בית הדין

טז ניסן התשעז | 12.04.17

שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית אבן העזר סימנים א- י

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן א:

        א.        אישה שישבה עם בעלה עשר שנים ולא ילדה, והרופאים קבעו שהקלקול הוא מהבעל, ומבקשת מבית הדין לחייבו לגרשה בטענה בעינא חוטרא לידה וכו', והבעל משיב שהוא מסכים שהאישה יכולה להורות ע"י הפריה מלאכותית, והוא גם מתחייב לזון את הוולד שנולד ולפרנסו, אך מסרב לגרשה, מה הדין? (סעיף א).

        ב.        בעל שהפרה אשתו בהפריה מלאכותית: האם קיים מצוות פרו ורבו? האם יש לו חיובי אב כלפי הבן? (שם).

         ג.         האם מותר לאשת איש לעשות הפריה מזרע גבר אחר, ומה דין הוולד? (שם).

        ד.        אישה שהשתמדה - מזכים לה גט פיטורים, ואישה שנשטתית משלישים עבורה גט פיטורין: מה הטעם שמזכים לה ג"פ, האם זה כדי להתיר לו חדר"ג, או טעם אחר בדבר? מה הפקפוק שפקפקו האחרונים בהשלשת ג"פ נשטתית? (סעיף י).

        ה.        בעל ששלח גט לאשתו ע"י שליח ומת השליח, האם מותר לו לישא אישה שנייה, ואין בזה משום חדר"ג? (שם).

         ו.         מהי תקנת חכמי אוסטרייך וריינוס, בעניין מי שהמירה אשתו להתיר לו חדר"ג? (שם).

         ז.         ר"ג מאור הגולה תיקן שתי תקנות: 1) שלא יישא אדם שתי נשים, 2) שלא יגרש ב"כ. מה הדין בארוסה? מה הדין במקום מצווה? מה הדין בעוברת על דת בלא התראה? (שם).

        ח.        מה הדין באם גירש בע"כ בזה"ז? ומה הדין באם גירש בע"כ ע"י שליח? (שם).

        ט.        שתי התקנות הנזכרת של רגמ"ה, איזה מהם יותר עדיף כדי להתיר במקום שיש להתיר? (שם).

         י.         מה חמור יותר: לגרש בעל כורחה, או לישא אישה על אשתו, ונ"מ אם צריך לעבור על אחד מהם? (שם).

       יא.       האם חדר"ג חל גם במקום מצווה כפרייה ורבייה וייבום? (שם).

        יב.       אם יש ספק אם יש חדר"ג, האם יש להחמיר או להקל? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ב:

        א.        בעליה האחרונה עלו נוכרים רבים, מה הם הקריטריונים לפי ההלכה לקבוע מי הוא יהודי, הבא ראיות ומקורות? (סעיפים: ב-ג).

        ב.        מי שאין משפחתו ידועה, ובא ואמר ישראל אני או כהן אני, האם נאמן? (שם, לגבי אומר כהן אני עיין לקמן סימן ג סעיף א).

         ג.         מי שבא לישא אישה בזמן הזה, האם צריך להביא ראיה שהוא יהודי? האם צריך ראיה לכהונה? שאינו ממזר? ומה הדין אם יצא ערעור על המשפחה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ג:

      א.        שטר שכתוב פלוני הכהן לווה מפלוני מנה, ועדים חתומים עליו: האם זה מועיל להחזיקו בכהן? האם הוא כהן ליוחסין? (סעיף ב).

      ב.        האם יש הבדל בין שטר הכתוב בלשון העדים, או בלשון הלווה? (שם).

       ג.         מה הדין אם העדים מעידים בכתב שפלוני כהן? (שם).

שאלות הסמכה סימן ד:

        א.        גוי הבא על בת ישראל, האם הבן הנולד להם צריך גיור? ואם נולדה בת, האם היא מותרת לכהונה? (סעיפים: ה' יט').

        ב.        עבד עכו"ם הבא על בת ישראל, מה דין הבת לכהונה, ומה הדין הבן האם פוסל לכהונה? (שם).

         ג.         מה דין גוי הבא על אשת איש, ואח"כ נתגייר, האם מותרת לו? (שם).

        ד.        יהודייה שהתעברה מגוי וילדה בת, האם הבת כשרה לכהונה? (שם).

        ה.        האם יש לחלק לעניין זה בין כהן מיוחס לכהני חזקה? (שם).

