שימוש חוזר בכלים שחייבים טבילה (כבקבוק זכוכית)

שאלה:

מה יהיה הדין לגבי קופסאות שעשויים מחומר המחייב בטבילה כגון קפה ובקבוקי שתיה וכיו"ב האם הם חייבים בטבילה לאחר שימושם?

תשובה:

היות ונראה שרוב הפוסקים מחמירים בדין זה לכן בכלי מתכת צריך לטבול וכן צריך לעשות בכלי זכוכית אלא שבכלי זכוכית נראה שהמיקל בשעת הדחק יש לו מי שיסמוך.


תשובה מורחבת:


נחלקו אחרוני זמננו בכלי שנקנה עם האוכל בתוכו ולאחר שהתרוקנה התכולה מכלי זכוכית או מתכת רוצה לעשות בו שימוש נוסף, האם הוא חייב בטבילה. דעת הגרש"ז אוירבך (מנחת שלמה ח"ב סי' סו אות י וכן בשש"כ פ"ט כוכבית סע' יב וס"ק מד) והגרי"ש אלישיב (מובא בספר טבילת כלים כהלכתה עמ' נ) ושו"ת אז נדברו (ח"ז סי' עא) וחוט השני (טבילת כלים עמ' לא) שכלי כזה צריך טבילה כיון שמעתה הוא משמש ככלי סעודה ועושה בו שימוש ככל כלי אחר והיות והוא נקנה מגוי ממילא צריך טבילה. אמנם טבילה בלא ברכה – שם בשש"כ (פ"ט ס"ק מד). אבל כל עוד שלא התרוקנה התכולה אין צריך לרוקן ולטבול כי השימוש הראשוני אינו בגדר שימוש המחייב טבילה כי הוא רק בשב ואל תעשה (מהרי"ל דיסקין הביאו גם ביבי"א ח"ז סי' ט אות ג) או שאינו בגדר שימוש כלי סעודה (משמעות המנחת שלמה סו,י).


אמנם גם למחמירים היינו בכלי זכוכית או מתכת שאינם קופסאות שימורים אבל קופסת שימורים אין צריכה טבילה כי לא הייתה בגדר כלי לפני פתיחתה- כן הביא בספר טבילת כלים כהלכתה (עמ' נד) בשם הציץ אליעזר (ח"ח סי' כו) השש"כ שם ס"ק מה וחוט השני (שבת א).


אבל דעת האג"מ (יו"ד ב,מ) וכן בשו"ת אור לציון (ח"א סי' כד) שאין צריך להטביל את הכלי גם אם רוצה להשתמש בו שימוש נוסף. טעמו של האג"מ-
"משום דהכלי נבטל להמשקין, כדמצינו לענין מעשר שני דבכדי יין סתומות יצא קנקן לחולין בפ"א דמע"ש מ"ג, ...ונמצא שלא קנה מהעכו"ם כלי כלל, ורק אצל הישראל נעשה כלי שליכא ע"ז דין טבילה". וחיזק סברא זו ממה שאמרו בהלכות שבת שמותר לחתוך חותלות של תמרים וביאר שהטעם בזה כי הכלי טפל אל התכולה ולדעתו כן הוא בכל סוגי הכלים שנעשו במיוחד עבור האוכל ולא רק בכלים כמו חותלות. וממילא מבחינת המוכר הוא לא כמו מוכר כלי אלא כמו מוכר קליפה הטפלה אל האוכל. (אמנם משמע קצת מדבריו שבכלי מתכות יש יותר מקום להחמיר).


וכעין זה הסביר האור לציון –"דבשעת הייצור אינו נחשב לכלי, ורק בשעה שחושב הישראל הקונהו להשתמש בו ולעשותו כלי, רק אז חל עליו שם כלי, והרי הוא ברשות הישראל כבר, וברשותו נוצר כלי, בכה"ג לא בעי טבילה, ובפרט בכלי זכוכית שחיוב טבילתן דרבנן, וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מכלים ה"ה) דיש להקל כאמור".


למעשה היות ונראה שרוב הפוסקים מחמירים בדין זה לכן בכלי מתכת צריך לטבול וכן צריך לעשות בכלי זכוכית אלא שבכלי זכוכית נראה שהמיקל בשעת הדחק יש לו מי שיסמוך.


יש להעיר שבקבוקי זכוכית אם מופיע סימן מחזור על גבי הבקבוק אין צריך להטבילו לכו"ע כי המחזור מתבצע בישראל במפעל יהודי ליצור זכוכית, הבקבוקים הישנים עוברים גריסה ושברי הזכוכית מותכים, ואחר כך מייצרים מהם מוצר חדש וממילא נחשב כבקבוק שיוצר ע"י יהודי. (ספר הכשרות למעשה עמ' רד).


{בברכה: הרב יעקב סבתו}