שאלה:

שלום!
בימות הקיץ מצויים לפעמים נמלים ושאר חרקים בכיורים, וממילא נשאלת השאלה האם מותר לשטוף כלים בשבת במקרה כזה? שהרי אסור להרוג את הנמלים בשבת, אך מצד שני יש צורך לשטוף את הכלים, אולי אפשר לומר שהריגת הנמלים מותרת מצד חוסר כוונה או צדדים אחרים?
תודה מראש!

תשובה:

שלום וברכה!
הרוצה לשטוף כלים בשבת ויש רמשים ונמלים בכיור, צריך לפתוח הברז באופן שהזרם של הברז לא ייפול ישירות על הרמשים (כאשר זרם המים מוסט מהנמלים ונשפך על הכלי ואחר כך לכיור הרי זה שינוי ניכר). ואף על פי שהמים ילכו לצדדים וימיתו את הרמשים אין איסור בזה, ובלבד שלא יתכוון להמית את הנמלים אלא רק לשטוף את הכלים.

תשובה בהרחבה:
שפיכה ישירה של מים על נמלים אסורה מחמת מלאכת שוחט. מלאכת שוחט כוללת נטילת נשמה של כל בעל חי שהוא פרה ורבה. אמנם בדרך כלל אין כאן איסור דאורייתא כי אין לו צורך בנמלים המתים וא"כ זו היא מלאכה שאינה צריכה לגופה. כתב המ"ב (סי' שטז ס"ק כז וס"ק לד) שקיי"ל שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ושכן דעת רוב הפוסקים. אמנם עכ"פ יש כאן איסור דרבנן.
אין לחלק בין אם הורג את הנמלים בידיו ממש לבין אם הורגם ע"י שפיכת זרם של נוזל כי שפיכת הנוזל באופן שהנוזל עושה פעולה נחשבת כמיוחסת אל האדם הפועל – כן יש להוכיח מדין המטיל מ"ר על שלג שנחשב כממיס בידים את השלג ומה שהתירו בסי' שכ סעיף יד הוא מחמת שאינו מתכוון או שא"א להזהר בזה אבל לא מחמת שאינו פועל בידיו ממש.
לכאורה יש מקום לדון מצד שינוי באופן עשיית המלאכה. אכן הדבר אינו ברור, כי גם ביום חול דרך העולם כאשר יש הרבה רמשים להמיתם ע"י שפיכה של מים. אמנם יש עדיין מקום לומר שהיות ועיקר מלאכת שוחט היא באופן שצריך לגוף של הבעל החיים המומת, אם כן לכאורה צריך לבחון אילו היה אדם צריך לגופות הרמשים כיצד הייתה הדרך הרגילה להמיתם, ועל פי זה לקבוע מהו שינוי במלאכה זו. אכן קשה לומר דברים מוחלטים בענין כי דבר זה אינו מצוי, ויתכן ואם היו צריכים את גופות הרמשים כן היו ממיתים אותם גם באופן זה, כך שסברת השינוי כאן אינה מוחלטת אבל אולי ראויה להצטרף כספק.
לפי האמור יוצא שכאשר יש בשבת נמלים בכיור אסור לפתוח את ברז המים כדי שהמים יזרמו על הנמלים וימיתו אותם. (לקמן יובא דין אינו מתכוון).
אמנם יש להעיר שלכאורה כאן אינו שופך ממש בידיו אלא רק פותח ברז. אכן הפוסקים דנו האם פתיחת ברז דינה כמעשה בידים. ביבי"א ד,לד אות לו וסי' לה אותיות ז-יא הביא דעות הפוסקים בזה האם הסרת מונע דינו כגרמא או כמעשה בידים, והיוצא מדבריו הוא שבמקום חשש דאורייתא יש להחמיר ואילו במקום איסור דרבנן כמו תולדות חמה יש להקל. ואמנם כאן לכאורה כפי שהוסבר אין כאן אלא איסור דרבנן מחמת משלצ"ג, אבל עדיין אין זה ברור להקל כי משצל"ג חמור יותר משאר איסור דרבנן – (מ"ב רעח,ג – שהרי לא התירו אותו עבור חולה שאב"ס), ולכן קשה לסמוך על צד הגרמא של פתיחת הברז.
אמנם הנידון הוא שטיפת כלים בשבת, במקרה כזה פתיחת הברז לא נעשית בשביל להרוג נמלים אלא כדי לשטוף את הכלים ואם כן ביחס לנמלים הוא דבר שאינו מתכוון. אבל גם בזה אין להתיר מצד עצמו שהרי כאן הוא בגדר "פסיק רישיה" היינו הנמלים ודאי ימותו כתוצאה מפתיחת הברז וא"כ אין כאן את ההיתר של אינו מתכוון.
אולם יש לצרף את כאן הגורמים יחד היינו מלאכה שאינה צריכה לגופה, גרמא ופס"ר. ואולי שינוי.
בסימן שנז בדין שפיכת מים בחצר באופן שודאי יצאו לרשות הרבים, מוכח ששילוב של פס"ר עם גרמא יוצר היתר לכתחילה. שם הנידון הוא שישפוך מים לתוך חצירו ואח"כ המים יצאו מעצמם החוצה לרשות הרבים.
בשש"כ יב,יט ושם הערה נג למד מהסימן הנ"ל שמותר ליטול ידים לתוך כיור כאשר המים זורמים ממנו לתוך צינור ואח"כ מגיעים המים לקרקע זרועה. היסוד להתיר הוא גרמא – היינו מים שאינם נשפכים ישירות על צמחים (וכפי שיובא להלן) בשילוב עם פס"ר – היינו שאינו מתכוון להשקות צמחים אלא ליטול את ידיו.
גם כאן בנידון שטיפת כלים יש להתיר בשילוב פס"ר עם גרמא. אמנם כדי שההיתר יהיה ברור צריך שהגרמא תהיה יותר מובהקת. הוזכר לעיל שלגבי פתיחת ברז דנו הפוסקים אם הוא בגדר גרמא או לא וממילא אין לסמוך לגמרי על גרמא של פתיחת הברז אלא צריך לעשות גרמא יותר ברורה. הגרמא כאן צריכה להיות באופן זה שזרם המים אינו נופל ישירות על הנמלים אלא הוא נופל תחילה על הכיור ומשם זורם את הנמלים. פעולה כזו היא בגדר גרמא- כוחו כפי שמוכח מסימן שנז הנ"ל. שם שופכים את המים על קרקע החצר והם יוצאים משם אל רשות הרבים מעצמם ושם מפורש שפעולה כזו נקראת בגדר כוחו ולא בגדר פעולה ישירה (ושם התיר השו"ע אם ליד חצירו יש כרמלית ולא רשות הרבים).

לסיכום- הרוצה לשטוף כלים בשבת ויש רמשים ונמלים בכיור, צריך לפתוח הברז באופן שהזרם של הברז לא ייפול ישירות על הרמשים (כאשר זרם המים מוסט מהנמלים ונשפך על הכלי ואחר כך לכיור הרי זה שינוי ניכר). ואף על פי שהמים ילכו לצדדים וימיתו את הרמשים אין איסור בזה, ובלבד שלא יתכוון להמית את הנמלים אלא רק לשטוף את הכלים.

- הרב יעקב סבתו