שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית חושן משפט סימנים כא-לז

בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית חושן משפט סימנים כא-לז

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן כא:

      א.        עבר זמן הנישואין מחמת אונס, אימתי מתבטלים השידוכין ואימתי לא? (סעיף א).

      ב.        מה הדין המתחייב לחבירו מנה אם ילך למקום פלוני, ונאנס חברו ולא הלך? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כב:

      א.        כופר ואומר שלא קבל ע"ע כשר כשני דיינים, והדיין מכחישו מה דינו? והאם יהיה הבדל בין הכחשה לאחר? (סעיף א).

      ב.        קיבל עליו קרוב או פסול לדיין ולא קנו מידו, עד מתי יכול לחזור בו? כשלא חזר בו מאיזה דין מתחייב? (שם).

       ג.         במה נחלקו הפוסקים אם מהני קבלה בתרתי לריעותא? (שם).

      ד.        מה הדין אם קיבל שלושה דיינים קרובים? (שם).

      ה.        באיזה סוג פסול יש חילוק בקבלתו כעד או כדיין, והאם יש חילוק בזה לכתחילה או בדיעבד? (סעיף ב).

       ו.         איזה פסול, שאף אם יקבל עליו בקניין - לא הוי קבלה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כג:

      א.        קיי"ל שמשנסתלקו בע"ד מלפני הדיין, אין הדיין נאמן לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי, האם יש הבדל בין דין התלוי בשודא, לדין התלוי בטענות, והאם קיים הבדל בין דיין אחד לשנים, ומהו? (סעיף א).

      ב.        מה הדין בשני עדים המכחישים הדיינים? ובעד אחד ודיין, וכנגדם שני עדים המכחישים אותם, למי מאמינים? נמק! (שם).

       ג.         "ב"ד רשאי בכל עת לתקן טעות סופר או השמטה מקרית, שנפלה באיזה הליך משפטי. התיקון יעשה ביזמת בי"ד עצמו או ע"פ בקשת אחד הצדדים". (מתקנות הדיון) - הסבר את מקורה של תקנה זו! (שם).

      ד.        שני בע"ד שלקחו פשרן ביניהם בתוך זמן מסוים ועשה פשרה ביניהם, האם יכול להוסיף או לגרוע אחרי שעשה את הפשרה, מכיוון שעדיין לא עבר אותו זמן מסוים? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כד:

      א.        תובע ונתבע שבאו לדין, למי נזקקים תחילה? (סעיף א).

      א.        האם התובע יכול לטעון שאינו רוצה שהנתבע ישבע לו כעת? (שם).

      ב.        ראובן שתבע את שמעון לדין, וטען את טענתו, ואומר שיש לו עוד טענות ואינו רוצה לטעון כעת, ושמעון רוצה שיטען כעת את כל טענותיו, עם מי הדין? (שם).

       ג.         תובע שהגיש תביעה לבית הדין, וביקש דחייה להמתין לפסק דין למועד שירצה להמשיך בתביעתו, והנתבע מבקש שיפסקו לו, הדין עם מי? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כה:

      א.        דיין שטעה בדבר משנה ונשא ונתן ביד ואי אפשר להחזיר את הדין, האם חייב לשלם? (סעיפים א-ה).

      ב.        האם אמרינן הלכה כבתראי בפוסקים, והאם אמרינן 'אילו היו רואים את דברי קדמאי הוו הדרו בהו'? (שם).

       ג.         שני דיינים המסכימים לחייב, אבל כ"א מטעם אחר, האם מצטרפים? (שם).

      ד.        נחלקו הדיינים בסיבת החיוב, אולם הרוב חיבוהו, האם מוציאים ממנו? (שם).

      ה.        גדולי האחרונים פלפלו ופסקו דין מסוים, ועתה יצאו לאור תשובות גאונים מכתב יד, שהאחרונים לא ראום, ונפסק שם אחרת, כיצד על הדיין לפסוק? (שם).

       ו.         נחלקו שני פוסקים, ולמעשה עושים כדעתו של אחד מהם, האם יכול הנתבע לומר 'קים לי' כהפוסק השני שאין עושים מעשה כדעתו? (שם).

       ז.         כלל ידוע שהמוחזק בממון, יכול לומר קים לי. הבא שני אופנים בהם לא ניתן לומר קים לי? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כו:

      א.        בעל דין שרוצה למסור הצהרות בפני ערכאות ולדון בפני ערכאות, האם מותר? (סעיף א).

      ב.        הסבר מפני מה מותר בתנאים מסוימים לתבוע בערכאות, ומה הדין אם ברור שהנתבע לא ציית דינא, האם מותר ללכת לערכאות בלי רשות בית דין? (סעיף ב).

