פרק שלישי - דף לו:

מושגים:

א. שהייה - להשאיל אוכל מערב שבת על הכירה. האוכל לא נוגע באש. הבעיה: שמא יחתה בגחלים.

ב. חזרה - אדם שהוציא בשבת את הסיר מהכירה, ורוצה בשבת להחזיר את הסיר לכירה. הבעיה: מחזי כמבשל. צריך לציין: חזרה חמורה משהייה, כי שהייה זה להניח את הסיר ביום שישי, אבל חזרה זה להניח את הסיר בשבת.

ג. הטמנה - הסיר נוגע באש (בניגוד לשהייה שהסיר לא נוגע בגחלים), או שהוריד את הסיר מהאש והטמין בתוך דבר ששומר על החום. הדין של הטמנה:

להטמין בשבת - אסור לגמרי. הבעיה: שמא יראה שהאוכל מתקרר ויבעיר.

להטמין בשישי - מותר רק בדבר ששומר על החום, אבל אסור להטמין בדבר שמוסיף חום. הבעיה: שמא יחתה. (לדעת רש"י, דין הטמנה ודין שהייה שווה, לכן יש את אותן דרגות שיש בשהייה, {למשל, לחנניה מותר כמאכל בן דורסאי וכו'}, אבל לדעת רוב הפוסקים, הטמנה חמורה משהיה, ואסורה בכל הדרגות).

שלבי הבישול:

א. הבשר חי - לכו"ע מותר להשהות, אין חשש שמא יחתה.

ב. הבשר מבושל ולא מבושל - ברגע שהבשר התחיל להתבשל - לכו"ע אסור להשהות שמא יחתה.

ג. הבשר מבושל כמאכל בן דורסאי - לדעת חנניה - מותר להשהות בגפת ובעצים גם אם לא גרוף, הוא לא יחתה כי האוכל כבר מוכן כמאכל בן דורסאי, אבל לדעת חכמים - אסור להשהות שמא יחתה, אא"כ הוא גרף או קטם.

ד. האוכל מצטמק ויפה לו - יש מחלוקת אמוראים בדעת חנניה כמבואר בהמשך, האם מותר לשהות.

ה. האוכל מצטמק ורע לו -לכו"ע מותר להשהות.

סיכום דיני חזרה:

אם גרוף - לפי שתי האפשרויות: לב"ה - מותר להחזיר, ולב"ש אסור להחזיר כלל.

אם לא גרוף - לכו"ע אסור להחזיר את הסיר לכירה.

סיכום דיני שהייה:

אפשרות ראשונה - לא יחזיר:

אם גרף - לדעת ב"ה מותר להשהות גם תבשיל. לדעת ב"ש - מותר להשהות רק מים חמים.

אם לא גרף - לדעת ב"ה, אם הגיע למאכל בן דורסאי - מותר להשהות גם אם לא גרף. אך לדעת ב"ש, אם לא גרף מותר להשהות רק מים חמים, אסור להשהות תבשיל.

אפשרות שנייה - לא ישהה:

אם גרף - לדעת ב"ה מותר להשהות גם תבשיל. לדעת ב"ש - מותר להשהות רק מים חמים.

אם לא גרף - גם לדעת ב"ה וגם לדעת ב"ש - אסור להשהות.

שיטת ר"מ בברייתא:

דיני חזרה - לכו"ע אסור להחזיר כלל, גם אם גרוף.

דיני שהייה - לב"ש - אסור להשהות כלל, גם אם גרוף (כמו שאסור להחזיר). לב"ה - אם גרוף - מותר רק מים חמים, אם לא גרוף - אסור להשהות. בדף לח. מובא: רק לכתחילה אסור להשהות תבשיל, אבל בדיעבד אם השהה תבשיל - יכול לאוכלו.

שיטת ר' יהודה בברייתא - כמו האפשרות השנייה (לא ישהה). בדף לח. מובא: רק אם התבשיל מצטמק ורע לו - מותר להשהות על כירה לא גרופה. (ואם הכירה גרופה - מותר להשהות מצטמק ויפה לו).

