שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית חושן משפט סימנים רנו- רצ

בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים רנו- רצ

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלת הסמכה לסימן רנו:

האם שתוקי יכול לתת מתנת שכיב מרע? (סעיף א).

שאלות הסמכה להלכות השבת אבידה:

      א.        מהם התנאים שצריכים להיות כדי שיחייבו להשיב האבידה? פרט הטעמים והמקורות! (סימן רנט סעיפים ג' ה').

      ב.        מה הדין אם מצא אבידה שווה פרוטה, והוזל ושווה פחות שווה פרוטה? (סימן רסב סעיף א).

       ג.         אם מי שהוא רואה אדם שעולה לרכב ונופל ממנו שאר כסף והרכב נסע, האם יהיה מותר לו לקחת ולהשתמש בכסף הזה, ומה דעתך באם נפל השטר לחצרו של אדם, האם יהיה מותר לו לקחתו לעצמו? (סימן רסב סעיפים ב' ד'. לגבי כסף הנופל לחצר - עיין לעיל עמוד 253 - סכום כסף הנותר במכונות מכירה).

      ד.        ראובן שראה שנפל חפץ משלושה אנשים ומצאו ואין בו סימן, באיזה אופן חייב להכריז ובאיזה אופן אינו חייב? (שם).

      ה.        בזמנינו אם אדם מצא עט או תיק של חברו, האם יכול לעכבם לעצמו ולשלם תמורתם? (סימן רסז סעיף כא).

       ו.         ראובן יש לו בנים גדולים הסמוכים על שלחנו, והרוויחו סכום גדול בעסק מסחרי או בעבודה אחרת, למי שייך הרווח? (סימן רע סעיף ב).

       ז.         מה הדין אם מת האב, האם זכאים היורשים האחרים לרשת חלק מהרווחים האלו או לא? (שם).

      ח.        באיזה מקרים חייבים להשיב אבידה לפנים משורת הדין? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רסד:

      א.        במדינה דמוקרטית מסוימת, אנשים הפגינו נגד מדיניות הממשלה, והמשטרה עצרה אותם ואסרה אותם, ראובן ושמעון היו ביחד, וטפלו עליהם האשמות שהם לא עשו, אולם לראובן היו לו קשרים עם עו"ד טוב, והלה גרם לשחרורם, אך זה היה כרוך בהוצאה כספית גדולה, האם שמעון יכול לטעון שבין כה וכה הוצאת בשבילך ואיננו חייב לשלם! מה הדין? (סעיפים ג-ד).

      ב.        שלטון שתפס שני אנשים למאסר, ואחד יש לו עו"ד שטיפל בשחרורו, וממילא שוחרר גם השני, האם חייב להשתתף בהוצאות? (שם).

       ג.         מה הדין אם השביח נכסיו, והלה לא ניחא ליה, האם מחויב לשלם לו? (שם).

      ד.        אם הבטיחו לשדכן או למתווך סכום כסף גדול לכשיגמור את העניין, האם חייבים לתת לו כל מה שהבטיחו? (שם).

      ה.        בזמננו, מי שמסיע את חברו בטרמפ, האם יכול לתבוע תשלום? (שם. ע"פ דברי הב"ח, הש"ך והקצות שיש ספיקא דדינא, יוכל מקבל הטרמפ לומר קים לי, כך שלא ניתן לגבות מהנוסע. וכך גם נראה מדברי ערוך השולחן, שאם לא מדובר בנהג מונית שלוקח תשלום, אלא בנהג פרטי שלקחו טרמפ, שהוא לא יוכל לגבות תשלום מהנוסע).

       ו.         ראובן נסע לעיר רחוקה, בהגיעו ליעדו, לא מצא אכסניה, אחד מתושבי העיר, שמעון, הזמינו לביתו ללינת לילה ולארוחה למחרת, הגיש שמעון לראובן חשבון, ותבעו לשלם לו עבור הלינה והארוחה, ראובן סירב, וטען שקיבל את ההזמנה משום שסבר, כי מדובר במצות הכנסת אורחים ללא תשלום. מי צודק? הסבר! (שם).

       ז.         מה הדין בכל טובה שאדם עושה לחברו מבלי ידיעתו, האם יוכל לטעון בחינם עשית לי? (שם).

      ח.        ראובן עצר מונית בסביבה שוממת, נהג המונית דרש ממנו סכום גבוה יותר מן התעריף המקובל, כדי לקחתו למחוז חפצו. מחוסר ברירה הסכים ראובן לכך, האם יכול ראובן לחזור בו, לאחר מכן? ציין את המקור! (שם).

