שאלה:

נשאלנו לאחרונה דרך רב הקיבוץ בדין אבל שיש לו בעיות אישיות קשות מאוד בבית רח"ל, ובמקום טיפול נפשי הוא נוהג לעשות ריצה של מספר ק"מ בשעה מאוחרת בלילה וזה מרפא את נפשו כרגע הוא אבל על אחד מהוריו שואל האם הוא יכול לקיים את הריצה היומית בשעת לילה מאוחרת?

תשובה:

ניתן להקל ע"פ פסיקת הרמ"א.

הרחבות:

אף על פי שולחן ערוך כתב (שצג,ב) " אבל שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו ואפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה" מ"מ כתב הרמ"א "המיקל לצאת בלילה מפני הצורך לא הפסיד (ת"ה סימן ר"צ) והא דאסור לצאת חוץ לביתו היינו דוקא לטייל או למשא ומתן וכדומה אבל אם שלח מושל אחריו (מרדכי ה"א) או שצריך לילך בדרך או לשאר דברים הצריכים לו הרבה כגון דבר האבד מותר לו לצאת (תוס' סוף מ"ק) וכן נוהגין ודין נעילת סנדליו עיין לעיל סימן שפ"ב". ולכן נראה להקל במקרה קשה זה ע"פ פסק הרמ"א, והמיקל לצאת בלילה מפני הצורך לא הפסיד. וכן נהגו אבלים שקשה להם לישן בבית האבלים בגלל דוחק המקום ליסע לביתם ולישן בלילה מאוחר ולחזור בבוקר לבית האבלים.