סיכום מסכת גיטין דף כג

בית הדין

כג ניסן התשעז | 19.04.17

משנה כג.-משנה כג:

מי פסול להיות שליח להבאת גט?

האם יכול להביא את הגט

הטעם

חש"ו

פסולים.

מי שלא בר דעת לא יכול להיות שליח. כפי שכתוב: "ייקחו איש שה לבית אבות שה לבית" - רק בר דעת יכול להיות שליח

סומא

א)- מחו"ל לא"י - פסול להביא. ב)- אם היה רואה כשנכתב הגט ואח"כ התעוור - כשר. ג)- כשר להביא בא"י.

א)- לא יכול לומר בפ"נ ובפ"נ. ב)- ראה את הכתיבה ויכול לומר בפ"נ. ג)- בא"י לא צ"ל בפ"נ.

גוי

פסול (נ"מ האם מותר לשלוח גט בדואר בחו"ל).

לא בתורת גיטין, ולא נעשה שליח בדבר שלא שייך בו.

עבד כנעני שליח להבאת גט

א)- עבד של האישה - יכול להיות שליח קבלה.

ב)- עבד אחר שלא שייך לאישה - לדעת ר' אמי האישה יכולה למנותו לשליח קבלה, ור' אסי פוסל כי אינו בתורת גיטין.

א)- עבדה כמו חצרה. (תוס' דף כג: ד"ה לפי).

ב)- לר' אמי מותר, כי המשנה אסרה רק מינוי גוי ולא מינוי עבד.

עבד כנעני שליח לשחרור עבדים

א)- עבד יכול לקבל גט שחרור מהאדון שלו.

ב)- עבד של אדון אחד, יכול להיות שליח לקבל שטר שחרור של עבד של אדון אחר.

ג)- שני עבדים לאותו אדון - אחד מהם לא יכול להיות שליח לשחרר את השני.

ד)- יוצא דופן: שפחה מעוברת יכולה להיות שליחת קבלה לשחרור העובר, למרות ששניהם שייכים לאותו אדון.

א)- כאשר העבד מקבל את הגט לעצמו - הוא יוצא מרשות האדון: גיטו וחצרו באים כאחד.

ב)- העבד יכול להיות שליח כי הוא בתורת שחרור.

ג)- עבד יכול לקבל גט רק לאחר שיצא מרשות האדון, אך כאן השליח עדיין עבדו. (מה שקנה עבד קנה רבו).

ד)- הברייתא סבורה כרבי, שניתן לשחרר חצי עבד. כאן אומרים עובר ירך אמו, העובר נחשב לאחד מאיברי האישה.

עבד כנעני שליח להפרשת תרומה

א)- עבד כנעני (מהול) - יכול להיות שליח להפריש תרו"מ.

ב)- גוי - לא יכול להיות שליח לתרום לישראל תרו"מ[1].

א)- יש שני תנאים 1- העבד שייך בתורת תו"מ. (עבד חייב במצוות כאישה ואסור באכילת טבל). 2- הוא מהול[2] ונחשב לבן ברית[3].

ב)- חסר לגוי תנאי 2, הוא לא בן ברית.

5 שונאות

ר' יוסף: נאמנות רק בא"י. אביי: נאמנות רק מחו"ל.

עיין בדף הבא.


[1] תנא זה סבור, שקניין קרקע של גוי - לא מפקיע מידי חיוב תרו"מ, לכן תבואה הגדלה בקרקע של נוכרי (יבול נוכרי) - חייבת בתרו"מ. גוי יכול לתרום תרו"מ מתבואה שגדלה בשדהו, אך לא יכול לתרום מתבואה הגדלה בקרקע יהודי. מהפסוק הבא למדים, שגוי יכול להקדיש קורבן קדושת הגוף או להקדיש לבדק הבית, שכתוב: "איש איש... אשר יקריב... קורבנו". מייתור המילה "איש" דורשים: גם גוי יכול להקדיש וה"ה שיכול לתרום משלו.

[2] כפי שכתוב: "ובן שמונת ימים ימול לכם... יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר".

[3] כפי שכתוב: "אתם ניצבים היום כולכם... מחוטב עציך...לעוברך בברית ה' אלוקיך... למען הקים אותך היום לו לעם".