פרשת ואתחנן - כח ברוח השם
הרב שבתי סבתו
המשולש הזה של תורה, תפילה ונבואה, הוא משולש שווה שוקיים. שתי צלעות המשולש הם תורה ותפילה. התורה היא דרך ה' המכַוונת את חיינו ונותנת להם משמעות. התפילה היא כיסופי הנפש המבטאים את געגועינו לאור ה' שלא יעזבנו וימשיך להיות מקושר אלינו.
פרשת דברים - תוכחה טהורה
הרב שבתי סבתו
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה...". האם באמת רק את הדברים האלה אמר משה רבנו? היכן כל התורה כולה? מדוע נפסלו כל הראשונים? האם מה שדיבר עד עכשיו אין לו ערך ואינו נחשב לתורה?!
Parashat D'varim - Rebuke, Pure and Clean
הרב שבתי סבתו
Let us now see how this Eleh-V’eleh principle operates in D'varim. The verse begins with the word Eleh, These are, meaning that it cancels out what was said before. Can this be true? Is the entire Torah, other than D'varim, null and void, Heaven forbid? Why should Moshe’s long parting speech "disqualify" or take precedence over the four books of the Torah that preceded it?
פרשת מסעי - צופן המסעות
הרב שבתי סבתו
מי שרגיל בפסוקי התורה המתומצתים ורַבֵּי-המשמעות, מתקשה למצוא משמעות לפירוט מסעות בני ישראל במדבר. איזה ערך יש לדין וחשבון יבש, כדוגמת "וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין (במדבר לג, יא)"? אמנם, מידי פעם, כמשב רוח מרענן, יש אזכור של אירוע מסוים שהתרחש באותו מקום, אולם מיד חוזרת הרשימה להיות כסרט פלט של נְיָר ממכונת חישוב של מַרְכּוֹל. האם יש כאן איזשהו מֶסֶר מוצפן ברשימה הזאת?
Parashat Masei - The Code of Israel's Travels
הרב שבתי סבתו
When reading the Torah, we are accustomed to carefully-measured formulations, in which each word is meticulously chosen and can be understood in many ways. This is why the list of every single journey and encampment of Bnei Yisrael in the desert raises such puzzling questions: What value and what message do we learn from the dry listing of place names? What are we to learn from verses such as "And they left Yam Suf and camped in Midbar Sin; and they left Midbar Sin and camped in Dofkah" (Bamidbar 33,11-12) and the like?
פרשת פנחס - פנחס הוא אליהו
הרב שבתי סבתו
מה פירוש הדבר שפינחס הוא אליהו?על שאלה זו משיב המדרש בפרקי דרבי אליעזר: "היסב הקב"ה שמו של פינחס כשמו של אליהו מתושבי גלעד (פרק מז)". פירושו של דבר הוא, שמאות שנים התהלך פינחס כאדם אנונימי ללא השפעת רוח הקודש, עד שיום אחד פתאום התעוררה בו נבואה ברמות גבוהות מאד. גם שמו השתנה לאליהו.