלים, והנוהגים לפי הפוסקים הספרדים יתנו קרוב ל30 שקלים.



ב. מי צריך לתת- כשהיה בית המקדש קיים כל מי שהוא איש היינו מגיל בר מצווה היה צריך לתת מחצית השקל (רמב"ם שקלים א,א) אבל נשים וקטנים פטורים. אכן רבינו עובדיה מברטנורה כתב שקטנים כאן הכוונה למי שפחות מבן עשרים כמו במניין שהיה במשכן שלא מנו מי שפחות מגיל עשרים. אכן התוי"ט הקשה עליו מדוע מפרש כך הלא כאן מדובר על מחצית השקל עבור הקרבנות ולענין זה צריכים לתת כל הגברים.

להלכה הרמ"א כתב שרק מגיל עשרים אבל המגן אברהם העיר שהפוסקים חולקים על זה וסוברים מגיל יג.. הלבוש (סי' תרפו סעיף ב) כתב שנוהגים ליתן אפילו בעד הילדים. בספר המנהגים שהובא בדרכי משה כתב שנותנים אף עבור מעוברת, ובמ"א הביא בשם הגהות מנהגים שנותנים עבור הנשים והילדים. ובח"ע עמ' קה הובא שהטעם בזה כי השקלים הם כנגד גזרת המן שרצה להשמיד גם נשים וילדים.

למעשה החיוב מצד המנהג הוא רק על גברים וראוי מגיל בר מצווה. אבל ראוי לתת גם עבור נשים וילדים אלא שלענין זה אפשר לכאורה לסמוך על השיטות שדי במחצית המטבע המקומי או לפחות ג' חצאים והמחמיר לתת עבורם שיעור 10 גרה כסף תע"ב.

ג. למי לתת- במהרי"ל כתב שנהגו בזמנו לתת למי שעולה לארץ ישראל .בלבוש תרפו כתב שמחלקים אותם לעניים להוצאות פורים וכן משמע בשערי תשובה תרצד,ב. בכף החיים (ס"ק כב) הביא מנהג לחלק לת"ח עניים וכן עניים צנועים ומנהג ארץ ישראל לתת להוצאות בית הכנסת זכר למקדש או לתלמידי חכמים עניים.

בחזון עובדיה עמ' קה כתב לתת לישיבות ולמוסדות תורה כי בזמן שאין בית המקדש התורה היא התחליף לכפרת הקורבנות.

למעשה אפשר לתת לאברכים נזקקים או לישיבות.

ד. מתי נותנים- במהרי"ל כתב לתת במנחה שלפני פורים. וכ"כ הרמ"א וכן פסקו המ"ב וכה"ח ושכ"כ הרש"ש . והסביר בכה"ח שיש בזה ענין לתת בתענית כדי לשלב צדקה עם התענית. בחזון עובדיה עמ' קא כתב שמנהגו לעורר העם לתת בליל פורים. (במסכת סופרים כתוב לפני שבת זכור אבל אין נוהגים כן).



הרוצה להדר יראה בסידורים נוסחאות לומר לפני הנתינה.

יש לשים לב לומר רק "זכר למחצית השקל" ולא "מחצית השקל" שהרי אין השקלים הולכים לבית המקדש שאנו מייחלים לבנינו במהרה.