סיכום למסכת גיטין דף י

בית הדין

כב ניסן התשעז | 18.04.17

דף י.

האם מותר לסמוך על כותי במצוות? (כגון אפיית מצה)

א.        תנא קמא: ניתן לסמוך על כותי במצוות דאורייתא; לכן אפשר לאכול מצה בליל הסדר - צריך שהמצה תהיה לשם חובת מצה.

ב.        ר' אלעזר: לא ניתן לסמוך על כותים כי הם משקרים.

ג.         רבן שמעון בן גמליאל: גם במצוות דרבנן, אם הכותים החזיקו בהם - ניתן לסמוך עליהם.

מסקנה: משנתנו כר' אלעזר. ובכ"ז עד כותי שחותם ראשון ולאחריו חותם היהודי - כשר בגיטין16.


דף י:

גזירת כולכם - משנה בדף סו: בעל שאמר לעשרה אנשים: 'כולכם כתבו גט' - אחד כותב וכולם חותמים. הבעל מקפיד שכולם יחתמו, ואם כולם לא חתמו - הגט פסול. אך יש חשש שהאישה תראה שיש שני עדים חתומים, היא תחשוב שהיא מגורשת ותינשא, לכן צריך בגיטין שכולם יחתמו ביחד.

שני עדים כותים שחתמו על גט - לדעת ת"ק, רק עד כותי אחד כשר בגיטין, (העד השני היהודי חותם אחריו ובודק את כשרותו). אביי סבור שגם רשב"ג סבור כמו ת"ק שרק עד אחד כשר, אך רבא סבור, שרשב"ג חולק על ת"ק ומתיר גט עם שני עדים כותים.

משנה: גט או שטר שנעשו בערכאות או ע"י גוי הדיוט:

ת"ק במשנה

ר' שמעון

גט

שטר ראיה

שטר קניין

שטר

גט

ערכאות

פסול[1]

כשר[2]

לדעת שמואל - כשר, דינא דמלכותא דינא.

לדעת האיבעית אימא - פסול.

כשר

עדי מסירה + שמות מובהקים של גויים - כשר[3].

הדיוט גוי

פסול

פסול

פסול

פסול

עדי מסירה + שמות מובהקים של גויים - כשר20.

ההבדלים בין שטרי ראייה לבין שטרי קניין:

שטר ראיה

שטר קניין

העברת בעלות לא נעשית עם השטר אלא בדרך אחרת - כסף, חזקה קניין סודר וכו'. כגון: שטר הלוואה, או שטר מכירת קרקע.

העברת בעלות נעשית ע"י השטר. כגון:

א.      שטר מתנה.

ב.      גט.

ג.       שטר שחרור עבד.


[1] יש ארבעה טעמים מדוע גוי שחתם על גט - הגט פסול: א)- רש"י: "וכתב... ונתן" - רק יהודי ששייך בתורת נתינת גט שייך בכתיבת גט, אך גוי לא נותן גט וגם לא יכול לכתוב גט. התוס' (דף ט: ד"ה אע"פ) הוסיפו: ב)- גוי לא חותם לשמה. ג)- גוי לא יכול להיות שליח. ד)- גויים פסולים לעדות. אומנם בדיני ממונות גוי יכול להיות עד, אם נראה שאין שקר, כי הגוי ישמור על שמו.

[2] הקניין לא נעשה ע"י השטר, אלא הקניין נעשה בדרך אחרת, (כגון בכסף), כך שהשטר נועד לראייה בעלמא, השטר כשר למרות שנעשה בערכאות, בגלל שהערכאות לא יקלקלו את שמם ויחתמו על מכירה שלא הייתה כהוגן.

[3] גם ת"ק וגם ר"ש סבורים כמו ר"א שעידי מסירה כרתי. לכן, אם יש עידי מסירה יהודים - מדאורייתא הגט כשר למרות שגויים חתומים עליו. אומנם לדעת ת"ק הגט פסול מדרבנן, ככל דין מזויף מתוכו, (לא צריך לחתום, אך אסור לחתום עם חתימות פסולות, כגון חתימת גוי), שמא בסוף תסתמך גם בעידי מסירה על גויים, ויצא שגם החתימה וגם עידי המסירה הם גויים. אך לדעת ר"ש, אם מעבר לעידי מסירה היהודים - העדים הגויים שחתמו על הגט, שמותם שמות גויים מובהקים - (שמות שיהודים לא נקראים בהם) - אין חשש שמא ימסרו את הגט בפניהם, ולכן הגט כשר.