       ג.         באיזה אופן ניתן לתבוע בערכאות? (שם).

      ד.        התובע גוי או מומר, שלא ישמעו לבית דין, האם מותר ללכת לערכאות ללא נטילת רשות מהבית דין? ענה מסברא! (שם).

      ה.        בעל דין שרוצה למסור הצהרות בפני ערכאות ולדון בפני ערכאות, האם מותר? (סעיף ג).

       ו.         אדם שהתחייב לדון בפני ערכאות וקיבל על כך קנין, מתי זה מועיל ומתי לא? מתי מותר להעיד בערכאות? (שם).

       ז.         זוג בא לבית הדין להתגרש, בהסכם גירושין שעשו ביניהם התחייבו שכל בעיה שתתעורר שכל בעיה שתתעורר בנוגע להסכם ידונו בערכאות האם מועילה ההתחייבות? (שם).

      ח.        מי שאינו משלם מיסים לעירייה, האם מותר לכופו ע"י עכו"ם? (שם).

      ט.        קיבל על עצמו בקנין להתדיין לפני ערכאות, האם חייב ללכת לפני ערכאות? ומה הדין אם כבר דן לפניו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן כח:

      א.        מי שיודע עדות לחברו, האם חייב להעיד לזכות גם ללא תביעה? (סעיפים א-ב).

      ב.        שני עדים שנשבעו שלא להעיד, האם שבועתם חלה? ומה הדין בעד אחד? ומה הדין כשקיבל עליו קרוב או פסול כשנים? (שם).

       ג.         עד שידע עדות לחברו, ולא העיד, וחברו תפס ממנו עבור ההיזק שנגרם בכך שכבש את עדותו - האם מוציאים ממנו? (שם).

      ד.        עדים שסרבו להעיד, האם חייבים לשלם על ההפסדים? (שם).

      ה.        מתי קרובים חייבים להעיד? (שם).

       ו.         גוי התובע מישראל בדיניהם, ועד אחד יודע לו עדות, מתי מותר לו להעיד לו ומתי אסור? באיזה מקרה אסור אפילו לשנים להעיד לגוי בדיניהם? (סעיפים ג-ד).

       ז.         ישראל שתבע חברו בדיניהם, האם ישראל יכול להעיד לו, ומדוע? ואם העיד האם מנדין אותו? (שם).

      ח.        העיד קרוב או פסול לגוי בדיניהם, והוציאו ע"פ, האם חייב לשלם, או שנאמן לומר אמת העדתי? (שם).

      ט.        האם יש חילוק לגבי עדות בערכאות בין אדם חשוב לשאינו חשוב? ומי נקרא חשוב? (שם).

       י.         באיזה מקרה אסור גם לשניים להעיד לגוי בערכאות? (שם).

     יא.       האם מותר לקרובים להעיד בערכאות דין אמת בדיני ממונות? (שם).

      יב.       ת"ח שנקרא העיד לפני ב"ד קטן ממנו, האם חייב להעיד? ואם אינו חייב, האם רשאי להעיד? ציין לפחות שני מקרים שחייב להעיד! (סעיף ה).

      יג.        עדים ששלחו את עדותם בכתב, האם מקבלים אותם, ומה דין שטר? הסבר! (סעיפים יא-יב).

      יד.       ת"ח המעיד בכתב, מה דינו? (שם).

     טו.       עד המעיד בכתב, ואומר: מה שכתוב כאן אני מעיד'. האם מועיל? (שם).

     טז.       מה הדין אם הגיש את עדותו בכתב, ואמר: 'אני מעיד את מה שכתוב כאן'? (שם).

      יז.        קיי"ל שעדים שהעידו בכתב - אין עדותם עדות. באיזה עניין יכולים לדון ולפסוק ע"פ עדות בכתב? הבא שתי דוגמאות ונמק! (שם).

     יח.       האם תוקף שטר מכירה, או קידושין, או גיטין - מדאורייתא או מדרבנן? (שם).

     יט.       באילו נסיבות, רשאי בית הדין לשמוע עדים שלא בפני אחד מבעלי הדין, ציין את ההלכה במקורה ואת טעמיה? (סעיפים טו-יט).

      כ.        איזו עדות מתקבלת במעמד צד אחד? (שם).

     כא.       קיבלו עדים שלא בפני בעלי דין, וחזרו והעידו בפני בעלי הדין, ושינו את עדותן, אחר איזו עדות הולכים? (שם).

     כב.       אם הבעל דין והעדים גרים בשני ערים רחוקות, האם ניתן לקבל את עדותם שלא בפני הבעל דין? (שם).

