שאלה:

מה הדין בפורים כאשר שותים יין בבוקר ומשתכרים ואחכ מתפללים וסועדים.

מה הדין בנושא הברכות לגבי שינוי מקום?

תשובה:

ראוי מאד לכתחילה לבנות את הלו"ז בצורה חכמה שאת חובת השתיה כהלכתה לעשות בסעודה, ואותה לעשות אחרי מנחה. ובבוקר לעסוק בשאר מצוות היום משלוח מנות ומתנות לאביונים וכמובן גם באורה זו תורה. ואז מצמצמים את השאלות למינימום רק לברכת המזון בשכרות ותפילת ערבית וגם זה יותר קל כי ניתן להתפלל מאוחר לאחר שנח ופג יינו.

אבל לענייננו גם אם לא סידר נכון את הלו"ז והשתכר מהבוקר, וכעת ניצבת בפניו השאלה מה יעשה עם ברכת המזון. גם לגבי עצם הברכה וגם לגבי המיקום שהרי מהשאלה משמע שהוא מסתובב ממקום למקום וכן לגבי תפילת מנחה.

ברכת המזון בשכרות: חובת ברכת המזון ישנה גם אם אדם שיכור ושולחן ערוך (סי' קפה, סעי' ד) פוסק שמותר לשתוי ברמה שלא יכול לדבר כראוי בפני מלך לברך ברהמ"ז, משמעות דבר שלכתחילה לברך לפני, ואם השתכר אף שלא יכול לדבר בפני מלך יברך.

וכ"כ הרמ"א(סי' צט סע' א) פסק שבברכות יכול לברך אע"פ שהוא שכור, ובמשנ"ב(יא) כתב שלדעת הגר"א "יש להחמיר לכתחילה בשיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך אף בשאר ברכות. וכל זה כשלא הגיע לשכרותו של לוט, דאי לאו הכי כשוטה יחשב לגמרי לכו"ע ופטור אז מכל המצות. על כן אפילו בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך, שהרי פטור היה באותה שעה, וחייב אחר כך לחזור ולקרות ולברך".

ברור שיש כאלו שמגיעים לשכור כלוט שהם כבר מגיעים לגדר שוטה שפטור מכל המצוות ולכן יש לחזור ולקיים את המצוות שפספס וברכת המזון אם לא עבר זמן הברכה יחזור ויברך.[לא נראה לי שזה מציאותי להתפקח תוך זמן קצר שכבר שיפוג יינו תפוג זמן ברכת המזון].

תפילה- זה יותר בעייתי שוע' צט א פוסק שאסור לשותה רביעית יין להתפלל בבכל אופן אם התפלל תפילתו תפילה ואם הוא שיכור ממש שלא יכול לדבר בפני מלך תפילתו תועבה.

מהופוסקים עולה שיש כמה דרגות: א. אם שתה רביעית לא יתפלל ובדיעבד תפילתו תפילה.

ב. שיכור שלא יכול לדבר בפני מלך- אסור בתפילה ותפילתו תועבה, ולכן אם התחיל יפסיק ויחכה שיתפקח ג. שיכור כלוט שהוא כשוטה גמור. ממילא אם התפלל לא נחשב כלום ואם יתפקח מיינו יחזור ויתפלל[גם פה המציאות אומרת שזה לא יקרה בדרך כלל הוא לא יוכל להגיע למצב תפילה] ובעצם השאלות עוסקות בדרך כלל בדרגה ב.

מרן הרב קוק זצ"ל (עולת ראיה) דן לכף זכות את מי שנהג להתפלל בפורים כשהוא שתוי, כיון שהוא טרוד בשמחת הפורים ובמצות השתיה.

אך צריך לשים לב שזה דין לכף זכות, שזה דיעבד. ואכן לכתחילה צריך להיות חכמים ולסדר את הזמן בצורה נכונה וטובה. וגם ככה אדם מנצל את היום בצורה מיטבית לעבודת הנפש בפורים.

לגבי שינוי מיקום בסעודה בפת. ההלכה פה כפי החילוקים המפורסמים בין דברים שקובעים ברכה במקום לבין לא סוגיא זו רחבה ולא נפרטה כאן אבל הפטרון לבעיה בפורים שאכן נוהגים הרבה מהאנשים להסתובב ולעבור מבית לבית לשמוח איש ורעהו. הפטרון הבסיסי גם פה הוא לסיים את הסעודה ואז להסתובב, אבל גם אם לא עשה כך ניתן לחשוב בשעת ברכת המוציא שאתה מתכנן ללכת ולהמשיך את הסעודה אצל פלוני ופלוני השכנים ותוכל גם שם בדיעבד לברך ברכת המזון ויחשב המשך הסעודה שלך. וזה על פי המשנ"ב (קעח לג), בן איש חי (בהעלותך אות ב) שמשמע שגם לפי השו"ע מועיל לתכנן מראש.

לגבי שינוי מקום ביין היות ויש הסוברים שיין צריך ברכה במקומו (שו"ע קעח סעיף ה) ממילא לענין שינוי מקום הנוגע להלכות ברכות חוששים לשיטה זו. כ"כ המ"א ובא"ח ועוד . לכן אם שתה רביעית יין בבית אחד, ואח"כ יצא ממקומו אם ממשיך לשתות יין במקום אחר לא יברך על היין במקום השני. (בן איש חי בהעלותך אות ג) אמנם נראה שלכתחילה אין לתכנן לצאת ממקומו אף אם תכנן מראש לעשות כן ולהכנס למחלוקת בקום ועשה אלא יברך במקומו ברכת מעין שלוש ואז יצא למקום השני ויברך שם ברכה ראשונה , ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה כיון שעושה כן לצאת מפלוגתא. - כ"כ בפס"ת אות יח. (ויש לחזק סברא זו שלא לסמוך על כך לכתחילה כי לפי השו"ע אפילו בדברים הטעונים ברכה במקומם צריך לברך בשינה מקומו ויש הסוברים בדעתו (אור לציון ח"ב פ"יב אות טו) שאפילו אם תכנן מראש לצאת אינו מועיל וצריך לברך במקומו לפני שיוצא).

{בברכה: הרב אליה חיון}