משנה: "כירה שהסיקוה... בגפת ובעצים - לא יתן עד שיגרוף" - יש שני ביאורים על מה מדובר:

אפשרות ראשונה - "לא יתן" - הכוונה לאיסור חזרה שאסור עד שיגרוף, אבל באיסור שהייה מקילים כי הלכה כדעת חנניה: (כך פסקו רבנו חננאל, רש"י, התוס' והרמ"א)

קש (החלק העליון של השיבולת) וגבבא (החלק התחתון של השיבולת)

גפת (פסולת שומשום) ועצים

גרוף וקטום

לא גרוף וקטום

שהייה

מותר להשהות בקש. (כי קש לא עושה גחלים, לכן אין חשש שמא יחתה).

לב"ש - מותר להשהות רק מים חמים, (כי לא צריך להתבשל ואין חשש שיחתה), אבל אסור להשהות תבשיל (כי הבישול טוב לו).

לב"ה - מותר להשהות גם תבשיל, (כי הוא גרף, ואין חשש שיחתה).

לב"ש - מותר להשהות רק מים חמים.

לב"ה - מותר להשהות גם תבשיל, (בתנאי שמבושל כמאכל בן דורסאי כדעת חנניה. זאת נקודת המחלוקת בין אפשרות א' לאפשרות ב').

חזרה

מותר להחזיר לקש.

(כי קש לא עושה גחלים, לכן לא מחזי כמבשל).

לב"ש - אסור להחזיר כלל ועיקר, (מחזי כמבשל).

לב"ה - מותר להחזיר אם גרוף וקטום, (יש מספר תנאים להתיר חזרה כמבואר בדף לח:).

לכו"ע אסור להחזיר אם לא גרוף, כי מחזי כמבשל.

אפשרות שנייה - "לא יתן" - הכוונה לאיסור שהייה שאסור עד שיגרוף, כי הלכה כדעת חכמים: (כך פסקו הרי"ף, הרמב"ם והשו"ע)

	קש וגבבא	גפת (פסולת שומשום) ועצים
	קש וגבבא	גרוף וקטום	לא גרוף וקטום
שהייה	כמו אפשרות א'	כמו אפשרות א'	לכו"ע אסור להשהות, שמא יחתה בגחלים (כדעת חכמים. זאת נקודת המחלוקת בין אפשרות א' לאפשרות ב').
חזרה	כמו אפשרות א'	כמו אפשרות א'	כמו אפשרות א'

הסבר המשנה לדעת חנניה (האפשרות הראשונה) - כירה שהסיקוה בקש ובגבבא - מותר להחזיר את התבשיל, כי קש לא עושה גחלים, לכן לא נראה כמבשל, אבל כירה שהסיקוה בגפת או בעצים - אסור להחזיר שנראה כמבשל, אבל אם הכירה גרופה וקטומה - מותר להחזיר (בהמשך המשנה יש בדין זה מחלוקת בין ב"ש לב"ה). כעת יש חסורי מחסרא ומוסיפים: לב"ה מותר להשהות אוכל מבושל כמאכל בן דורסאי (כדעת חנניה). ולדעת ב"ש מותר להשהות רק מים חמים ולא תבשיל. כעת חוזרים לדיני חזרה: מה שאמרנו שמותר להחזיר אם גרוף וקטום - זה רק לב"ה, אך לב"ש אסור להחזיר.

הסבר המשנה לדעת חכמים (האפשרות השנייה) - כירה שהסיקוה בקש ובגבבא - מותר להשהות את התבשיל, כי קש לא עושה גחלים, לכן אין חשש שיחתה, אבל כירה שהסיקוה בגפת או בעצים - אסור להשהות שמא יחתה, אבל אם הכירה גרופה וקטומה - לב"ה מותר להשהות, ולדעת ב"ש מותר להשהות רק מים חמים ולא תבשיל. כעת עוברים לדיני חזרה: לב"ה מותר להחזיר אם גרוף וקטום, אך לב"ש אסור להחזיר.