אתרוג בקופסה שנמצא פסול או פחות מהודר

בית הדין

יא תשרי התשעט | 20.09.18

הרב ישועה רטבי

קניתי אתרוג בקופסה סגורה. מחיר האתרוג היה 40 ש"ח, לאחר שרכשתי את האתרוג פתחתי וראיתי נקודה שחורה באתרוג בחלק העליון. הבאתי את האתרוג לרב שאמר שהאתרוג פסול, האם המוכר חייב לתת לי אתרוג אחר במקום האתרוג הפסול?

תשובה:

  • א. הקונה אתרוג סגור בקופסה ברמת כשרות רגילה או מהודרת, ולאחר שפתח את הקופסה מצא שהאתרוג פסול - המוכר חייב לתת לו אתרוג חלופי כשר, כי אתרוג פסול נחשב למקח טעות, כך שהמכירה מתבטלת.
  • ב. הקונה אתרוג סגור בקופסה ברמת כשרות מהודרת, ולאחר שפתח את הקופסה מצא שהאתרוג פחות מהודר - המוכר לא חייב לתת לו אתרוג חלופי, כי הקונה בקופסה סגורה מודע לכך שהוא מקבל אתרוג על סמך אומדן, וכשם שאם מצא אתרוג מהודר יותר - לא יחזיר את האתרוג למוכר, כך גם אם מצא שהאתרוג קצת פחות מהודר שלא יכול להחזיר והמקח קיים.
  • ג. הקונה אתרוג סגור בקופסה ברמת כשרות מהודרת, ולאחר שפתח את הקופסה מצא שהאתרוג ברמת כשרות בסיסית - אם מדובר על הבדל ברור וחד משמעי בין הסכום ששולם עבור האתרוג ובין רמת הידורו הפחותה - המוכר חייב לתת לו אתרוג חלופי, כי הקונה רכש אתרוג מהודר, על האריזה כתוב במפורש שמדובר באתרוג מהודר, אך בפועל הוא קיבל אתרוג שכשר לברכה ולא אתרוג מהודר, לכך נחשב למקח טעות והמכירה לא תקפה.
  • ד. צריך לציין, הדין שונה בסוחר שקונה בסיטונאות, כי הסוחר רוכש ארגזים גדולים וסגורים, ומודע לכך שחלקם מהודרים יותר, חלקם מהודרים פחות, ויש גם מספר קטן של אתרוגים פסולים, כך שהקנייה הייתה על דעת כך שיש סחורה מגוונת, ולא ניתן לבטל את המכירה גם אם מצא מספר אתרוגים פסולים.

 

נימוקים:

הרי"ף במסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב כתב בשם רבינו האי גאון: אדם שרכש מוצר, ולאחר מכן התגלה שיש מום במוצר - הלקוח יכול להחזיר את המוצר למוכר ולבטל את המכירה.

באופן כללי, מום במקח נחשב, כאשר לא ניתן למצות את המטרה העיקרית לשמה האדם רכש את המוצר, שאז חלים דיני מום והמקח מתבטל, (אומנם אם ניתן להשתמש במוצר, אלא שהמחיר היה יקר או זול, חלים דיני הונאה).

הרמב"ם (הלכות מכירה פרק טו הלכה ה) כתב: "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה - מחזירין, וכל שהסכימו עליו שאינו מום - הרי זה אינו מחזיר בו. אלא אם פירש שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך". וכ"פ השולחן ערוך בסימן רלב סעיף ו. (מובא בשלטי גיבורים מסכת ב"ב דף מו: ס"ק ה).

הפתחי תשובה בסימן רלב ס"ק ו כתב: "והוא הדין בשאר דברים שדרך למוכרן סתומים וחתומים כמות שהן, כגון תיבות עם דפי זכוכית לחלונות, או תיבות עם אתרוגים וכיוצא בזה - יש לב"ד בכל מקום לחקור אחר המנהג".

מקור דברי הפתח תשובה הוא מדברי הרמב"ם (הלכות מכירה פרק טו הלכה ה) שהובאו לעיל: "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה - מחזירין".

נראה, שהמנהג היום שהלקוח לא יכול לתבוע על הונאה בקניית אתרוגים בקופסה סגורה, ורק במידה ויש בעיה הלכתית עם האתרוג - אפשר להחליפו. נמצא אפוא, למרות שיש הונאה, אנו אומרים שיש ללכת אחר המנהג, שכן מנהג מבטל הלכה. (מובא ברי"ף מסכת ב"מ דף נב. בשם הירושלמי מסכת ב"מ פרק ז הלכה א).

החכמת שלמה (על השו"ע סימן רט סעיף ב) כתב: "הנה בדין קונה אתרוגים סתומים, ונמצא מקולקלים מאוד, והפסיד הקונה הרבה, אם יש בהם דין אונאה ומקח טעות - הנה באמת נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי מי שיבוא לתבוע אונאה וביטול מקח באתרוגים, ואנכי יושב פה זה ל"ז שנים, ומקור קניות אתרוגים הוא פה, ורוכלת עמים בזה, ולא נשמע מעולם שיבוא אחד ויפצה פיהו בזה. והטעם הוא, כי כן מנהג התגרין שקונים אדעתא דהכי אם טוב ואם רע, ואף דהמתנה על מנת שאין עלי אונאה יש לו עליו אונאה, היינו מדינא, אבל מ"מ אם נעשה כן מנהג בין התגרים שלא יהיה בזה אונאה - מהני במה שדרכו בכך".

