שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים רלג- רנג

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלת הסמכה לסימן רלד:

המוכר חלב לחברו, ואחרי שהלוקח שתה החלב, נודע לו שזה היה חלב בהמה טמאה, האם יכול לדרוש בחזרה את הדמים. ומה הדין אם לפני ששתה עירב הלוקח את החלב בששים של היתר, האם חייב הלוקח לשלם למוכר דמי החלב, או יכול אף לדרוש החזרת הכסף אם כבר שילם למוכר דמי החלב? (סעיפים א-ד).

שאלות הסמכה לסימן רלה

      א.        קטן שנעשה ערב והגדיל, האם חייב לשלם, ומה הנימוק? (סעיפים טו-טז).

      ב.        מה הדין קטן שלוה כסף, או קטן שהזיק, או קטן שגנב, האם חייב לשלם כשיגדיל? (דין קטן שלווה - שם. דין קטן שהזיק - עיין סימן שמט סעיף ג. דין קטן שהזיק - עיין סימן תכד סעיף ז).

שאלות הסמכה לסימן רלז:

אדם שיש לו מוסד חינוכי פרטי, שיש בו צוות עובדים בהוראה ובתחזוקה, האם רשאי חברו למשוך עובדים ממנו באיזו שהיא טענה? (סעיפים א-ב).

שאלות הסמכה לסימן רמא:

      א.        מתנה נקנית באחת מדרכי הקניינים. ציין לפחות ארבעה מקרים שבהם המתנה נקנית בדיבור בלבד? (סעיפים א-ב).

      ב.        באם היה לו חפץ ביד חברו, ואמר לו מחול, האם מחילתו מחילה? (שם).

       ג.         קיי"ל אדם יכול לזכות מתנה לחברו על ידי אדם שלישי. מה הדין אם אדם מחל לחברו על חוב שיש לו עליו בפני עדים, האם זכה החייב ואין בעל החוב יכול לחזור בו או לא, אע"פ שהמחילה לא הייתה בפני החייב? (שם).

      ד.        מחל שטר לחברו והשטר תפוס בידו, האם צריך קנין? הבא דעת הש"ך בזה! (שם).

      ה.        מחל חוב ויש בידו שטר או משכון, מה הבעיה, האם מהני המחילה, וכיצד מכריעים להלכה בדיון זה? (שם).

       ו.         נתן את כל נכסיו לבניו מחיים, כדי שלא תהנה אשתו מנכסיו, האם רשאים הבנים לפרנס את אשתו? (תשובה: המחבר בסעיף ה, הביא את דברי הרא"ש, שתנאי תקף רק אם התנה במפורש באופן שלא נראה כהערמה. אבל אם לא התנה אלא נתן בסתם, ואנו יודעים את דעתו שהוא לא רוצה לתת לאשתו - המתנה לא חלה. אומנם במידה והאב נפטר, בניו מקבלים את הנכסים מדין ירושה, {למרות שלא היו זכאים לקבל מדין מתנה, אך מדין ירושה הם זכאים לקבל את הנכסים]. כך שכעת הנכסים שייכים ליורשים והם יכולים לפרנס את מי שהם ירצו).

       ז.         במתנה על מנת להחזיר, האם צריך הקנאה חדשה, או שממילא היא חוזרת, והאם ניתן לומר לפי זה, שאפשר להקנות לולב לקטן בחג הראשון של הסוכות? (סעיף ו).

      ח.        ראובן נתן לשמעון מתנה על מנת להחזיר, האם בתום המועד יקבל ראובן את החפץ לרשותו ללא מעשה קנין? ציין את המקורות! (שם).

      ט.        הנותן לחברו מתנה על מנת להחזיר, והמקבל החזיר רק את דמי המתנה ולא את גופה, האם המתנה עומדת בתוקפה? (שם).

       י.         ראובן נתן לשמעון שור על מנת להחזיר, והלך שמעון והקדישו והחזירו לראובן, האם הוא מוחזר בזה או לא? ומה דינו של השור האם הוא קדוש או לא? (סעיפים ז-ח).

     יא.       מתנה על מנת להחזיר האם טעונה הקנאה מחדש? ואם הקדיש או מכר אותה בזמן הקצוב שלה, האם כשהחזיר קיים את תנאו? ומה הדין אם בתוך הזמן נגנב או נאבד החפץ, האם חייב לשלם? (שם).

שאלת הסמכה לסימן רמב:

קיי"ל שכל המתנה בין של בריא ובין של שכיב מרע, צריך שתהא גלויה ומפורסמת. מה הדין בשכיב מרע שאמר אל תגלו מתנה זו אלא לאחר מותו? (סעיפים ג-ז).