         ו.         איש שעזב את אשתו, וילדה כעבור יב' חודשים, מה דין הוולד, ומה הדין אם האישה תטען שזה מבעלה, והקפיאו את הזרע? (סעיף יד).

         ז.         קיי"ל דאישה יולדת לתשעה ויולדת לשבעה: מתי אנו אומרים יולדת למקוטעין? (שם).

        ח.        מתי אנו אומרים שיפורא גרים? האם יש הבדל בדינים אלה בזמן הזה? (שם).

        ט.        למאי נ"מ בדינים אלו לעניין ממזרות ולאסור אישה על בעלה? (שם).

         י.         האם בשישה חודשים שבין נערות לבגרות, אמרינן שיפורא גרים? (שם).

       יא.       נוכרי או עבד שבאו על הממזרת - האם הוולד ממזר? (סעיפים: יט-כא).

        יב.       גוי שבא על אשת איש - האם הוולד ממזר? (שם).

        יג.        גוי שבא על אמו, וילדה בן, והתגייר, האם הוא ממזר? (שם).

        יד.       ממזר הבא על גויה, והביא בן והתגייר, האם הוא ממזר? (שם).

       טו.       גוי שבא על הממזרת, האם הוולד ממזר? (שם).

       טז.       גר שנשא בת ישראל, האם הוולד מותר בממזרת? (סעיפים: כב-כג).

        יז.        התעברה שלא בקדושה, ונולדה בקדושה - האם מותרת בממזרת? (שם).

       יח.       האם יתכן כי אדם יבוא על אישה והבן הנולד יהיה כשר, וכשבא עליה בפעם השנייה הבן השני יהיה ספק ממזר? (סעיף כה).

       יט.       קיי"ל שפנויה שהתעברה - בנה שתוקי. האם ה‎‎אם נאמנת להכשירו לבוא בקהל, ואם כן מה טעם הדבר? (סעיף כו).

        כ.        האם האם נאמנת לפוסלו ולעשותו ממזר ודאי? (שם).

       כא.       האם גם ברוב פסולים נאמנת, ואם כן מה טעם הדבר? (שם).

       כב.       באם מתה האם, מה דין הבן? (שם).

       כג.       מה דין ילדים שנולדו מפנויה ולא יודעים מי האב, האם בכל המקרים יש לילדים דין שתוקי? (שם).

       כד.       פנוי שבא על הפנויה ונולד להם ילד, ושניהם מודים שהילד שלו. האם הוולד נאסר בקרוביהם? האם הילד יורש את הפנוי דלעיל? האם האישה נפטרת מחליצה אם נישאה לו לאחר מכן ומת? (שם, עיין ס' קנו ס"ט).

       כה.       ארוסה שהתעברה ואומרת שמארוסה התעברה, וארוסה אינו בפנינו, מה דינו של הוולד, לעניין כשרותו לבוא בקהל, לעניין ירושת אביו, ולעניין ייבום לפטור אמו מן החליצה? (סעיפים: כז-כח).

        כו.       מה דינו של ארוסה זו להינשא לכהן אחר לכתחילה? (שם).

        כז.       אם הארוס מכחישה שאין הוולד ממנו, מה דינו של הארוסה להינשא לכהן אחר, ומה דינה לגבי הארוס עצמו, אפ' כשהוא מישראל? (שם).

       כח.       קיי"ל דרוב הנשים מתעברות ויולדות, וכן רוב בעילות אחר הבעל, ציין שני מקרים לפחות שאין אנו אומרים רוב בעילות אחר הבעל? (שם).

       כט.       פרט לפחות שבע בעיות ושאלות בדין "יכיר"? (סעיפים: כט-ל).

        ל.        קיי"ל דאב נאמן על בנו להכשירו או לפוסלו, מהיכן נלמד דין זה, פרט דעות הראשונים בזה? (שם).

       לא.       אב שאמר על בנו שהוא ממזר, וחזר בו, האם מועילה אמתלה? (שם).

       לב.       אישה שהתגרשה, וילדה, ואמרה שזנתה לפני הגירושין, האם נאמנת לומר שהוא ממזר? (שם).

       לג.       האם יתכן שילד שנולד והוא ממזר, יהיה לאחר מכן כשר? (שם).

       לד.       פרט כמה הלכות לומדים מהלכתא דיכיר, לפי דברי הפוסקים יש בזה יותר מעשרים עניינים, פרט מה שיותר? (שם).

