שאלה:

אנחנו כמה אנשים בוועד הבית וישנם כמה מהוועד שמוציא כסף השייך לוועד עבור תיפול בבעיות הבניין אבל לא מוציאים קבלות האם יכול להיות עם זה בעיה? תודה ושבת שלום!

תשובה:

א. ועד הבית שהוא וועד נבחר צריך לתת קבלות ודין וחשבון

ב. אם אף אחד לא רוצה להיות ועד הבית ומישהו הסכים בלית ברירה לעשות זאת ואם נחייבו בקבלות לא יסכים לתפקיד אפשר לפוטרו מחיוב זה.

ג. גם במקרה הקודם ראוי מאוד לתת דין וחשבון על כל התנועות של הכספים כדי להיות נקי מחשד ורינון של הבריות ולהסיר ממנו לזות שפתים, והוא קל וחומר ממה שעשה משה רבינו שכל תחילת פרשת פקודי היא דין וחשבון על התרומות למשכן וכפי שהובא מן המדרש.



תשובה בהרחבה-

לגבי גבאי צדקה שנינו בגמרא (ב"ב ט.) -

ת"ר: אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברין, ואף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר: ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים.

והובא דין זה בשו"ע רנז,ב. אבל הוסיפו הטור והרמ"א "ומ"מ כדי שיהיו נקיים מהשם ומישראל טוב להם שיתן חשבון" והסביר הב"ח שם –"למדו ממשה רבינו ע"ה שנתן חשבון בנדבות המשכן כי מי כמוהו נאמן ביתו ונתן חשבון כדי שיהא נקי מהשם ומישראל:" וכן כתב ערוך השלחן (שם סעי' יב) "ומי לנו גדול ממשה רבינו ונתן חשבון על המשכן כדכתיב בפ' פקודי ואיתא במדרש שם איש אמונים רב ברכות זה משה וכו' אף על פי שהיה גזבר לעצמו קורא לאחרים ומחשב על ידיהם".

עוד הוסיף ערוך השלחן שם "אם כשהתמנום התמנום שיתנו חשבון וודאי שחייבים ליתן חשבון וכמדומני שכן המנהג". היוצא מדבריו שאם יש מנהג שממנים אדם לתפקיד על דעת שיתן דין וחשבון הרי שהוא מחויב לתת דין וחשבון אפילו כגבאי צדקה.

וכל זה הוא לענין גבאי צדקה . אבל לגבי גבאים של מס כתב בשו"ת תשב"ץ (חלק ד סימן לג) בשם תשובת מהר"ם "אין אומרי' כן בפקודי המס לפי שמורי' היתר לעצמם וצריך לדקדק עמם בחשבון".

וגם לגבי אפוטרופוס שהתמנה לטפל בנכסי יתומים לכאורה שנינו שאינו צריך לתת חשבון (גמרא גיטין נב. ושו"ע חו"מ רצ,טז) ומשמע דעת השו"ע שם שגם במינהו אבי יתומים שאינו צריך להשבע גם אינו צריך לתת דין וחשבון, אבל דעת הרמ"א שם שרק אפוטרופוס שנשבע אינו צריך לתת דין וחשבון אבל אם מינהו אבי היתומים שאז אינו צריך להשבע, צריך לתת דין וחשבון. ושם לענין השיקול אם להשביע או שלא להשביע אמרו בגמרא שהטעם שלא משביעים אותו כאשר מינה אותו אבי היתומים הוא כי אם יצטרך להשבע ימנע ולא יסכים להיות אפוטרופוס. היוצא מזה שאפילו כאשר יש חשש שימנע ולא יסכים לתפקיד מ"מ צריך לתת דין וחשבון לפי דברי הרמ"א. וכתב הרמ"א שכך יש לנהוג.

היוצא מזה הוא שלא כל גבאי יש לו נאמנות באופן שאינו צריך לתת דין וחשבון שהרי גבאי מס וכן אפוטרופסים על יתומים צריכים לתת דין וחשבון ואפילו לגבי גבאי צדקה ראוי מאוד לתת דין וחשבון כדי שלא יהיה רינון על מעשיו.

לכן לגבי וועד הבית ודאי שראוי מאוד לתת דין וחשבון על כל התנועות של הכספים כדי להיות נקי מחשד ורינון של הבריות ולהסיר ממנו לזות שפתים, והוא קל וחומר ממה שעשה משה רבינו שכל תחילת פרשת פקודי היא דין וחשבון על התרומות למשכן וכפי שהובא מן המדרש.

ולעיתים יתכן ויש אף חובה לתת דין וחשבון כגון שיש כמה מתנדבים שרוצים את התפקיד והם רוצים את אמון הציבור וחלקם זכו באמון הדיירים, אז יש להם יותר חובה לתת דין וחשבון. כי יש לומר שהציבור הסכים לתת את התפקיד על דעת שיתנו דין וחשבון כפי שמקובל. אבל ישנם מצבים בהם אף אחד מדיירי הבנין לא שש לקחת את התפקיד בין השאר בגלל הטירחא הקשורה גם לדיווח על הכספים , ולפעמים במצבים אלו יתכן מצב שאם נכריח את המתנדב לתת דין וחשבון יישאר הבנין לא השגחה ובמצבים כגון אלו נראה שהציבור מעדיף שיהיה מתנדב לענין אפילו שלא יתן דין וחשבון ובלבד שיתעסק עם צורכי הבניין. באופן זה ניתן לומר שכביכול הציבור מוחל על הצורך בדין וחשבון ואינו מצפה לדין וחשבון ממנו. (ויש לדמות זאת לאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים לשיטת השו"ע שלא משביעים אותו וגם לא צריך לתת דין וחשבון) אמנם גם באופן ראוי מאוד וכדאי גם עבור אותו מתנדב שיתן דין וחשבון כדי להסיר ממנו כל חשד. "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב,כב).
{בברכה: הרב יעקב סבתו}