שאלה:

האם מלאכות הקשורות לאוכל נפש כטחינה וסחיטה מותרות ביום טוב תודה רבה!

תשובה:

טחינה היא מהמלאכות האסורות ביסודם ביום טוב - שו"ע (תצה, ב) "...טחינה ... אף על פי שהם מלאכת אוכל נפש אסרום חכמים" ויסוד האיסור הוא כי בדרך כלל מלאכה זו נעשית לימים הרבה ובכמויות גדולות ונראה כיום חול ולכן אסרו אבל יש היתרים באופנים מסוימים שיסודם הוא שאז מוכח שהטחינה נעשית עבור האוכל של יום טוב. מבחינה מעשית רוב האופנים המצויים בפעולות הנעשות בבית שיש בהם איסור טחינה בשבת - הם מותרות ביום טוב. מותר לדוך תבלין ביום טוב כדרכו במדוך (שו"ע סי' תקד) והטעם הוא כי אחרת יפיג טעמו אבל אסור לטחון בריחים של פלפלים והרמ"א מחמיר בתבלין ומיקל רק בדברים שממש מפיגים טעמם. מבחינה מעשית לפי הנהוג היום משמעות הדברים היא שמותר לגרר ביום טוב בפומפיה (שהיא דומה למדוך של המשנה) ירקות שאילו היו מגררים אותם מערב יום טוב היו מתקלקלים (כגון גזר, תפוח ועוד) וכן מותר להכין סלט גם דק דק ואפילו להשתמש לצורך כך בסלייסר. (ראה שש"כ (פ"ז סע' ב) ושם מתיר להשתמש בסכין גדולה מיוחדת שנראה שהיום הדומה לזה הוא הסלייסר וכ"כ בפס"ת (סי' תקד) שמותר גם במקצץ ירקות)

לגבי סחיטה גם היא אסורה כמובא בשו"ע (תצה, ב). ואין בה שום קולא ביום טוב (אלא שדין חליבה ביום טוב מבהמה העומדת לאכילה דומה לסחיטת פירות בשבת שאם סוחט לתוך אוכל מותר ולכן ביום טוב יכול לחלוב מבהמה העומדת לאכילה לתוך אוכל משא"כ בשבת שאסור לחלוב אפילו לתוך אוכל כי הבהמה אינה ראויה בשבת והוא אוכל מפסולת שיש בו דש ואילו ביום טוב אם הבהמה עומדת לאכילה הרי שהיא ראויה באופן עקרוני לאכילה שהרי יכול לשוחטה ולכן גם יכול לחלוב לתוך אוכל כי אז מפריד אוכל מאוכל) וראה בשש"כ (פ"ה הערה א) בשם הגרש"ז שאכן יש קושי מסויים להבין מדוע כל סחיטה אסורה ביום טוב אפילו באופן שודאי יפיג טעם כגון מיץ תפוזים ולמה לא השוו חכמים דין סחיטה לדין טחינה ושם נשאר הגרש"ז בצ"ע. ובפס"ת (תצה הערה 36) כתב בשם אחד המחברים סברא בזה "דמה שהחמירו בסוחט יותר מטוחן משום דעיקר הסחיטה בזמנם היה לימים הרבה כמו סחיטת זיתים וענבים, והיה הרגילות בכל בית לסחוט להרבה זמן, ולכן לא התירו שום סחיטה כי הלכו אחר עיקר הסחיטה שהוא זיתים וענבים, משא"כ בטחינה שגם בזמניהם היה הדרך לטחון מעט, והדבר נמסר ביד חז"ל מה להתיר ומה לאסור"
אמנם שם בפס"ת (סי' תצה) הביא גם אחרונים שמשמע שמקילים בסחיטה באופן שיתקלקל אם היה סוחט מבעו"י . וכן היקל בזה בשו"ת שמש ומגן (ח"ב סי' ל) לסחוט תפוזים ביום טוב (הובא בחזו"ע ודחאו).
בחזון עובדיה יו"ט (עמ' עג-עד) דחה שיטות אלו כי מוכח ברי"ף שאין חילוק בין שבת ליו"ט בדין סחיטה. גם בבן איש חי יתרו ה"ו אע"פ שהזכיר את הסברא של מפיג טעם בסחיטה מ"מ מוכח שאוסר לסחוט גם דברים שמפיגים טעמם שהרי כתב תחילה "כשם שהסחיטה אסורה בשבת, כך אסורה ביום טוב" ,ולא הזכיר סברא זו של מפיג טעם אלא כדי ליישב מה שנהגו במקומו לשלוק רימונים חמוצים ובוסר במים ואח"כ לסוחטם לקערה ריקנית ואח"כ נותנים את הסחיטה לתוך תבשיל כדי לתת טעם חמוץ.