       לה.       קיי"ל דשתוקי ואסופי אסורים לבוא בקהל. איך אפשר להכשיר את הוולד? (גבי הכשרת שתוקי - עין לעיל סעיף כו).

        לו.       האם יש אופן בשתוקי שאף שלא יודעים מי האב מכשירים אותו? (סעיפים: לא' לג' לז').

        לז.       יש אופנים שאסופי כשר אף שלא יודעים מי האב ומי האם, מה הטעם בזה. ומדוע הוא שונה משתוקי דהיכן דלא ידעינן מי אביו הוא פסול? (שם).

       לח.       מצאו תינוק בפח אשפה בשכונת רמת אשכול בירושלים. מה דינו? (שם).

       לט.       שתוקי ואסופי באופן שמותרים לבוא בקהל, האם מותרים לשאת כל אישה, או שיש הגבלה בדבר, באר טעם הספק בזה? (שם).

        מ.        שתוקי ואסופי שקידש אישה, וחזרה וקבלה קדושין מן אחר, האם צריכה ג"פ מהמקדש השני? (שם).

       מא.       בעליה האחרונה מרוסיה, עלו מספר עולים שיש חשש כי הם מצאצאי הקראים, האם הם מותרים לבוא בקהל? (שם).

שאלות הסמכה סימן ה:

        א.        מהו איסור גיורת לכהן, והאם פצוע דכא כהן מותר בה. ומה ההבדל בין זה ובין ממזרת? (סעיפים: לא' לג' לז').

        ב.        פצוע דכא וכרות שופכה - האם מותר בממזרת, ואם הוא כהן - האם מותר בגרושה, ולהיטמא למתים, ומה דינו באכילת תרומה? (שם).

         ג.         מה ההבדל בין סריס אדם וסריס חמה? האם ע"י חולי - נקרא בידי שמים או בידי אדם? (סעיפים: ז' י').

        ד.        האם סריס בידי אדם - מביא סימנים? (שם).

        ה.        נכרתה אחת מן הביצים, והוא מוליד, האם יש לו דין פצוע דכא? (שם).

         ו.         אם נשא אישה, ונעשה פצוע דכא, אם כופים להוציא? (שם).

שאלות הסמכה לסימן ו:

        א.        כהן שנשא ספק גרושה, האם כופים אותו לגרש? (סעיפים: א-ב).

        ב.        ספק חלוצה שנישאת לכהן, האם תצא או לא, או שהיא מותרת לכתחילה להינשא לכהן? (שם).

         ג.         ספק שבוייה שנישאת לכהן, האם חייב להוציא או לא, מה הם צדדי השאלה? (שם).

        ד.        האם יתכן באישה שקבלה גט, שלא תפסל לכהונה? (שם).

        ה.        האם יתכן שאישה שנתגרשה ונפסלה לכהונה, תחזור ותהיה כשרה? (שם).

         ו.         האם בקול - חוששים לגירושין לאוסרה לכהן? (סעיפים: ג-ה).

         ז.         מתי אישה נאסרת לכהן מטעם זונה? (סעיף ח).

        ח.        גיורת האם היא אסורה לכהן מטעם זונה או מטעם אחר. האם יש נ"מ אם זינתה בגיותה או לא? (שם).

        ט.        קדשה שהפקירה עצמה, האם אסורה מטעם זונה? (שם).

         י.         אליבא דר"א שפנוי הבא על הפנויה נעשית זונה, האם אסורה מהתורה או לא? (שם).

       יא.       באיזה אופן יתכן כהן שנשא אישה אסורה, והבנים לא יהיו חללים? (עיין בביאור הגר"א ס"ק כג בעניין כהן הנושא אישה שנבעלה לחייבי עשה, או לחייבי לאוין, לשיטת הי"א שהוולד אינו פגום).

        יב.       אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי, האם היא מותרת לבעלה? (סעיפים: יב-יג).

        יג.        באם מת בעלה, האם היא מותרת לכהונה? (שם).

        יד.       באם נישאה אחרי מות בעלה לכהן, מה דין הבנים. ומה דין הבנים באם בעלה השני מאמין לדבריה? (שם).

       טו.       אשת כהן שאמרה נאנסתי ומת בעלה, שאסורה לכל כהן, אם נתנה אמתלה לדבריה שאמרה כן כדי שיגרשנה בעלה, האם היא נאמנת? (שם).

