שאלה:

שלום לרבנים!
האם אפשר להכשיר חצובות לפסח בניקיון יסודי מאוד, עם עירוי מים רותחים מקומקום, ולאחר מכן לעטוף את *כל* החצובה בנייר כסף?
אם כן, זה לכתחילה?

תשובה:

הכשרתה של החצובה היא בליבון קל, וי"א בעירוי, וי"א שנוהגים  לעטוף את החצובה בנייר כסף עבה.

תשובה מורחבת:

כתב הרמ"א (תנא, ה) "חצובה צריך ליבון", מקור הדין הוא משו"ת מהר"י ווייל (קצג). והסביר המגן אברהם שצריכה ליבון כי לפעמים נשפך עיסה עליה.  
אמנם המור וקציעה והמאמר מרדכי (הזכירם המשנה ברורה) הקשו מדוע צריך הכשר הלא אין האוכל נוגע ישירות בחצובה אלא רק מניחים את הסיר עליה והלא הרמ"א (סי' צב) פסק ששתי קדרות שנוגעות זו בזו אינם אוסרות זו את זו. (אמנם יש להעיר שהרמ"א (יו"ד צב סעיף ח) הביא בשם הגהות שערי דורא שלכתחילה יש להזהר שלא יגעו זה בזה ומשמע שם שיש המחמירים בדין שתי קדרות הנוגעות זו בזו ויתכן ומחמת כך הצריך הרמ"א ליבון לחשוש בפסח לאותם דעות המחמירות).
ואכן כתב המשנה ברורה שדין זה הוא רק לכתחילה משום חומרא דחמץ ולכן הסתפק בליבון קל . ובחזון עובדיה (עמ' קלז בהערה) כתב שדי להכשירה בעירוי בעלמא שהרי החשש הוא שמא נשפך חמץ ושפיכה דינה כעירוי ולכן די בעירוי.
בשו"ת אור לציון (חלק ג פ"י) כתב "ואולם כיון שחצובות שלנו יש חשש שיתקלקלו אם ילבנו אותם ליבון חמור עד שיהו ניצוצות ניתזין. (וראה במ"ב שם ס"ק ל"ד ובשו"ת רב פעלים ח"ד סימן י"ז).
לכן נהגו לכסות את החצובה לאחר ניקוייה בפח וכדו', או בנייר כסף חזק שאינו עלול להקרע במשך ימי הפסח מרוב השימוש בחצובות, או להחליף את החצובות בחדשות לפסח".  וכן כתבו במדריך הכשרות של בד"ץ שארית ישראל (עמ' 174) שיכול לכסות עם נייר כסף עבה במיוחד אחרי ניקוי היטב.