שאלה:

שלום וברכה,
ראיתי שלהרב אליהו אין חותמים בברכת הדרך, והוא מציין שזה מפני מחלוקת שיש בדבר. הוא אף מציע לומר תפילת הדרך בברכת שומע תפילה בעמידה הסמוכה ליציאה, ע"מ שיהיה אפשר לחתום בברכה. האם תוכלו לפרט לי את המחלוקת הנ"ל?
ועוד - האם בתור מישהו שהולך אחר הרב אליהו בהלכות ברכות, אפשר לי בתפילת הדרך לשנות ולחתום בכל זאת בברכה ולא רק בברכת שומע תפילה בעמידה? שכן על פי דבריו יוצא שאיני אומר את תפילת הדרך בדרך ממש, כפי פשטות הגמרא, וזה מפריע לי.. אמנם ברור לי ש'מפריע לי' אינו טיעון הלכתי, אז רק אם מתאפשר לשנות בזה.

תשובה:

לדעת הרב אליהו ע"ה בכל מקרה אין לומר את תפילת הדרך עם שם אדנות בחתימה.
על כן ישתדל אדם לומר את תפילת הדרך בברכת 'שמע קולנו' בתפילת שמונה עשרה הסמוכה ליציאתו לדרך, אם לא אמרה ב'שמע קלנו' יאמר אותה בלי שם אדנות בחתימה, אלא יחתום 'ברוך אתה השם שומע תפילה'.

התשובה בהרחבה:
המקור לתפילת הדרך הוא בגמרא (ברכות דף כט עמוד ב):
"אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא... וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא. מאי המלך בקונך וצא? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך. ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. מאי תפלת הדרך? יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, בא"י שומע תפלה".
בגמרא זו מוזכרת תפילת הדרך עם חתימה באדנות.

השולחן ערוך באורח חיים (סימן קי סעיף ד) הביא גמרא זו להלכה:
"היוצא לדרך יתפלל, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום" וכו'.
הכף החיים (שם בס"ק יג) מוסיף על השולחן ערוך:
"היוצא לדרך יתפלל יה"ר וכו' - מסיים בחתימה בא"י שומע תפלה כמבואר בב"י בסימן זה ובשולחן ערוך סימן ר"ל וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים".

אם כן, דעת רוב הפוסקים לומר תפילת הדרך בחתימה. אמנם, הרמב"ם לא הזכיר תפילת הדרך בהלכות תפילה, אך בהלכות ברכות (פרק י הלכה כה) כתב:
"הנכנס לכרך אומר... וכשיבקש לצאת אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתוציאני מכרך זה לשלום, ואם יצא בשלום אומר: מודה אני לפניך ה' אלקי שהוצאתני מכרך זה לשלום, וכשם שהוצאתני לשלום, כך תוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצילני מכף אויב ואורב בדרך".

מקור דברי הרמב"ם הוא בברייתא המובאת בגמרא (ברכות דף ס.), שם לא מובאת חתימה בברכה זו.

הבית יוסף (או"ח קי,ז) מציין שהרמב"ם לא הזכיר את תפילת הדרך בהלכותיו כפי שהיא כתובה בגמרא ברכות כט: ומוסיף ותמהה מדוע לא הזכיר הרמב"ם חתימה בברכה זו.

הבית יוסף נשאר בקושיא על הרמב"ם, אומנם באחרונים הובאו כמה תירוצים לקושיא זו.
האור החיים הקדוש בספרו ראשו לציון על מסכת ברכות (כט:) מתרץ: שלדעת הרמב"ם ישנה מחלוקת, בין רב חסדא שהגמרא הביאה דבריו (בדף כט:) הסובר שצריך לומר תפילת הדרך בברכה, לבין הברייתא בגמרא (בדף ס.) הסוברת שנוסח תפילת הדרך ללא ברכה. והעיקר להלכה לרמב"ם הוא כברייתא (בדף ס.) טעם הדבר, שברייתא זו היא העיקרית מכיוון שהיא סוגיא במקומה, מה שאין כן דברי רב חסדא שהוזכרו (בדף כט:) בדרך אגב, ומוסיף וכותב שרב חסדא לא שמע ברייתא זאת ואם היה שומעה היה חוזר בו ממה שאמר שיש חתימה בברכת תפילת הדרך.
הרב מרדכי אליהו ע"ה בספרו שו"ת מאמר מרדכי (חלק ג סימן ה) מבאר ביאור נוסף: מכיוון שהרמב"ם סובר שהמזכיר שם שמים לבטלה עובר באיסור תורה (כך כתב בהלכות ברכות א,טו), על כן כאן מדין ספק ברכות כאיזה גמרא עיקר להלכה, לא הביא חתימה בברכת תפילת הדרך.

על כן, ביאור שיטתו של הרב אליהו ע"ה הוא: שלהלכה הרב חושש לדעת הרמב"ם מדין ספק ברכות להקל, ועל כן לדעתו בכל מקרה אין לומר שם ומלכות בסיום התפילה.
ומה שכתב שיאמר את תפילת הדרך ב'שמע קולנו' מקורו הוא: בדעת רבנו יונה, הסובר שהמקום העיקרי לומר את תפילת הדרך, הוא לא כשיוצא מן העיר אלא בברכת שומע תפילה.
ומוסיף הרב אליהו בספרו הלכות לימות החול פרק לא הלכה ו: אם לא אמר תפילת הדרך ב'שמע קולנו', יאמר אותה בלי חתימת השם, אלא יחתום ברוך אתה השם שומע תפילה. (יאמר השם ולא אדנות).

להרחבה: עיין בספריו של הרב מרדכי אליהו שו"ת מאמר מרדכי חלק ג סימן ה, ובספר הלכות לימות החול פרק לא, וכן בשיעור קול צופייך – כ' טבת תשס"א פרשת שמות הלכות תפילת הדרך והברכות.