       טז.       אם חזרה לומר כי שקר אמרה שנאנסה, ונתנה אמתלה מדוע אמרה לבעלה שנאנסה, האם נאמנת ומותרת לכהן? (שם).

        יז.        מי שתבע את אשתו בחשד שנפגשת ומדברת עם אחר, בית הדין התרה בה שלא תדבר עם פלוני, ונסתרה עמו, מת בעלה, ורוצה להינשא לכהן, האם מותרת לכהן? (סעיף טו).

       יח.       אישה שטוענת שנבעלה לכשר, האם נאמנת גם כשאין תרי רובי, באר שיטות הראשונים בזה? (סעיפים: יז-יח).

       יט.       מה הדין אם נישאת כבר, ולא טוענת כלום? (שם).

        כ.        מה הדין אם לא ידוע מי הלך אצל מי? (שם).

       כא.       הדין הוא שאם אומרת לכשר נבעלתי - נאמנת, מה הדין אם אומרת בכתב ברי לי שלכשר נבעלתי - האם נאמנת? (שם).

שאלות הסמכה סימן ז:

        א.        קיי"ל אישה שהעידו עליה עדים שנשבית - אסורה לכהן, הבא שני אופנים שאע"פ שהעידו עדים שנשבית - מותרת לכהן? (סעיפים: א-ב י-יא).

        ב.        עכו"ם מסיח לפי תומו - מהו לעניין עדות שבויה? (שם).

         ג.         אישה שנחבשה בידי גויים, האם היא מותרת לבעלה. האם יש הבדל בין בעלה כהן, לבין בעלה ישראל? (שם).

        ד.        בגזרת אוסטרייך הותרו הנשים לכהונה, מה הטעם בזה, ומה הקושי בפסק זה? (שם).

        ה.        כהן שבא על אחת מהעריות, והתעברה בביאה ראשונה, האם הוולד חלל? (סעיפים: יד-טו).

         ו.         ממזר שאביו כהן, האם יש לו דין כהן? (אוצר הפוסקים סימן ז אות פ עמ' 26. חזון איש סט"ו אות יח).

         ז.         מה הדין אם הכהן בא על אישה אסורה והתעברה ממנו, מתי הבן יקרא חלל, ומתי לא? (שם).

        ח.        כהן שנשא ספק חלוצה, האם הבנים כשרים או לא? (סעיף כ).

        ט.        גר שנשא גיורת, מה דין הבת לכהונה? (סעיף כא).

         י.         גר שנשא גיורת, האם הבת מותרת לכהונה? (שם).

       יא.       האם יש הבדל בין גר שנשא גיורת, לגר שנשא ישראלית, או לישראלית שנישאת לגר, לעניין הבת? (שם).

        יב.       האם יש הבדל בין גר שנשא גיורת, לגר שנשא ישראלית, או ישראלית שנשאת לגר, לעניין הבת? (שם).

        יג.        נתעברה שלא בקדושה, ונולדה בקדושה, האם מותרת בכהונה? (שם).

        יד.       ומה הדין בגר שנשא גיורת, וילדה בת, ונישאה הבת לכהן? (שם).

שאלות הסמכה סימן י:

        א.        אישה שהייתה נשואה בנישואין אזרחיים לשמעון, ונבעלה לאחר, לאחר זמן נפרדה משמעון בגט, ורוצה להינשא לבועל, מה הדין, ומה הדין אם רוצה להינשא לכהן? (גבי נישואין אזרחיים - עיין לקמן סימן כו סעיף א).

        ב.        אישה שזנתה האם בעלה לוקה עליה, האם יש הבדל אם גרשה בעלה ונישאה שנית אליו? (סעיפים: א-ב).

         ג.         ממה שנאמר "לא יוכל בעלה הראשון לקחתה אחרי אשר הוטמאה" - ילפינן שני דינים: אחד - אישה שהתגרשה ונישאה שנית, אינה יכולה לחזור לבעלה הראשון. ודין שני - אישה שזנתה, אסורה לבעלה. האם בכל נישואין לבעל שני - נאסרת לבעלה הראשון, ומתי אינה נאסרת? (שם).

        ד.        מתי אנו אומרים שבעל שגירש את אשתו, ונישאת לאחר וגירשה, שיכול להחזירה? (שם).

        ה.        מתי אנו אומרים שבעל שגירש את אשתו, אע"פ שלא נאסרה עליו - אסור לו להחזירה? (סעיפים: ג-ד).