דף יא:

אסור לעמוד ברה"י ולשתות ברה"ר (ולהיפך), שמא יוציא מרשות לרשות. (הקשר למשנה: גזרות חכמים שיש חשש שיבואו לידי איסור תורה).

"וכן בגת" - לאביי גת זה כרמלית וגם בכרמלית אסור ויש בהוצאה גזירה לגזירה (כפי שמוכח במשנה כמבואר לקמן), לרבא - בכרמלית מותר לשתות כי כרמלית דרבנן ואין גזירה לגזירה. הברייתא דיברה על דיני מעשרות.

משנה לפי אביי יש גזירה לגזירה: 1)- אסור להוציא ביום שישי סמוך לחשיכה. 2)- המחט תחובה בבגד וזהו לא טלטול כדרכו. אבל לפי רבא המשנה דיברה רק על גזירה 1, אין את גזירה 2 כי מדובר שמחזיק ביד.

	ברייתא א: אסור מדרבנן לזב לצאת עם כיס	ברייתא ב: אסור מהתורה לזב לצאת עם כיס
1	ר"מ: רוב האנשים לא יוצאים בכיס, לא נחשב כדרך הוצאה וגם הזב פטור.	ר"י: לזב זו דרך הוצאה וחייב.
2	זב שראה את הראייה השלישית בשבת ולא זקוק לכיס	זב שראה רק שתי ראיות וזקוק לכיס לבדוק אם יראה פעם נוספת ויהיה חייב קרבן.
3	ר"ש: מלאכה שאינה צריכה לגופה - פטור	ר"י: מלאכה שאינה צריכה לגופה - חייב

הרחבה לתירוץ 1

יש 3 מקרים שרוב העולם לא נוהג:

1)- רוב העולם לא יוצא עם מחט בבגד. 2)- רוב העולם לא יוצא עם כיס. 3)- רוב העולם חוקק קב עם כלי מתאים בצורה תקנית ולא עם פטיש.

הבנה ראשונית (הו"א) - בכל שלושת המקרים נחלקו ר"מ ור"י. לדעת ר"מ פטור הטעם: הולכים אחר הרוב, ורוב העולם לא מוציאים כך, לכן לא נחשב לדרך הוצאה. ולר"י לאותם שכן זו דרך הוצאה (גם אם רק יוצאים כך לפעמים) - חייב.

הבעיה בהבנה זו - לא הגיוני שר"מ יפטור במקרה 3 הרי הוא עשה מלאכה?

הבנה למסקנה - לא הולכים אחר הרוב, אלא הולכים אחר דרכו. אם כך צריך להיות - גם ר"מ מחייב. לכן במקרים 2-3 גם ר"מ מחייב, כי דרך הזב ללכת עם כיס, ודרך העץ שיחקקו בו. (אין מחלוקת במקרים אלו), רק במקרה 1 ר"מ פטר. (אין דרכו של חייט לצאת כך רק לפעמים יוצא לפרסם).

דף יב.

בגד של חקלאי: מאוד צר, ניתן להבחין בקלות ומותר לאור הנר.

בגד של בני מחוזא: בנים - בגד רחב. זקנות - בגד רחב ודומה לבנים, לכן אסור לאור הנר. ילדות - מאוד מאוד רחב ומותר לאור הנר.

3 שיטות בהריגת כינים - 1)- איסור תורה - ר"א (כהורג גמל), ב"ש ואבא שאול. 2)- איסור דרבנן - מותר למלול אסור להרוג. ב"ה, רב הונא, ת"ק של אבא שאול. 3)- מותר - רבא, רבה, ר"נ ורב ששת.