סיוע למי שלא זכאי
בית הדין
כד אדר א' התשפב | 25.02.22
הרב יעקב סבתו
שאלה:
משרד השיכון מממן סיוע בשכר דירה לאנשים מסוימים שזכאים לכך ע"פ קריטריונים מתאימים. ישנו אדם שעוזר לאנשים בתהליך של הסיוע, הוא מטפל בכל הטפסים בתמורה לתשלום. הגשתי להם את כל מה שהם ביקשו ולאחר זמן הם שלחו לי טפסים להעביר למשרד השיכון, ראיתי שהיה טופס שהם כתבו שאני לומד בכולל, הודעתי להם שזה טעות ואני לא לומד בכולל, אני עובד הוראה ואני לא מתכוון לשנות כדי לקבל את הסיוע ממשרד השיכון. הם ביקשו ממני ייפוי כח והם בעצמם הגישו את הטפסים. לאחר זמן התחיל להיכנס לחשבון שלי כסף ממשרד השיכון. כיצד לפעול במקרה הזה? אני לא רוצה חלילה לקבל כסף שלא מגיע לי.
תשובה:
נראה שיש לדון כאן בשלוש צדדים. א. הכסף שעתיד להתקבל אם היה דיווח שקר ב. הכסף שכבר התקבל על פי דווח שקר אם היה. ג. האחריות על איסור דיווח שקר
א. לגבי הכסף שעוד עתיד להתקבל נראה שיש לוודא שלא היה כאן דיווח שקר. כי אם היה כך אסור לקבל כסף שהתקבל ע"פ מסירת נתונים לא נכונים. יש כאן בעיה של גזל של כספי ציבור שהרי הציבור הסכים לתת את הכסף רק בתנאים מסויימים ואם לא עומדים בתנאים הציבור לא מסכים שפלוני יקבל את הכסף. לכן אם יש חשד שהמיופה כח פעל שלא כראוי צריך לברר זאת ולעצור את קבלת התשלומים.
ב. לגבי הכסף שכבר התקבל אם אכן התברר שהיה דיווח שקר, מעיקר הדין צריך להשיבו. (אמנם אינו חמור כמו השבת גזילה כי לא רצה לגזול אלא מבחינתו הכסף התקבל בטעות שלא לפי הכללים בלא בכוונה רעה מצידו ומ"מ צריך להשיב כי סו"ס מחזיק בכסף שאינו שלו) . אם אין אפשרות להשיב ללא חשש לקנס או לעונש או שסתם אין אפשרות טכנית להשיב את הכסף, צריך להשאיר את הכסף בצד או לכל הפחות לרשום לעצמו שיש חוב למדינה ואם אי פעם יתאפשר להחזירו יחזירו אז , או אם יהיה בעתיד מצב שהמדינה תהיה חייבת לו כסף שם יתקזז עם החוב.
ג. לגבי האחריות המוסרית והלכתית על עשיית העבירה אם אכן נעשתה , היות וכל אחד מעם ישראל יש לו כח בחירה , לכן עיקר האחריות נושא בה מי שעבר את העבירה ודווח שקר. לגבי האחריות של האנשים הקשורים לעובר העבירה , הנה אם הסיתו אותו לעבור עבירה כגון ששלחו אותו או ציוו אותו לעשות עבירה אז ודאי עוברים על לפני עוור (רש"י שבת קנ.) אכן מצאנו שגם מי שנהנה מן העבירה נחשב כעובר על לפני עיור וכמסייע לדבר עבירה כך מצאנו לגבי הקונה מן הגנב ברמב"ם והובא בשו"ע שנו,א . אמנם נראה שבמקרה המדובר הרי השואל ביקש בפירוש מהמיופה כח שלא לדווח שקר ולכן נראה שאין הוא נושא כלל באחריות על העבירה. אלא רק שאסור לו להנות מכסף שהתקבל שלא כדין. עדיין נשאר מצוות תוכחה, שחייבים בה עד הכאה או קללה (רמ"א תרח) ולפי פסק המ"ב תרח שער הציון יג אפשר לסמוך על עד נזיפה. ולכן יראה השואל מה יש ביכולתו לעשות. ובכל מקרה אם אכן הכסף התקבל שלא כדין יש חובה על השואל לעצור את המשך התשלומים וזה נמצא באחריותו שלא לקבל לעצמו כספים שאינם מגיעים לו.