בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים רצא-שיז

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן רצא:

      א.        מכניס ברשות, האם חייב הנפקד? (סעיף ג).

      ב.        שרה שאלה משכנתה רבקה תכשיט שלדברי רבקה היה מצופה בזהב, שרה איבדה את התכשיט, ואז טענה רבקה כי התכשיט היה של זהב טהור, וכי אמרה שהוא מצופה זהב בלבד כדי שלא להשביע את עיני השכנים. ורבקה הוכיחה את דבריה בעדים, האם חייבת שרה לשלם לרבקה דמי תכשיט זהב? (סעיף ד).

       ג.         אדם שהשאיל, או הפקיד, או הלווה, או מסר משכון לחברו, והלה החזיר את הפריטים הנ"ל לאשת המפקיד, או המשאיל, או המלווה, האם נפטר מחיובו? (סעיפים כא-כד).

      ד.        התנה שומר חינם להיות כשואל, האם היה מתחייב בדבר לבד, או צריך קניין? (סעיפים כז-כח).

שאלות הסמכה לסימן רצב:

      א.        הגביה ארנק על מנת לקנות דינר, האם נקרא שולח יד על הכל? (סעיפים ב-ג).

      ב.        שולח יד על ידי שליח, מי חייב השליח או המשלח? (סעיף ה).

       ג.         מה היא הנפקא מינא לדינא, מאיזה טעם אין שליח לדבר עבירה, ומה הדין בשליחות לדבר עבירה, האם חלה או לא? (הערה בסעיף ה).

      ד.        אימתי חייב המשלח, ומה הבעיה בדין זה? (שם).

      ה.        מה הדין בהרוויח כסף של חברו ללא רשותו? (סעיף ז).

       ו.         אדם הפקיד אצל חברו חפץ, והנפקד ערבו עם חפציו הדומים לזה. ונגנב חלק מהם, של מי ההפסד? (סעיף י).

       ז.         אם שניים הפקידו אצל אחד חפצים שווים, ונגנב חלק מהם, איך דנים בזה, והאם יש חילוק איזה סוג חפץ? (שם).

      ח.        ראובן הפקיד אצל שמעון מעות או מגילות (אסתר או רות), והלה עירבם עם שלו, ונגנבו, או שנים שהפקידו אצל אחד אותם הדברים, והלה עירבם עם שלו, ונגנבו או שאבדו, כיצד חולקים את הנשאר? (שם).

      ט.        ראובן קבל משמעון עשרת אלפים לירות, בכדי להוליכם לעיר אחרת. גם לוי העביר בידי ראובן סכום של אלפיים לירות, בכדי להוליכם לאותה כתובת. את כל הכסף הכניס ראובן לארנקו, שבו היו אלף ל"י משלו. בדרך התנפלו שודדים על ראובן, ושדדו מארנקו סכום של אלפיים ל"י, כיצד יתחלק סכום הכסף שנותר בארנק? הסבר! (שם).

       י.         מי שהפקיד אצל חברו סכום גדול של דולרים, והנפקד שמע שמחיר הדולרים עומד לרדת, האם רשאי למוכרים לפני הפיחות או לא? (סעיפים טו-יט).

שאלת הסמכה לסימן רצח:

שאלה: ראובן הפקיד אצל שמעון ארנק סגור וחתום, ואמר לו שהארנק מכיל דולרים, ופשע שמעון בשמירתו, ונתחייב בדין כדין שומר חנם. אך הם חלוקים בסכום הכסף שהיה בארנק, המפקיד טוען שבתוך הארנק היו עשרת אלפים דולרים, ואילו הנפקד טוען שאינו יודע כמה הכיל הארנק, אך אינו מאמין שהיה בו סכום גדול כל כך, מאחר והמפקיד אינו אדם אמיד. מה הדין?