שאלות הסמכה לסימן רמה:

      א.        חוזה מכירה הנהוג היום, אם קונה על פי דין תורה או אם זקוקים לקניינים נוספים? (סעיפים א-ב).

      ב.        פרט המושג של קנין דברים, והמקרים שמדובר בנדון זה? (שם).

       ג.         האם אפשר להתחייב לקדש או לגרש? (שם).

      ד.        באיזה אופן קנין "אתן" מועיל ובאיזה אופן אינו מועיל? (שם).

      ה.        קנין "אתן" מועיל או לא מועיל? (שם).

       ו.         מקבל מתנה שאמר בטלה היא, ויש לו בעל חוב? (סעיף י).

       ז.         הפקיר הלווה נכסיו, האם גובין ממנו מלווה ע"פ? (שם).

      ח.        הפקיר ובע"ח זכה מההפקר, האם נאמן לומר שזכה מהפקר ורוצה לגבות פעם שניה? (שם).

שאלת הסמכה לסימן רמז:

מי שהיה לו בנים מאשה אחת, ועמד לשאת אישה שניה, והתנה עם בניו שהיו לו מהאישה הראשונה, שחצי מהירושה ייטלו אותו בניו שיהיו לו מאשתו השנייה, ונולדו לו מהאישה השנייה רק בנות, האם הבנות נוטלות חצי מהירושה או לא? (סעיפים א-ג).

שאלות הסמכה לסימן רמח:

קיי"ל: 'נכסי לך ואחריך לפלוני' - אין לשני אלא מה ששייר ראשון.

      א.        היש חילוק בזה במתנת בריא למתנת שכיב מרע? (סעיפים א-ד).

      ב.        היש חילוק אם הראשון ראוי ליורשו או זר? (שם).

       ג.         מה הדין אם גם השני ראוי ליורשו? (שם).

      ד.        מה הדין אם אמר ואחריך לפלוני מעכשיו? (שם).

      ה.        נכסי לך ואחריך להקדש, ומכר הראשון, האם מה שעשה עשוי, או אמרינן כל דלהקדש ככתובים וכמסורים דמי? (שם).

       ו.         היש חילוק בין הקדש להקדש בדין זה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רנ:

      א.        שכיב מרע שנתן כל נכסיו, והתנה שלא יוכל לחזור, מה הדין אם עמד? (סעיפים א-ב).

      ב.        האם יש הבדל בין שכיב מרע לבין בריא לגבי טענת "משטה אני בך"? (סעיף ג).

       ג.         האם יש הבדל בין שכיב מרע לבין בריא בעניין "שלא להשביע את בניו"? (שם).

      ד.        מהם ההבדלים בין מתנת שכיב מרע למצווה מחמת מיתה? (סעיפים ה' ז').

      ה.        מה היא ההבחנה בין מתנת שכיב מרע למצווה מחמת מיתה? (שם).

       ו.         המצווה מחמת מיתה, מה הדין אם קנו מידו? ומה הדין אם זיכה על ידי אחר? (שם).

       ז.         האם גוסס יכול לתת מתנה או לצוות מחמת מיתה? ציין את המקורות! (סעיף ו).

      ח.        מתנת שכיב מרע בכל, דקיי"ל אם עמד חוזר: היאך הדין אם זיכה על ידי אחר? (סעיפים יג-יד).

      ט.        ראובן התנה עם אשתו, שאם ימות בחייה, תיטול מחצית מנכסיו, והמחצית השנייה ייטלו אחיו, ולאחר מכן חלה, וציווה שמחצית מנכסיו יינתן לישיבה פלונית, ומת. ובאים אחיו וביקשו מבי"ד לבטל את הצוואה, מאחר ויש בידם שטר התנאים שהתנה ראובן עם אשתו כנ"ל, מה הדין? (סעיף טז).

       י.         מתנת שכיב מרע בכל, דקיי"ל אם עמד חוזר: היאך הדין אם קנו מידו? (סעיף יז).

     יא.       שכיב מרע שנתן כל נכסיו בקניין, האם יכול לחזור? (שם).

      יב.       אדם שמת, ומצאו צוואה בביתו, מתי היא מחייבת ומתי לא? (סעיפים יט' כא').

      יג.        הנותן מטלטלים לאחר מעכשיו ולאחר מיתה, ולאחר שמת טוענים היורשים, הבא ראיה שמטלטלים אלו היו לנותן בשעת מתנה, כי שמא לאחר מכאן קנאם, האם טענתם טענה? הסבר זאת! (סעיף כו).

      יד.       האם יש בזה הבדל בין מיטלטלין לבין קרקע? (שם).

