צ'יפס פרווה בציפסר בשרי

שאלה:

האם צ'יפס שטוגן בשמן שטוגן בו שניצל האם הוא בשרי/חזקת בשרי?
אשמח לתשובה גם על בן יומו וגם לא על בין יומו לדעת הספרדים ואשכנזים

תשובה:

הציפס הוא בחזקת בשרי בלבד לכן אין צורך לשמור ממנו שש שעות אלא רק לא לאוכלו עם חלב. ויש להקפיד גם לא לאוכלו עם כלים חלביים.

תשובה בהרחבה:

הסוגיה היא בדין תבשיל רמ"א ביו"ד (סי פט סעי' ג') פסק כרבנו שמואל, וכתב שנהגו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כמו אחר בשר עצמו ואין לשנות ולפרוץ גדר, אף הב"י כתב (סי' קעג) שהמנהג לאסור, וכך כותבים גם אחרונים שהולכים באופן מובהק כשיטת שולחן ערוך והם הכף החיים (סי' פט' ס"ק נ) וילקוט יוסף (סימן פט סע' לג).

הרמ"א הוסיף שאם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדרה של בשר מותר לאכול אחריו גבינה ואין בו מנהג להחמיר. הש"ך (יט) שואל על הרמ"א מה החידוש והרי זה דין נט בר נט רגיל שמותר לאכול התבשיל עם גבינה ממש! לכן מעלה הש"ך שהרמ"א מתכוון שמותר לאכול גבינה אחרי שאוכל תבשיל שבושל בקדרה של בשר שלא הודחה כמו שצריך שבעצם עדיין יש קצת ממשות של איסור.

בפת"ש (ס"ק ז) הסתפק אם מדובר ביש בו ס' כנגד הבשר, ולכאורה לפי תחילת דבריו שם מוכרחים לומר שאין בו ס' כי אחרת היה מותר לאכול אפילו עם גבינה. אמנם אפילו אם נחשוש להחמיר שצריך ס' מ"מ נראה שדי במקרה זה לסמוך על טעימה, וכל שלא מרגיש טעם בשר נחשב כאילו יש בו ס', שהרי אפשר לסמוך על טעימת ישראל לענין דיעבד במקרים מסוימים, וכאן שהוא רק דין המתנה שכל כולו תלוי בטעם שיש בפיו יש לסמוך על טעימת ישראל לכתחילה ולצרף את האפשרות שהש"ך דיבר כשאין ס' כנגד הבשר.

בבדי השולחן (ס"ק פט) ציין ליד יהודה שהסביר את הש"ך שכיון שלא נתכוון שישאר שם רק שלא טרח להדיחו יפה ואין כוונתו כלל לאכילת טעם הבשר לא גזרו בו שלא לאכול אחריו גבינה. לפ"ז יש לדון בשאלה דידן ברור הדבר וכן בדקתי במקומות בישול כמו מטבחים גדולים שהשמן שנשאר במטגנות ומשתמשים בו לטיגון ציפס/חצילים אחרי שמטגנים שניצלים הינו בגלל חיסכון בלבד, ולא כי הטעם הערב של הבשר עובר לציפס וכדו'.

ונראה עוד שיש לחלק בין אם עושים בבית לבין מוסדות, שבבית המטגנות(צ'פסרים) קטנים לרוב מטגנים בסירים קטנים ויתכן מאד שחתיכות קטנות ופירורים מהשניצלים היורדות לתחתית הסיר יעלו וידבקו  לצי'פס, מה שאין כן במוסדות ותעשיות האוכל שם המטגנות גדולות מאד ואין כל כך חשש שידבק ממשות של בשר על הציפס.
ויש להוסיף הוספה חשובה מאד שגם אם הטעם עובר שולחן ערוך מפורש כותב שטעם בשר פוגם השמן - שמן ודבש של עובדי כוכבים אע"פ שהם מבושלים מותרים מפני שהבשר פוגם את השמן ומסריחו וכן לדבש.(קג,ד)

 לכן לסיכום: כל שלא מרגישים טעם בשר בצי'פס ולא נעשה מתוך כוונה לתת טעם טוב לצי'פס אין האוכלו נעשה בשרי לענין המתנת שש שעות. אמנם אסור לאוכלו עם גבינה וגם צריך לאוכלו בכלים בשריים. עיקר הטעם להתיר כי אינו בגדר תבשיל של בשר כאשר לא מרגישים טעם ולא נעשה בכוונה. אבל מכל מקום סוף סוף יש בו תערובת של בשר, ולכן אסור עם גבינה וממילא גם אסור לאוכלו עם כלים חלביים.
ובספר פסקים ותשובות (בסימן פ"ט) כתב להקל ואפילו אם היה טעם, וכ"ש כשאין טעם.

יאכלו ענוים וישבעו