שאלה:

א.
אני רוצה לקבוע מזוזה במחסן המחסן גודלו יותר מ4 על 4 אמות אבל אם אני יצרף את הארונות וכל מה שיש שם נמצא שאין בחלל 4 על 4.
והשאלה האם הוא חייב במזוזה?
ומה הדין לגבי הברכה?

ב.
אם אני קובע 2 מזוזות באותו יום בהפרשי זמן של כמה שעות דהיינו מזוזה ראשונה בבוקר ומזוזה שניה בצהרים האם עלי לברך 2 ברכות או ברכה אחת?

תשובה:

א. 
תשובה בקצרה –
ארונות שאינם קבועים בקירות היינו שאינם כמו ארונות מטבח אינם ממעטים את חלל החדר. ארונות קבועים בקירות שאין רגילים להזיזם כלל כמו ארונות מטבח נחלקו אחרונים בהם אם ממעטים מד' על ד' ולכן יש לקבוע בלי ברכה. 

בשו"ת שבט הלוי ב,קנו כתב –
"ולענין מה שבונים לפעמים תנור תוך ד"א הללו, או כמטבח שלנו שבונים ארגז וצרכי רחיצת כלים בבנין קבוע וממעט מלמטה משיעור ד' אמות, עיין בדע"ק ומקדש מעט כאן, ולענ"ד לעיקר דבכל אופן אינו ממעט כיון דהחדר מצד עצמו יש בו השיעור ובנינים אלה תשמישי החדר. והלום ראיתי בתשובת מהרש"ם ח"ג סי' רס"ג כדברינו"  במהרש"ם שם הביא ראיה שדברים שהם לתשמיש החלל אינם ממעטים את החלל מסי' שנח,ד (שם מוכח שאילנות ובורות אינם ממעטים את החלל השטח לענין טלטול במקום שהוא בית סאתיים שלא הוקף לדירה)

מבואר שדעת השבט הלוי היא  שאפילו ארונות קבועים אינם ממעטים. וטעמו כי ארונות אלו הם חלק מתשמיש החדר ולכן אינם ממעטים. אלא שהזכיר לעיין בדעת קדושים (רפו,יח) ושם כתב "אם תנור שם שאין מעליו לתקרה י' טפחים מקומו ממעט מד' אמות" ובמקדש מעט הוסיף שמדובר ב"תנור בית החורף" היינו תנור כזה שהוא חלק מהבנין. עוד כתב שם בדעת קדושים "וכלים שאין דעתו לפנותם וגם קבועים בברזל כיון לעיתים רחוקים מסיר הברזל וזזים ממקומם קצת מקומם אין ממעט הד' אמות ומזוזה בברכה" משמע מדבריו שאפילו במחוברים לקיר אם לעיתים רחוקות מזיזם אינם ממעטים. אבל יוצא מדבריו שאם לא מנתקים אותם מהקיר הם כן ממעטים ובזה אינו כמו שבט הלוי הנ"ל.  במקדש מעט שם הביא את הדברים כך "וכלים שבבית כיון שלפעמים מזיזן ממקומם אינם ממעטין"  ולכאורה אפשר לדייק מלשונו שהכל תלוי אם מזיזן לפעמים ולפ"ז אם אינו מזיזן לעולם אפילו אם אינם מחוברים הם ממעטים, אבל קשה לומר דבר כזה שדבר שאינו מחובר ואינו חלק מן הבנין ימעט וגם ציין שם שמקורו הוא מתוך הדעת קדושים ומשמע שלא שבא לומר דבר שאינו כתוב בדעת קדושים, ולכן נראה שכוונתו כמו שמשמע בדעת קדושים שכל הדיון על מיעוט הוא רק בדברים שקבועים בברזל שהם מחוברים שעליהם אמר שאם עכ"פ מזיזם (ומנתק החיבור) אפילו בזמן רחוק אינו ממעט.

בחזו"א קי,כח כתב "עוד יש לעיין בבית חרושת שמכונותיה וספסליה מחוברות לקרקע וקבועים שממעטים הבית מד' אמות וכל שאין ד"א על ד"א פנויות לאו שמיה דירה".  גם מדבריו מוכח שמיעוט שייך רק בדברים המחוברים לקרקע ומשמע לכאורה שהם כן ממעטים. והעיר על זה בספר חובת הדר פ"ד ס"ק כב שכל זה רק בבית חרושת שהמכונות אינם חלק מתשמישי הדיור ולכן ממעטים אבל בכלים שהם תשמישי דירה אפילו מחוברים אינם ממעטים ולכן סובר שארונות מטבח אינם ממעטים.

היוצא מהאמור הוא שלגבי דברים מחוברים לקרקע שאינם זזים לעולם יש מחלוקת אם הם ממעטים – לדעת השבט הלוי וחובת הדר אינם ממעטים ואילו לדעת הדעת קדושים והמקדש מעט וכן משמע פשט דברי החזו"א הם ממעטים . אבל בדברים שאינם מחוברים לבנין נראה שלכו"ע אינם ממעטים ובפרט אם הם חלק מתשמישי החלל ובפרט אם לעיתים מזיזים אותם אפילו קצת[1].

ב.
יש לברך שתי ברכות.
זה לשון הרב בן איש חי (כי תבוא ש"ש אות ה)-
"והקובע מזוזות בשלש וד' פתחים יברך ברכה אחת לכולן, ואם הם בשני חצרות ההליכה מבית לבית הוי הפסק. אך הואיל ויש בזה פלוגתא, לכך לא יקבעם סמוכים, אלא ישהה בין חצר לחצר איזה שעות ויעשה היסח הדעת בעסקים אחרים ביניהם, כדי שיברך בחצר השני לכ"ע":
מבואר בלשונו שכאשר עושה הפסק של כמה שעות ומתעסק בינתיים בדברים אחרים זה ודאי נחשב הפסק לכו"ע וממילא צריך לברך שנית.

[1] יש לעיין בדברים גדולים כמו ארונות המחזיקים מ' סאה, שמצאנו לגבי דין טומאת מת במשנה אהלות פ"ד לגבי ארון שבבית שהארון חוסם את התפשטות הטומאה לצד שמאחוריו וצדדיו אם אין בהם טפח על טפח ולכאורה מוכח שהוא ממעט את חלל האהל, אמנם יש לדחות ששם הארון פועל כדבר החוצץ ולא כדבר הממעט ויש להוכיח זאת מכך שהטומאה הנמצאת מאחורי הארון אינה בגדר טומאה רצוצה אלא בגדר טומאה שבתוך אהל. (אמנם יש לעיין לשיטת הסוברים שכלי אפילו גדול המכיל מ' סאה אינו חוצץ מדוע הוא מונע את הטומאה מלכנס לשם)