תשובה: צריך להביא את האמור בסעיף א. מעבר לכך, צריך להוסיף שיש לבדוק, האם באמת יש למפקיד יכולת כספית להפקיד עשרת אלפים דולרים, שכן גם לפי המחבר והרמב"ם, המפקיד נאמן ללא שבועה, רק כאשר באמת הוא אמוד, אך אין לו נאמנות על סכום שהוא לא אמוד בו. כמובא בגמ' במסכת שבועות דף מו עמוד ב

במקרה המובא בשאלה, מדובר על אלפי דולרים, אדם מהיישוב לא מחזיק בכאלו סכומים, ויש לאמוד איזה סכום בד"כ אדם מחזיק בארנק, ורק על אותו סכום יהיה המפקיד נאמן ללא שבועה. אומנם לפי הרמ"א, המפקיד צריך להישבע על הסכום שהוא אמוד בו. צריך לציין, היום מפחיתים שליש מהסכום, כפשרה במקום חיוב שבועה.

וכן פסק הש"ך בסימן עה ס"ק ע: "וכן בהפקיד אצלו מעות וכהאי גוונא, כשהוא אמוד על מקצת, ואינו אמוד על כל מה שתובע. ונראה דמ"מ הו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע - משלם על מה שהוא אמוד". (דברי הש"ך כשיטת הרמב"ם).

שאלות הסמכה לסימן שא:

      א.        בדיני השומרים קיי"ל, דאין נשבעים על הקרקעות ועל ההקדש והעבדים. האם נשבעים שבועה שאינה ברשותם או לא? (סעיפים א-ג).

      ב.        האם ישנה שבועה אחרת כל שהיא, או כלל לא? (שם).

       ג.         פרט מתי השומר חייב להישבע, ואיזה שבועה ומתי אינו חייב להישבע? (שם).

      ד.        המפקיד שטרות של חברו, והתנה השומר שיהיה חייב של השטרות בדיני השומרים, האם צריך קנין או מתחייב בדיבורו בלבד? (סעיף ד).

      ה.        ראובן מסר לשמעון כרם ענבים העומדים להיבצר לשומרו בשכר ונגנב, ראובן תובע את שמעון להישבע שלא פשע, ושהוא שמר כראוי, ושמעון משיב: מאחר והענבים היו מחוברים לקרקע - פטור הוא משבועה, מה הדין? (סעיף ה).

שאלות הסמכה לסימן שג:

      א.        ראובן הפקיד אצל שמעון חפץ לשומרו כשומר חינם. לימים נפלה דליקה בביתו של שמעון, והלה עסק תחילה בהצלת חפציו הפרטיים, ובינתיים נטרף החפץ של ראובן. האם ניתן לחייב את שמעון? ציין מקור! (סעיפים ג-ו).

      ב.        ראובן קבל משמעון חפץ לשמרו כשומר שכר, לבסוף נאנס החפץ על ידי שודדים. שמעון המפקיד שהפסיד את החפץ מסרב לשלם לראובן את שכרו. האם יש הצדקה לסירובו? הוכח! (שם).

שאלות הסמכה לסימן שה:

      א.        ראובן הפקיד אצל שמעון כספים, וצי'ק שניתן לראובן, ונגנבו באונס. ואחר כך חזר הגנב בתשובה והחזירם לשמעון השומר. ותבע ראובן את שמעון שיחזיר את הכספים ואת הצי'ק, ואמר שמעון איני יודע היכן הם, מה הדין? (סעיף ב).

      ב.        שומר שכר שפשע בשמירתו, ובעליו היו עמו, האם זכאי המפקיד שלא לשלם לו שכרו? ציין מקור! (סעיף ו).

שאלות הסמכה לסימן שו:

      א.        האם יש הבדל בין קבלן לשכיר יום? (סעיף א).

      ב.        ראובן מסר לחייט בד כדי לתפור ממנו חליפה, החייט דרש סכום של 2000 ל"י עבור העובדה. לאחר שסיים את עבודתו דרש תוספת של 1000 ל"י, בטענה שהמחירים עלו. ראובן סרב לשלם את התוספת, למרות שהודה בעובדה שהמחיר עלה בשיעור זה, בטענה כי סיכמו על מחיר נמוך יותר, כתוצאה מכך סרב החייט למסור לראובן את החליפה. הצדק עם מי? הסבר! (סעיף ב^[1]).

       ג.         למ"ד אין אומן קונה בשבח כלי, האם יש אומן שקונה בשבח כלי לכו"ע? (שם).