      ט.        ראובן נזקק לרופא באמצע הלילה. הרופא דרש סכום מופרז בשכרו, וראובן נאלץ בלית ברירה להסכים, האם רשאי ראובן לחזור מהסכמתו, ולשלם לרופא לפי המקובל? (סעיפים ו-ח).

       י.         אדם שהיה במצוקה בבריחה מפני השלטון, או מחמת מחלה, והבטיח למצילו שכר עבור טרחתו, האם יוכל לטעון משטה הייתי בך? (שם).

שאלת הסמכה לסימן רעב:

ראובן ושמעון שכרו יחד משאית, בכדי להוביל מטען שהיה לכל אחד מהם. באמצע הדרך אירעה במשאית תקלה, וכתוצאה מכך נאלץ הנהג להוריד חלק מהמטען. המטען שהורד היה במקרה של ראובן, אשר נאלץ לאחר מכן לשכור משאית במחיר גבוה שתוביל את מטענו ליעד. ראובן תבע משמעון להשתתף בהוצאות, אך שמעון סירב, מה הדין? הסבר! (סעיף יז).

שאלות הסמכה לסימן רעג:

      א.        ראובן הפקיר נכסיו, האם יכול לחזור בו, אם אף אחד לא זכה בהם? (סעיפים א-ה).

      ב.        באיזה אופן יכול לחזור בו, האם מספיק שיאמר: 'אני חוזר בי ממה שהפקרתי', או שצריך לעשות פעולה כל שהיא? (שם).

       ג.         האם יש הבדל בעניין זה בין ייאוש להפקר? (שם).

      ד.        המפקיר שדהו או חפץ אחר, האם יכול לחזור ולומר: 'הריני חוזר ממה שהפקרתי', או צריך שיחזור לזכות בו מן ההפקר? (שם).

      ה.        האם יש איזה זמן מסוים לחזרה או לזכייה? הבא מקורות! (שם).

שאלות הסמכה לסימן ערה:

      א.        מה הדין בשדה הפקר, ורפק בה פורתא, האם קנה כל השדה או לא? (סעיפים ג-ז).

      ב.        שתי שדות של הפקר ומצר אחד ביניהן, ובא אחד והחזיק באחת מהן לקנות אותה ואת המצר ואת השנייה, האם הוא קונה את המצר והשדה השנייה או לא? ומה הדין אם בא אחר כך איש אחר והחזיק בשדה שנייה, האם מעמידים השדה בידי השני? (סעיפים ח-י).

       ג.         מה הדין בשלח את השליח להציע מצעות בשדה ולשכב עליהן, האם קנה המשלח השדה? (סעיף טז. לגבי שליח - עיין סעיפים כד-כו).

      ד.        גר שמת ולא השאיר יורשים, שהדין הוא: כל הקודם זה, ובא אחד ובנה בנין על הקרקע, האם זכה בקרקע, וכן אם בא אחד וגר בבית של הגר, האם קנה? (סעיף כא).

      ה.        קיי"ל העודר בנכסי הגר וכסבור שלו הם - לא קנה. מה הדין בעודר בנכסי הגר וכסבור שהם של גר אחר, האם קנה? (סעיפים כד-כו).

       ו.         השולח שליח לעדור בנכסי הגר, והתכוון על ידי עידורו של השליח לקנות השדה, והשליח לא ידע שהשדה של הפקר, לכן לא כוון לקנות השדה, האם קנה השולח את השדה על ידי מעשה השליח? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רעו:

      א.        מה הדין מי שמת, ואחר כך מתה אמו, והשאירה ירושה, ולבן שמת - יש אחים או בנים, האם הם קודמים ליורשי האם או לאב? (סעיף ה).

      ב.        בכור ממזר, האם נוטל פי שניים או לא? והאם יש חילוקים בדבר? פרט! (סעיף ז).

שאלות הסמכה לסימן רעז:

      א.        האם בירושת בן נח יש דין בכורה? (גמ' במסכת יבמות דף סב עמוד א).

      ב.        בן יחיד, האם יש בו דיני בכורת נחלה? (סעיפים יב-יד).

       ג.         האם בכור נוטל פי שניים בכתובת בנין דכרין? (שם).

      ד.        נאמנות האב לומר בני הוא ובכורי הוא, האם גם כשאינו מוחזק כלל שזה בנו, האם נאמן? (שם).

      ה.        אב שאמר בני זה בכור הוא, האם נוטל פי שנים? (שם).

       ו.         אם ברמיזה או בכתיבה אומר בכורי הוא, האם נאמן? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רעח:

      א.        האם הבכור נוטל פי שניים בנכסי אביו, חייב לשלם פי שניים בחובות של אביו? במידה וכן, האם וויתורו של הבכור על נטילת פי שניים בחלק מנכסי אביו, למרות שביתר הנכסים נוטל פי שניים - משחררת אותו מתשלום פי שניים על חובות אביו? הוכח זאת! (סעיף י).