החכמת שלמה סיים: "ובא וראה בקונה אתרוג או ב' וכדומה סתומים בכך וכך, ואח"כ כשנפתחו אם שוה האתרוג הרבה - אם מערער המוכר לומר דהוי מקח טעות? או אם הוא מקולקל שאינו שוה כלום הכי מערער הקונה על זה, זה ודאי אינו, ופוק חזי מה עמא דבר, ובעל כרחך דכך מנהג הסוחרים דלא שייך מקח טעות באתרוגים בכהאי גונא. וזה ברור לדינא".

דברי החכמת שלמה שייכים בסוחר שמקבל ארגזים גדולים וסגורים, בזה קיים מנהג הסוחרים שלא ניתן לבטל את המקח אם נמצאו אתרוגים פסולים, כשם שהוא לא יבטל את המקח אם ימצא אתרוג מהודר מאוד - כך גם אין ביטול מקח באתרוגים פסולים, הסוחר מודע לכך שחלק מהאתרוגים מהודרים יותר, חלקם מהודרים פחות, ויש גם מספר קטן של אתרוגים פסולים, כך שהקנייה הייתה על דעת כך שיש סחורה מגוונת, ולא ניתן לבטל את המכירה גם אם מצא מספר אתרוגים פסולים. אבל לקוח פרטי שרוכש אתרוגים בודדים, דעתו לרכוש לכל הפחות אתרוג כשר, ואם נמצא שהאתרוג פסול - המוכר צריך לתת לו אתרוג חלופי.

אומנם הקונה אתרוג סגור בקופסה ברמת כשרות מהודרת, ולאחר שפתח את הקופסה מצא שהאתרוג פחות מהודר - המוכר לא חייב לתת לו אתרוג חלופי, כי הקונה בקופסה סגורה מודע לכך שהוא מקבל אתרוג על סמך אומדן, וכשם שאם מצא אתרוג מהודר יותר - לא יחזיר את האתרוג למוכר, כך גם אם מצא שהאתרוג קצת פחות מהודר שלא יכול להחזיר והמקח קיים.

אך אם קנה אתרוג סגור בקופסה ברמת כשרות מהודרת, ולאחר שפתח את הקופסה מצא שהאתרוג ברמת כשרות בסיסית, ומדובר על הבדל ברור וחד משמעי בין הסכום ששולם עבור האתרוג ובין רמת הידורו הפחותה - המוכר חייב לתת לו אתרוג חלופי, כי הקונה רכש אתרוג מהודר, על האריזה כתוב במפורש שמדובר באתרוג מהודר, ובפועל הוא קיבל אתרוג שכשר לברכה ולא אתרוג מהודר, לכך נחשב למקח טעות והמכירה לא תקפה.

 

 

האם ראוי לרכוש אתרוג מקופסה סגורה

השדי חמד (מערכת ארבעת המינים סימן א בס"ק י) כתב: "נתתי לבי בענין מכירת האתרוגים הנמכרים על יד על יד, דהדרך הוא כשמוסר אתרוג חתום כמו שהובא ממקומו - נמכר בדבר מועט, כי לא ידעו מהו, אם טוב ואם רע, ולפעמים יצליח הקונה, שעלה בידו אתרוג יפה שוה כמה דנרי, ולפעמים יעלה חרס בידו שאינו שוה כלום, ואין זה דרך מכירה אלא כמשחק בקוביא. לפעמים יצליח הקונה, ופעמים המוכר, ולאו משנת חסידים לצאת באתרוג שאינו נקנה קנין גמור. לכן שומר נפשו ירחק מזה, ויקנה אתרוג יפה והדר מה שעיניו רואות בכסף מלא כאשר חנן אותו ד'. ומיום שעמדתי על דעתי - לא קניתי אתרוג סתום מן העין, רק מה שעיני רואות. כה דבר הגאון שם אריה (בח' או"ח סי' י"ג). והאריך בדין מקנה דבר שאינו מסויים (חו"מ סי' רט), ובדין משחק בקוביא - אם הוא גזל מדרבנן, ואי אמרי בדרבנן מהב"ב, ובדין הלוקח בדמים אכסר"ה וכו' (בחו"מ סימן רכז סעיף יט).

צריך לציין, היום מכירת אתרוגים בקופסה סגורה שונה מהמתואר בספר שדי חמד (בשם שם אריה), כי שם מדובר על רכישת אתרוגים בקופסה סגורה שלא נבדקו קודם, אין עליהם מחיר ולא ניתן לדעת האם הם פסולים, כשרים או מהודרים, כך שיש לומר שזה כמו משחק בקובייה, וכן לדון האם יש בהם הונאה כמבואר בסימן רכז סעיף יט, אך היום האתרוגים בקופסה מגיעים בהכשר, כלומר ת"ח בדק את האתרוגים ומיינם לפי רמת הידורם. רמת ההידור כתובה על האריזה וכן המחיר ברור לקונה, כך שאין חשש להונאה ולא למשחק בקובייה.

היום יתכן ואדם ירכוש אתרוג ברמת כשרות בסיסת ויקבל אתרוג מהודר, אך הקנייה תקפה כי המוכר מודע לכך שיתכן ואתרוגים מהודרים יימצאו באריזות הזולות ומוחלים על כך. כמו כן ישנם מוכרים שבכוונה מניחים קצת אתרוגים מהודרים בקופסאות זולות, כדי למשוך קונים שירכשו את האתרוגים הכשרים, כך שיהיו קונים שיתפתו לרכוש אתרוג זול ולקוות למצוא אתרוג מהודר יותר.