     כג.       הרוצה לקבל עדות בכדי לפטור את עצמו. מה הדין? (שם).

     כד.       באיזה עניין יש חילוק בין תובע לנתבע בעניין קבלת העדים? (שם).

     כה.       מה שאין מקבלים עדים שלא בפני הבעל דין, האם שווים בזה התובע והנתבע? והאם יש חילוק בין להכניס ובין להוציא? (שם).

שאלות הסמכה לסימן לג:

      א.        אוהבו או שונאו שדנו, האם דינהם דין? (סעיף א וסימן ז סעיף ז).

      ב.        מי הם האנשים שכשרים להעיד ופסולים לדון? הסבר את טעם ההבדל בניהם! הבא את הדין בשו"ע ומקורו בגמ'! (שם).

       ג.         פקידי בעה"ב ומשרתיו, האם מותר להם להעיד לבעליהם? ציין את דעת הרמב"ם בזה! (שם).

      ד.        שני אחים תאומים שהורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה, האם נחשבים כאחים פסולים להעיד יחד? (סעיף יא).

      ה.        בעל שראה עדות לגבי אשתו, ואח"כ גירשה, האם יכול להעיד? באר את הטעם בזה! (סעיף יג).

       ו.         מה דין עדים הקרובים לנותן המתנה, אך רחוקים מן מקבל המתנה? (סעיף יד).

       ז.         עדים הקרובים למצווה, אך רחוקים מן המקבלים, האם כשרים לעדות או לא? (שם).

      ח.        בעדות, בעינן תחילתו וסופו בכשרות, פרט באיזה אופן יכול להעיד אדם שהיה תחילתו בפסלות אך סופו בכשרות? נמק! (סעיף טו).

      ט.        באלו פסולי עדות, אמרינן שצריך להיות תחילתו וסופו בכשרות? (שם).

       י.         קיי"ל בפסולי עדות מחמת קורבה, שאינם כשרים להעיד אא"כ תחילתם וסופם בכשרות, מה הדין בפסולי עדות מחמת נגיעה ממונית, שתחילתן בפסול וסופן בכשרות? מה הטעם? ציין את הדין בשו"ע ואת מקורו בגמ'! (שם).

     יא.       פרט באיזה אופן יכול להעיד אדם שהיה תחילתו בפסול וסופו בכשרות? (שם).

      יב.       האם יש חילוק בין פסול מחמת קירבה לפסול מחמת נגיעת ממון, ולמה? (שם).

      יג.        עד שהוא טריפה האם הוא כשר לעדות, והאם יש לחלק בזה בין דיני נפשות לדיני ממונות? ציין המקור בגמ' וברמב"ם, ואת דברי הש"ך בזה! (סעיפים טז' יח').

      יד.       ציין מתי ניתן לקבל עדות קרובים? (שם).

שאלות הסמכה לסימן לד:

      א.        היודע בעצמו שהוא רשע ופסול לעדות, או נוגע בדבר, או קרוב, אך הבית דין אינו יודע מכך, האם מותר לו להעיד? (סעיף א).

      ב.        כתוב את ההבדלים בדין, בין פסולי עדות מחמת קורבה, עבירה, נוגע בדבר? (שם).

       ג.         מה הדין אם העדים העידו שעבר עבירה, אך אינם יודעים מתי בדיוק העבירה נעשתה, האם נפסל למפרע? (שם).

      ד.        קי"ל דעובר על לאו שאין בו מלקות פסול לעדות רק מדרבנן, האם יש חילוק מדוע אין בו מלקות? (סעיפים ב-ג).

      ה.        קי"ל דעדים פסולים לעדות מחמת עבירה, מהו המקור לזה, ובאיזה עבירה קיים דין זה? (שם).

       ו.         באיזה אופן נפסל אדם לעדות בעבירה דאורייתא, או בעבירה דרבנן? (שם).

       ז.         מי הם הפסולים מהתורה ומדרבנן, ומה הנ"מ בניהם? (שם).

      ח.        המשתתפים בהלוואה בריבית שפסולים לעדות מהו המקור? מי נפסל מהתורה ומי מדרבנן? האם הלווה יכול להצטרף עם אחר לפסול המלווה? (סעיפים ד' י' כד').

      ט.        מה הן ההגדרות הנדרשות לפי הדין, בכדי לפסול אדם לעדות, (מבואר לעיל), והאם הוא צריך לדעת שבעבירה זו הוא נפסל? (שם).

       י.         עדים וערב על הלוואת ריבית, האם נפסלים לעדות? מתי יש חילוק בין מלווה בריבית ללווה בריבית? (שם).