      ב.        מי שמת, והניח בן בכור ובנים פשוטים, והיה עליו שטר חוב, כשבא הבעל חוב לגבות את חובו, אמר הבכור אני מוותר על חלק הבכורה, מה דינו, ומה החלק שחייב לשלם? (שם).

       ג.         מה הדין אם רצה לחזור בו מהוויתור שוויתר על חלק הבכורה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רעט:

      א.        האם נאמן אדם להכיר את יתר יורשיו כגון אח וכדומה? (סעיפים א-ד).

      ב.        אדם שאמר על מי שהוחזק שאינו בנו ואומר שהוא בנו, האם נאמן? (שם).

       ג.         האם יש נאמנות לאדם לומר על מי שהוחזק באחיו או בנו, לומר אינו אחי ואינו בני שלא ירשו אותו, האם זה משנה באם יש לבנו בנים? (שם).

      ד.        ראובן שהייתה לו משרתת נוכרייה, והוליד ממנה בן, לאחר מותו הוציא הבן כתב ע"י האב, שהמשרתת התגיירה לפני לידת הבן. תאריך הכתב והחתימה היה ביום א' תשרי תשל"ז, ותובע חלקו בירושה. לעומתו טוענים שאר היורשים שמאחר והכתב נכתב ונחתם בכ"י, ה"ז פסול. מה הדין? (סעיפים ה-ו).

      ה.        פרט כמה הלכות לומדים מהלכתא דיכיר, לפי דברי הפוסקים יש בזה יותר מעשרים עניינים, פרט מה שיותר? (שם).

שאלת הסמכה לסימן רפ:

ראובן ואשתו ושתי בנותיו שנפלו עליהם הבית, ומתו, כיצד חולקים את הרכוש, האם זה משנה באם הבנות היו נשואות? (סעיף יב).

שאלות הסמכה לסימן רפא:

      א.        לראובן יש בת מאומצת. ברצונו של ראובן להבטיח כי לאחר מותו תירש בתו המאומצת את נכסיו, ולא קרוביו האחרים, כיצד יעשה זאת? (סעיפים ז-ט).

      ב.        מי שהיו לו שתי אחיות ובן אח, ונתן מתנה לבן אח, וכתב שבזה מסלקו מכל חלק וזכות שיש לו בירושתו, והשאר נתנו לבני אחיות, מה דינו? (סעיף י).

שאלות הסמכה לסימן רפד:

      א.        האם חובה על בית הדין לחקור אחרי יורשים אחרים שאינם ידועים, בזמן שיורש ודאי רוצה צו ירושה? (סעיפים א-ד).

      ב.        האם עד אחד או אישה נאמנים לומר שמת, כדי להוריד יורש לנכסיו? (שם).

       ג.         מי שמת ולא היו לו כאן יורשים ידועים, ובא אחד וטען שהוא קרובו הראוי ליורשו, האם נאמן בלי עדים? (שם).

      ד.        מה יהיה הדין אם יבוא אחר כך עוד אדם ויטען שגם הוא קרוב ואין לו עד? (סימן קלט סעיף ד).

שאלת הסמכה לסימן רפח:

מי שצווה בשעת מותו שיתנו דקל מסוים לראובן ומת, ולא זוכרים לאיזה דקל התכוון, וחלקו שני בניו את הנכסים, וכל אחד טוען שמא לא לדקל אשר ברשותי התכוון, ודוחה אותו לשני, האם ראובן הפסיד את זכותו או לא? (סעיף ב).

שאלות הסמכה לסימן רצ:

      א.        ראובן נתמנה על ידי בית דין לאפוטרופוס על יתומים קטנים, כיצד ינהג ראובן אם הוגשה לבית הדין תביעה ממונית נגד היתומים, האם עליו לייצגם בדין? (סעיף יב).

      ב.        האם אפוטרופוס כשר להעיד לטובת היתומים? (שם).

       ג.         האם אפוטרופוס יכול לחזור בו ולבטל את מינויו, בתוך התקופה שנתמנה לה? הסבר! (סעיף כג).

      ד.        המפרנס יתום, האם זכאי לקבל החזר על ההוצאות שהוציא מכספו עבור היתום? (סעיף כה).

      ה.        זן יתום בן חמש שנים, וכשהגדיל היתום, תבע המאכיל שישלם לו כי היה זה בתורת הלוואה, האם חייב לשלם לו? (סעיף כה).

       ו.         מי שמינה אפוטרופוס לבניו הגדולים על עזבונו, ורוצים הבנים לסלקו, האם רשאים לסלקו? (סעיפים כו-כז).