דף לד: (סיכום לדף לד. בהמשך בסוף הפרק לאחר דף לו.)

יש 3 ספקות לבין השמשות: 1)- ספק כולו יום, ולכן בבין השמשות של מוצ"ש - אסור לעבוד, שמא זהו יום שבת. 2)- ספק כולו לילה, ולכן בבין השמשות של ליל שבת - אסור לעבוד, שמא זהו ליל שבת. 3)- ספק חציו יום וחציו לילה. לכן זב שראה זיבה בכל בין השמשות - נחשב שראה פעמיים זיבה (ביום ובלילה), והוא נחשב לזב וצריך לספור 7 נקיים.

יש 4 שיטות כמה זמן נמשך בין השמשות: (לגבי פסק הלכה - עיין סוף העמוד)

שיטת רבי יהודה ע"פ הסבר רבה - משקיעת החמה עד שיעברו 3/4 מיל. בהנחה שמיל זה 18 דקות, הרי שהשיעור של בין השמשות הוא 13.5 דקות.
שיטת רבי יהודה ע"פ הסבר ר' יוסף - משקיעת החמה לאחר שהאופק המזרחי משחיר עד שיעברו 2/3 מיל. בהנחה שמיל זה 18 דקות, הרי שהשיעור של בין השמשות הוא 12 דקות.

שלב 1)- לאחר שקיעת החמה - הצד המזרחי נעשה אדום - לדעת רבה זהו בין השמשות, ולדעת ר' יוסף זהו עדיין יום. שלב 2)- לאחר דקה וחצי האופק המזרחי משחיר - גם לרבה וגם לר' יוסף זהו בין השמשות. שלב 3)- רק לאחר שגובה פני מזרח משחיר - כמו שהאופק התחתון השחיר - לילה. (הכסיף=השחיר).

רבה: רב יוסף: הפער בניהם: פלגא דדנקא: דנקא=שתות:

שיטת ר' נחמיה - משקיעת החמה עד שיעברו 1/2 מיל. בהנחה שמיל זה 18 דקות, הרי שהשיעור של בין השמשות הוא 9 דקות.
שיטת ר' יוסי - זמן זה מתחיל בדיוק בסיום הזמן של ר' יהודה. דהיינו לאחר שעברו 12 דקות לר' יוסף או 13.5 דקות לרבה - מתחיל לשיטתם הלילה, אך לשיטת ר' יוסי אז מתחיל בין השמשות שנמשך כהרף עין. כמו זמן קריצת עין, כרבע שנייה לרש"י, או כ-2 דקות לבעל התניא, ורק אז מתחיל הלילה.

דף לה.

"וחילופיה בחלתא" - בשיעור זמן בין השמשות רבה אמר שיעור ארוך יותר מאשר ר' יוסף, אך בדין מוקצה ר' יוסף הביא שיעור גדול יותר: חלתא זה כוורת, כלי גדול, לדעת רבה, אם ניתן לשים בכלי 2 כור - נחשב לכלי ומותר לטלטל בשבת, אך כלי 3 כור - אסור לטלטל כי כבד, ולדעת ר' יוסף, גם כלי 3 כור - מותר לטלטל, אבל 4 כור - אסור לטלטל. רבה למעשה אסר לטלטל גם כלי בין 2 כור, כי לא מטלטל ונחשב למוקצה וגם לא מקבל טומאה כמבואר במשנה במס' כלים.

"וסימניך כוותא" - אביי הסתכל לצד מזרח כפי האמור לעיל, שכאשר גובה הרקיע המזרחי שחור כמו האופק המזרחי - זה הלילה, אך רבא אמר לו להסתכל לצד מערב, כי השמש במערב מטילה אור למזרח כמו אור שנכנס מחלון ומאיר את הקיר שכנגדו. צריך להסתכל באופק מערב לבדוק האם אור השמש מספיק חזק כדי להאדים את הצד המזרחי שכנגדו. מסתכלים במערב כי קשה לראות את האודם במזרח שנוצר מהשמש שבמערב, לכן יש לשער ע"פ הסתכלות במערב האם מאדים את המזרח.

להלכה - פוסקים כר' יהודה וכר' יוסי לחומרא. דהיינו בכניסת שבת מחמירים כר' יהודה לא לעשות מלאכה כבר בזמן בין השמשות של ר' יהודה. וכן על הכהנים להחמיר כר' יוסי לא לאכול תרומה עד צה"כ שלו.