בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

דף יח.

שביתת כלים - לדעת ב"ש אסור שהכלים יעבדו בשבת, (לכן אסור לתת אונין של פשתן לתנור וכו'), אך לדעת ב"ה מותר אם התחילו לעבוד בשישי.

ברייתא - המקרים הבאים מותר להתחיל בשישי ושיסתיימו בשבת: 1)- לפתוח אמת מים ממעיין. 2)- לשים בושם באש כך שהריח יגיע לבגדים. 3)- להניח גופרית בוערת מתחת לכלי כסף עם ציורים כך שיבליט את הציורים. המקרה הבא אסור בשישי: להניח חיטים ברחיים. השאלה היא מי בעל הברייתא, (לב"ה הכל מותר, ולב"ש הכל אסור)?

1. הסבר רבה - הברייתא כמו ב"ה, והם אסרו חיטים כי אסור כלי שמשמיע קול. וכ"פ התוס' והרמ"א (אא"כ יש הפסד).
2. הסבר רב יוסף בהוו"א - הברייתא כמו ב"ה, וגם לדעת ב"ה אסור כלי שזז, מותר רק כלי שעובד ללא תזוזה.
3. הסבר רב יוסף מסקנה - הברייתא כמו ב"ש, והרי לדעת ב"ש אסור שביתת כלים, ואיך הברייתא הביאה מקרים שמותר? 1)- ב"ש מתירים אם מונח בקרקע. אסור רק שהכלי יעבוד כאן לא מונח בכלי אלא בקרקע. 2)- לב"ש מותר אם הפקיר את הכלי. משמע שלדעת ב"ה כלל אין איסור של שביתת כלים. וכ"פ ר"ת, הרי"ף והמחבר.

דף יח:

"לא תמלא אישה קדרה עססיות" (קטניות / צ'ולנט) - לב"ש האיסור הוא שביתת כלים. לב"ה האיסור הוא שמא יחתה (מבעיר).

אסור להשהות סיר בע"ש כדי שיתבשל בשבת שמא יחתה. מקרים שמותר להשהות:

          א.        אם חיתוי שיגרום לעשן שיזיק - לא חוששים שיחתה. למשל: מוגמר (בושם) מתחת לבגדים, וגופרית מתחת לכלים - מותר להניחם משישי ולא חוששים שיחתה.

          ב.        דבר שבתנור ופתיחת התנור תגרום לרוח שתזיק - לא חוששים שיחתה. למשל: אונין פשתן.

           ג.         יורה עקורה - אין גחלים - אין מה לחתות (דומה לגרוף וקטום, ומכאן יש מתירים פלטה). למשל צמר שביורה המונח על האש (מקרים במשנה).

          ד.        קדרה חייתא - בשר חי לגמרי שלא יתבשל בליל שבת - מסיח דעתו מהבשר ולא יחתה.

          ה.        אוכל שכבר מבושל כל צורכו - לא צריך לחתות ולכן לא חוששים שמא יחתה.

           ו.         בישול גדי קטן חתוך לחתיכות (כמבואר בדף כ.) בתוך תנור סגור עם טיט (תרתי לטיבותא: תנור סגור בטיט ולא יחתה, וגם הרוח מזיקה לגדי קטן).