שאלה:

האם יש דין כיבוד כהן בדברים בזויים בזמן הזה כמו תורנות ניקיון בית מדרש וכדו'.
תודה רבה!

תשובה:

תשובה בקצרה: אם יש כמה סוגי תורניות בישיבה, ואין הכרח שהכהן ישתתף בכולם, יש להעדיף לתת לכהן את התורנות הפחות מבוזה, ואם אין דבר כזה וזו תורנות הכרחית כגון ניקיון בית המדרש, יש לכהן להשתתף בתורנות זו כמו כולם.

התשובה בהרחבה:
אנציקלופדיה תלמודית (כרך כז, ערך כהן), טור (ס' ר"ה) המשתמש בכהן, אמרו בירושלמי שמעל, שנאמר: אתם קדש לה' והכלים קדש, מה כלים המשתמש בהם מעל, אף המשתמש בכהנים מעל. וכן כתבו ראשונים ואחרונים להלכה, שאסור להשתמש בכהן, אפילו במזיגת הכוס, שהרי הוא כמועל בהקדש. ויש מהראשונים שהוכיח מכמה מקומות בבבלי שמותר להשתמש בכהן.
איסור זה כתבו אחרונים שאינו אלא מדרבנן, והדרשה אינה אלא אסמכתא. ויש סוברים בדעת ראשונים שהוא איסור דאורייתא, לפי שהוא בכלל: וקדשתו, שאם מצוה לכבד את הכהן, כל שכן שאסור לבזותו ולהשתמש בו, ואף לסוברים שהמצוה לכבדו אינה אלא מדרבנן, מכל מקום לבזותו איסור מן התורה הוא, משום וקדשתו.

בגדר האיסור יש שכתבו שיש בו שני טעמים, משום כבוד הכהנים, שנלמד מ"וקדשתו", ומשום קדושת הכהנים, וכעין מעילה בהקדש, שהמשתמש בכהנים מזלזל בזה בקדושת הכהונה. וכן יש סוברים שאף כהן אסור להשתמש בכהן אחר, שאף על פי שאינו חייב בכבודו מצד "וקדשתו", איסור השימוש הרי הוא כמעילה בהקדש, שאסורה אף לכהן, לפי שהשימוש יש בו משום ביזוי הכהונה וחילול קדושתה. ויש סוברים שכהן מותר להשתמש בכהן אחר, שאין זה בזיון, ומצות "וקדשתו" לישראל נאמרה, ולא לכהנים, ומכל מקום אם השימוש הוא בעבודה קשה ובזויה יש אוסרים.

שולחן ערוך (סימן קכח סעיף מה) - אסור להשתמש בכהן, אפי' בזמן הזה, דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך.

(קעה) משנה ברורה : אם לא מחל על כך - אבל אם מחל מותר שכבוד הכהונה [כמו לפתוח ראשון או ליטול מנה יפה ראשון וכדומה מדברים שאנו מחויבין לכבדם] ניתן להם רק להנאתם לפיכך בידו למחול וליתן רשות לישראל להשתמש בו ויש מי שאומר שאינו יכול ליתן רשות להשתמש בו אא"כ יש לו איזה הנאה כגון בשכר או אפילו בחנם לאדם חשוב שהוא חפץ לשמשו ונהנה מזה אבל אם אין לו שום הנאה מזה אין יכול למחול דאע"ג דכבוד יוכל למחול שימוש ענין של בזיון הוא וטוב להחמיר לכתחלה. ולהשתמש בהם שירות בזויות בודאי יש ליזהר. וכן כתב בילקו"י (ס' קכח, ק"א) וכן בהלכה ברורה (עמוד תק) וכתב שאפילו שהכהן מוחל על כבודו אין להקל.

פסקי תשובות (סימן קכח בסעיף קטן צ"ו), הביא את דברי המשנ"ב: ולהשתמש בהם שירות בזויות בודאי יש ליזהר.
וכתב שמדובר על האופן שמשתמש בו על סמך מחילת הכהן בלא שיש לכהן איזה טובת הנאה, אבל כשיש לכהן טובת הנאה, שמקבל שכר או שמשמש אדם חשוב, מותר מדינא גם בשימושים בזוים, ... ולכן לכתחילה ימנע אדם גדול להשתמש בתלמידו כהן בשימושים בזוים אף שלתלמידו הכהן זכות הוא ומשתוקק לכך.

ובילקו"י (קכח,ק"ב) כתב שמותר לת"ח להשתמש בתלמידו הכהן, כיוון שמצוה רבה לשמש את רבו..
לסכום: ראינו שיש מחלוקת ראשונים האם שימוש בכהן הוא מדאורייתא או מדרבנן, לפ"ז בכל ספק נלך לחומרא ובפרט שהמשנ"ב בסימן סימן ר"א סק"י"ב בשם מג"א שמצדד דהלימוד מוקדשתו הוא דאורייתא ולא אסמכתא בעלמא.
בשאלה שלנו זה יותר חמור כי מדובר בעבודה של ניקיון שנחשבת עבודה בזויה, אלא שמצד שני אולי ניקיון בית המדרש לא נחשב עבודה בזויה.

כמו כן יש לדון מה המטרה של הניקיון דווקא ע"י הבחורים ולא העובד ניקיון הגוי, האם ישנה כאן אמירה, שאת המקום הקדוש, לא נותנים לגוי לנקות, שזה כבוד לנקות את בית המדרש דווקא על ידנו. כמו כן בישיבה ההשתמשות בכהן זה לא לאדם פרטי אלא למוסד הישיבה, כך שאין מישהו מגבוה שנותן לו פקודה, אלא להפך זה גם לטובתו שהישיבה שבה הוא לומד תהיה יותר נקיה וזה מעין שכר, כי עבור המעשה שלו הוא מקבל שגם אחרים עושים עבורו.

נראה לי למסקנה שאם יש כמה סוגי תורניות בישיבה, ואין הכרח שהכהן ישתתף בכולם, יש להעדיף לתת לכהן את התורנות הפחות מבוזה, ואם אין דבר כזה וזו תורנות הכרחית כגון ניקיון בית המדרש, יש לכהן להשתתף בתורנות זו כמו כולם.
{בברכה הרב יהורם לוי}