סיכום מסכת גיטין סוף כז:-כח.

בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

סוף כז:-כח.

הגדרת מצא את הגא לאלתר:

        א.        ר' נתן - מרגע שהגט אבד עד רגע שהגט נמצא, לא עבר זמן בכדי שתעבור שיירה. (אם עבר זמן זה - יש לחוש שהגט נפל מהשיירה).

        ב.        רשב"א - לא תלוי בזמן, אלא צריך שיהיה אדם שיעיד שלא עבר שם אדם עד שהגט נמצא. וכ"פ רבה בב"ח בשם ר' יצחק בר שמואל.

         ג.         י"א - מותר להחזיר אם עבר שם אדם, רק אם שהה שם אדם - אסור להחזיר. וכ"פ שמואל.

        ד.        רבי - אם עבר זמן בכדי כתיבת גט - לא יחזיר.

        ה.        ר' יצחק - אם עבר זמן בכדי קריאת גט - לא יחזיר.

         ו.         אחרים - אם עבר זמן בכדי קריאת וכתיבת גט - לא יחזיר.

משנה: יש חזקת חיים (לא חוששים שמת) במקרים הבאים:

א.        שליח שהביא גט מבעל מבוגר - נותן לאישה. ("גט לא אפשר" - אם נחמיר לומר שהוא מת, לא יהיה ניתן לתת גט לאישה, כך שהבעלים לא ישלחו גט, והאישה תישאר עגונה).

ב.        בעל כהן שנסע לחו"ל - אשתו אוכלת תרומה. (אם נחמיר לומר שהוא מת, היא לא הייתה אוכלת תרומה, ואם האישה ענייה - לא תוכל להתפרנס).

ג.         אדם שגר בחו"ל שלח קורבן חטאת - מקריבים ולא חוששים שמת וזו חטאת שמתו בעליה, כך שמכניסים חולין בעזרה. ומדובר באישה ששלחה קורבן, שלא צריכה סמיכה[1], או בבן ששלח חטאת עוף - לא צריך סמיכה.

על מקרה א במשנה יש שלוש שיטות: לדעת רבא: רק למבוגר עד גיל 80 יש חזקת חיים, אבל מעל גיל 80 וכן לגוסס - אין חזקת חיים ולא נותנים את הגט. אומנם לדעת אביי נותנים חזקת חיים לכל מבוגר. ולדעת האיבעית אימא: כמו שיטת רבא עד גיל 90, (יש חזקת חיים עד גיל 80, ומגיל 81 עד 90 - אין חזקת חיים), ומגיל 91 - חוזרת החזקת חיים, כיוון שהשתנה מרוב העולם, כנראה שיחיה הרבה זמן.

סתירה

תירוץ 1 - ר' אדא

2 - תירוץ אביי

3 - תירוץ רבא

משנתינו מקרה ב' - יש חזקת חיים ואוכלת תרומה.

במקרה שבמשנה לא חוששים למוות. יש חזקת חיים.

ר"מ לא חושש שמא יבקע הנוד, וגם לא חושש למיתה.

במקרה ב' החשש הוא על העבר ויש חזקת חיים על העבר.

ברייתא - אין חזקת חיים ואסור לה לאכול תרומה.

מדובר בברייתא שהבעל אסר את האישה בחייו שעה לפני מיתתו, ובכל שעה מסתפקים שכעת שעה לפני מיתתו, והיא נאסרת עליו.

ר"י חושש שמא יבקע הנוד =חושש למיתה.

בברייתא החשש על העתיד שמגרש את אשתו שעה לפני שימות בעתיד, ולדעת ר"י חוששים שמא ימות (כל אדם בעתיד ימות), אך ר"מ לא חושש לכך.


[1] רק בעלים יכולים לסמוך שכתוב: "וסמך ידו", אך הבעלים בחו"ל, לכן צ"ל שמדובר באישה שעברה עבירה בשוגג ושלחה חטאת, ואישה לא צריכה לסמוך, כי כתוב: "דבר אל בנ"י וסמך".