      ד.        אומן ששבר כלי, האם חייב לשלם, האם יש בזה לפנים משורת הדין לוותר לאומן, והאם יש הבדל בין אומן עני לאומן עשיר, והאם חייב לשלם לו שכר עבודה? (שם).

      ה.        האם אומן קונה בשבח כלי? לסוברים שקונה, האם גם בהשביח קרקע, שייך לומר שאומן קונה בשבח? (שם).

       ו.         מה הדין אם נתן לנגר עצים לעשות ריהוט טוב, ועשה ריהוט גרוע, האם יכול לדרוש את העצים כמו שנתן לו? (סעיף ג).

       ז.         נתן בהמה לטבח ונבלה, מה הדין בוודאי ובספק? (סעיפים ד-ה).

      ח.        נתן דולרים לבדיקה, ואמר לו טובים הם, ונמצאו מזויפים? (סעיפים ו-ז).

שאלת הסמכה לסימן שז:

מה הדין שכר פרה, ונולד בה מכה בפשיעת השומר שלא מחמת מלאכה, וסוף המכה להבריא? (סעיף ו).

שאלות הסמכה לסימן שי:

      א.        ראובן שכר מונית לנסיעה מיוחדת מתל אביב לירושלים, במחיר 1000 ל"י, בהגיע לשער הגיא חלה תקלה במונית, וראובן נאלץ להזמין מונית מיוחדת מירושלים שתיקחהו ליעדו. עבור המונית השנייה שילם ראובן 700 ל"י. בעל המונית הראשונה דרש מראובן שישלם לו לפחות את מחיר הנסיעה מתל אביב לשער הגיא בסף 500 ל"י. ראובן מוכן לשלם לו רק 300 ל"י, (כסכום ההפרש בין מחיר הנסיעה מת"א לירושלים, לבין הסכום ששילם עבור הנסיעה משער גיא לירושלים), הצדק עם מי? ציין מקורות! (סעיפים א-ב).

      ב.        מי ששכר מכונית מחברו למספר ימים כדי להגיע למקום מסוים, ובחזרתו נגרמו עיכובים ותקלות, והתעכב ימים נוספים. א. באיזה עיכובים ותקלות אין מחייבים אותו לשלם עבור הימים הנוספים, ובאיזה מקרים מחייבים? ב. במקום שחייב לשלם, האם הוא ישלם את הסכום המלא או ישלם כפועל בטל, (המכונית עומדת ולא נוסעת)? (סעיף ג).

       ג.         מה הדין שכר רכב מחברת השכרה ליום שלם, ובחצי היום נתקע הרכב, האם משלם על חצי היום השני, ומי ישלם את שכר הגרר? (שם).

שאלות הסמכה לסימן שיב:

      א.        ראובן השכיר בית לשמעון לתקופה של שנתיים, ובתוך הזמן הציע שמעון לראובן שיפנה את הבית ויחזירנו לו, וראובן הסכים, או להיפך: ראובן ביקש משמעון שיפנה לו את הבית, ושמעון הסכים, האם יכולים לחזור בהם או לא? (סעיפים א-ח).

      ב.        המשכיר בית לחברו לשנה, וקבעו גובה השכירות, ובינתיים עלה שכירות הבתים. האם המשכיר יכול לדרוש יותר, ומה הדין אם נחרב ביתו של המשכיר, האם השוכר חייב לצאת. או אם מת השוכר, האם יורשיו חייבים לשלם עד תום שנת השכירות? (סעיפים ט-יג).

שאלת הסמכה לסימן שיג:

א)- חצר המושכר - קונה לשוכר או למשכיר? ב)- האם יש הבדל בין מציאה שנפלה בחצר לבין מעות? (סעיפים ב-ג).

שאלת הסמכה לסימן שיז:

משכיר ושוכר - מי נקרא מוחזק לגבי תשלום השכירות, גובה השכירות וסיום זמן השכירות? (סעיף א).

שאלת הסמכה לסימן שיז:

משכיר ושוכר - מי נקרא מוחזק לגבי תשלום השכירות, גובה השכירות וסיום זמן השכירות? (סעיף א).