בנושאים כגון אלו צריך ללכת לפי עקרונות וקשה לתת פרטים מדויקים לגבי כל מקום ומקום. 

א. כמו בכל יציאה למקום בחוץ יש להקפיד תחילה שלא תהינה בעיות של צניעות או מראות אסורות במקומות אלו.  ואע"פ שמותר ללכת ברחוב כאשר אין דרכא אחרינא מ"מ ברחוב אינו שוהה ויושב אלא רק עובר, מה שאין כן אם יושב ושוהה במקום שיש בו חוסר צניעות, מכניס את עצמו לנסיון גדול יותר ולעיתים יתכן אף שיש איסור בדבר (אם יש דרכא אחרינא). לכן יש להשתדל לחפש מקום שיש בו יותר צניעות.

ב. המקום צריך להתאים למטרת הפגישה היינו התמקדות בהכרה של הצד השני. לכן אם יש במקום דברים המסיחים את הדעת ממטרה זו כגון מוזיקה רעשנית או אטרקציות למיניהם שמושכות את תשומת הלב לדברים שוליים אין המקום מתאים לפגישה. כמו כן אם האוירה במקום היא אוירה של התמקדות בהנאות של האוכל כגון שיש שם דגש יתר על סוגים מיוחדים של מאכלים הרי שמקום כזה אינו מתאים כי הוא משבש את האיזון הנכון בין צורכי הגוף והנפש.

ג. יש עדיפות למקומות בהם יש אנשים יראי שמים כי באופן כללי בכל מקום יש השפעה של אוירת המקום על השוהים בו.

2. לענין בית קפה הרי שהדבר משתנה ממקום למקום. באופן רגיל אפשר להפגש במקום כזה אבל צריך לשים לב לעקרונות לעיל. כמו כן צריך לבדוק את רמת הכשרות במקום ואין ראוי שבשביל לבנות בית יצטרך לוותר על עקרונות כשרותיים .

3. אם אין עדים לא שייך כלל חשש קידושין, וגם כל שלא אומר שהמתנה היא עבור נישואין וגם לא דברו על חתונה סמוך לנתינת המתנה  לא שייך חשש קידושין.  (אמנם יש לחשוב מתי ראוי לתת מתנות, נראה שכל עוד לא התארסו לא כדאי לתת מתנות, כי אם הקשר לא ימשך הרי שמתנות אלו גורמות לבלבול אצל מי שקיבל אותם שהרי לא ידע מה לעשות בהם. מצד אחד הם מזכירים את נותן המתנה ומצד שני כבר אין קשר איתו ורוצים ליצור קשר עם מישהו אחר כך שנוצר סרבול מיותר)