     טו.       השו"ע פסק בהלכות מתנת שכיב מרע, שאם נתן מיטלטלין סתם מעכשיו ולאחר מיתה, ולאחר מותו טוענים יורשיו למקבלים: הביאו ראיה שהמיטלטלין היו בשעת המתנה - אין בדבריהם כלום. מה סיבת הדין, ומהו הקושי בדברי המחבר? (שם).

     טז.       נתן מיטלטלין מעכשיו ולאחר מיתה, ונפטר, והיורשים טוענים שמא אלא לא היו בשעת הנתינה, מי נאמן?

      יז.        דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמו. מהן התנאים הדרושים, כדי שיהיה למתנה דין מתנת שכיב מרע? (שם).

     יח.       באלו מקרים, גם במתנת שכיב מרע, אם עמד אינו חוזר? (שם).

     יט.       באיזה מקרים, גם במתנה במקצת, דינה כמתנת שכיב מרע? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רנב:

      א.        אדם שנתן מנכסיו מתנת שכיב מרע, והיו עליו כתובת אישה, מזונות אלמנה והבנות, האם נגבים מהמקבל? (סעיף א).

      ב.        ומה הדין אם נשארו נכסים ביד היורשים? (שם).

       ג.         מזון האלמנה והבנות, האם גובים ממתנת שכיב מרע? (שם).

      ד.        אם נשבע לתת מנה לפלוני, ומת הנשבע, האם יש כאן מצווה לקיים דברי המת? (סעיף ב).

      ה.        האם יש הבדל בחפץ שניתן במתנת שכיב מרע וקדמו היורשים ומכרו, ובין קרקעות למיטלטלין? (שם).

       ו.         חפץ שנתן במתנת שכיב מרע, וחפץ אחר שיש בו דין מצווה לקיים דברי המת - אם קדמו היורשים ומכרו החפצים הללו, מה דינם? (שם).

       ז.         מהם הם התנאים הדרושים לדין "מצווה לקיים דברי המת"? (שם).

      ח.        האם יש מצווה לקיים דברי אדם שצווה בהיותו בריא, ואחר כך מת? (שם).

      ט.        האם יש הבדל בין דבר שזוכין בו מחמת דין מתנת שכיב מרע, לבין דבר שזוכים בו מחמת הדין שמצווה לקיים דברי המת? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רנג:

      א.        שכיב מרע שאמר: 'אני מניח לפלוני חפץ זה' - האם קנה? (סעיפים ב-ג).

      ב.        האם יש בזה הבדל בין שכיב מרע לבין בריא? (שם).

       ג.         איזה לשון מועיל בצוואת בריא ואיזה לא מועיל, והאם לשונות המועילים בשכיב מרע מועילים גם בבריא? (שם).

      ד.        אם כתב לשון שאינו מועיל, האם יש בזה משום מצווה לקיים דברי המת? (שם).

      ה.        האם מתנה שכיב מרע מועיל במקום שקניין בריא לא מהני? (שם).

       ו.         מה הדין אם בהסכם הגירושין, התחייבה האישה סכום כסף לנדוניית הבת, ומתה הבת קודם שנשאת? (סעיף טז).

       ז.         שכיב מרע שאמר: 'פלוני יאכל פירות אילן זה'. ובשעת הציווי לא היו פירות, ולפני מיתתו גדלו פירות, האם מתנתו קיימת? (סעיפים כ-כא).

      ח.        באיזה אופן יזכה בפירות אע"פ שלא צמחו? (שם).

      ט.        שכיב מרע שאמר נכסי לקרובי, או לקרובותיי, מי נכנס במסגרת הקרובים? (סעיף כט).

       י.         שכיב מרע שאמר תנו לחנן, ובא אחד ואמר אלי התכוון, האם נותנים או שיש להסתפק למישהו אחר? ואם באו שניים, האם יש עדיפות לאחד על השני? האם זה משנה אם אמר מתנה או אמר שחייב לחנן ובאו שניים באותו שם? (שם).

     יא.       ציווה בחייו שבן אחד לא יאמר קדיש אחריו - האם חייב לשמוע לו? (סעיף ל).

      יב.       ציווה לא יספידו אותו ולא יקברו אותו - האם צריכים לשמוע לו? (שם).

      יג.        שטר צוואה שנעשה בערכאות של גויים: א. באיזה עניין השטר כשר? הסבר ונמק! ב. באיזה עניין השטר פסול? הסבר ונמק! (סעיף לב).

      יד.       מה הדין שכיב מרע שאמר: 'נכסי לבני שמעון הזכרים אם יהיו לו, ואם לא יהיו לו - יהיו נכסי לבני נפתלי הזכרים'. וירדו מיד בני נפתלי לנכסים. ואחר פטירת המצווה נולדו בנים זכרים לשמעון? (סעיף לג).