שאלה:

שלום לרב.
שמתי לב שישנה כמות של בחורים שמניחים תפילין גם לאחר תפילת שחרית בסדר בוקר ולאחר מכן בסדר צהריים ובמנחה.
רציתי לדעת מה מקור המנהנ והאם יש עניין להניח תפילין גם לאחר תפילת שחרית.
ועוד שאלה שנובעת מכאן, אבא שלי לא נוהג ככה האם לי יהיה מותר להניח?

תשובה:

שלום וברכה.

נתחיל עם הגדרים המבוארים בשולחן ערוך

דברי השולחן ערוך:

"מצותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי, שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה".  (אורח חיים לז, ב)

השולחן ערוך מביא שני נימוקים למנהג שלא להניח תפילין במשך כל היום: א. מחמת החובה לשמור על גוף נקי בשעת הנחת התפילין, ב. מחמת איסור הסחת דעת מן התפילין.

 המגן אברהם (שם ס"ק ב) כותב: "משמע קצת דאפילו מי שיודע בעצמו שיש לו גוף נקי לא יניחן כל היום מפני הרמאים, כמו שכתב בבית יוסף לחד פירושא". המגן אברהם מבסס את הדברים על הנאמר בירושלמי (ברכות ב, ג),

אמנם בביאור הלכה מביא.

"ועיין בספר א"ר שמוכח מדבריו דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור א"ע ממצות תפילין כל היום. ופשוט דכונתו אם יודע שיוכל ליזהר א"ע ג"כ מהיסח הדעת דהיינו עכ"פ משחוק וקלות ראש כמו שכתבנו לעיל בכלל כ"ח עי"ש"

בנוסף לשיקול המובא בשולחן ערוך נוספת סוגיה חדשה של יוהרה. ונראה שיש פער גדול ב דין דורות עברו לדורות שלנו ולכן התביעה מול מי שמניח היא וכי אתה גדול מתלמידי חכמים לפני מאה שנה ולכן להניח יש פה אמירה שאני ראוי ויכול.

אך הגדר של יהורה זה תלוי ציבור אם אתה נמצא במקום בו ישנם אנשים שמניחים תפילין במשך הלימוד אז סברת יהורה פוחתת. אבל לפעמים צריך להסתכל בצורה יותר מצומצמת, אף אם בישיבה יש בחורים המניחים כל היום אבל בשיעור שלך אתה יחיד לענ"ד עדיין מול בני גלך יש פה יוהרה. שאתה מדיר בעיני כולם את היותך מיוחד, ונמצא שכרו בהפסדו. חסידות התפילין עלולה שתגרום לפגם במידות.

אדגיש ששונה הדבר בתפילת המנחה. שם המנהג יותר מוכר בקרב אנשי תורה שישנם שמניחים בתפילת המנחה

 וכן כתב באופן מפורש בסדר היום על תפילת מנחה:

 "ולא יאמר איך אעשה דבר שאין כל הקהל עושים אותה וילעיגו עלי והוא יוהרא וגסות הרוח כי אין יוהרא וגסות הרוח בעשיית המצות ואם אנו חוששין לכך אין הדבר סוף אלא המצוה תעשה ויהיה מה שיהיה של"ה מסכת חולין פרק נר מצוה"

לגבי אבא שלא נוהג כך אין בעיה להיות בחסידות יתרה מאביו, מכיוון שאין קנאת אב על בנו, אך פעמים [תלוי במצב] יהיה חלישות לאבא מכך שלא כבנו, ויוצא פה זלותא כלפי אביו ואז צריך להמנע.

{בברכה: הרב אליה חיון}