     יא.       האם חוקרים פרטיים הלוקחים שכר כשרים לעדות? ברר הצדדים הקשורים בזה! (סעיף יח).

      יב.       הנוטל שכר להעיד, האם פסול מדאורייתא או מדרבנן, ובאיזה סברה תלוי הדבר? (שם).

      יג.        האם רשאי ליטול שכר כדי לראות העניין שיהיה על זה עד? (שם).

      יד.       הא דתנן הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה. למה השמיטה הרמב"ם והמחבר? ולדעת הפוסקים שאין עדותו עדות, אם דווקא בשכבר ידע העדות ונוטל שכר לבוא ולהעיד, או אפילו בנוטל שכר כדי ללכת ולהעיד? ואם יש עליו טורח והפסד זמן ללכת להעיד, האם מותר לו ליטול שכר? (שם).

     טו.       הנוטל שכר כדי ללכת ולהעיד, אם יש לו טורח והפסד זמן, האם רשאי ליטול שכר? (שם).

     טז.       על איזו עדות מותר לקבל שכר, טמהו שיעור השכר שמותר לקבל במקרים אלו? (שם).

      יז.        אם אדם פוסל את עצמו כרשע, לאיזה עניין חוששים לדבריו? (סעיף כה).

     יח.       קי"ל שאין אדם משים עצמו רשע, האם בכ"ז יש משמעות לדבריו? (שם).

     יט.       אין אדם משים עצמו רשע. האם מותר לעשותו עד לכתחילה, ומה דינו לעניין שבועה, האם מותר להשביעו, הבא ראיה מהש"ס על כך! (שם).

      כ.        האם לגבי ממון אדם משים את עצמו רשע? ומה הדין אם עד אחד אומר כדבריו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן לו:

      א.        כת עדים שנמצא בתוכה קרוב או פסול, מה פוסל את כולם, מה הדין בעדים בשטר שנמצא אחד מהם קרוב או פסול? (סעיף א).

      ב.        כתבו שני מקרים שאפילו שנתכוונו להעיד, ונמצא אחד קרוב או פסול תתקיים העדות בשאר? (שם).

       ג.         קיי"ל שעדים רבים שנתכוונו כולם להעיד ונמצא אחד מהם קרוב או פסול - עדות כולם בטלה, משום שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. הבא שני מקרים שאפילו שנתכוונו להעיד ונמצא אחד קרוב או פסול, תתקיים העדות בשאר? (שם).

      ד.        שטר שהיה עד פסול חתום עליו, כיצד אפשר להכשיר עדותו ולתת לו תוקף של שטר? (שם).

      ה.        מהי הדרך להכשיר עדות הכשרים, למרות שעמדו שם קרובים או פסולים ונתכוונו להעיד וגם העידו? ציין את הדין בשו"ע ומקורו! (שם).

       ו.         עדים שראו את המעשה ולא נתכוונו להעיד כל, ואח"כ הוזמנו להעיד, אם אפשר לחתוך את הדין על פיהם. ציין הדין בשו"ע ומקורו בגמרא וסתירה על כך ממקום אחר בש"ס. (שם).

       ז.         עדות שנמצא אחד מהם קרוב או פסול, מתי העדות קיימת ומתי נפסלת, והאם יש חילוק בין עדות ממון לעדות קידושין? (שם).

      ח.        קיי"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה. א)- פרט השיטות לגבי צרופם! ב)- מה הדין בשטר, ומדוע? ג)- מה הדין בב"ד, ומדוע? ד)- מה הדין בפסול דרבנן? (שם).

      ט.        קיי"ל רבים הבאים להעיד ונמצא אחד מהם קרוב או פסול - בטלה עדותם. א)- מהי התקנה להכשירם לדעת הרמב"ם והשו"ע, וכיצד בודקים אותם? ב)- אם באו הפסולים מתחילה רק לראות ואח"כ באו להעיד, האם פוסלים את כל העדות? ג)- שטר החתום עליו עד פסול שבטלה כל העדות, מהי תקנתו וכיצד מכשירים אותו? (שם).

       י.         שטר החתומים עליו שלשה עדים, ושנים מהם קרובים זה לזה, האם פוסלים את השטר או מקיימים אותו ע"י שנים הכשרים? (שם).

     יא.       כאשר נוכחים קרובים ופסולים ומתכוונים להעיד, היאך לנהוג שלא תתבטל עדות הכשרים? (שם).

שאלת הסמכה לסימן לז:

האם נוגע בעדות פסול מדין משקר או מדין קרוב, ונגיעת כבוד האם פוסלת? (סעיפים א' טו').