שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים קפט-רה

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן קפט:

      א.        מכר חפץ לנפקד, האם קנה מדין חצר? (סעיף א).

      ב.        הקנה המפקיד לנפקד את החפץ המופקד בידו, האם מועיל קניין חצר לנפקד?

       ג.         נתן חפץ לנפקד, האם קנה? (סימן רמא סעיף ב).

שאלות הסמכה לסימנים קצ-קצא:

      א.        מה הם הקניינים ששדה נקנית בהם? (סעיפים א-ב, ז-ט).

      ב.        במקום שכותבים את השטר ונתן כסף ולא נתן שטר, האם יש מי שפרע אם חוזר? (שם).

       ג.         מי שנאלץ למכור נכסיו כדי להבריח, ואחר כך התבטלה הסיבה, האם המקח בטל? והאם משנה אם מכרו בכסף, בשטר? ומה הדין באם המעות עדין ברשות המוכר והתרצו לקיים המקח? (סעיף יח).

שאלות הסמכה לסימן קצב:

      א.        האם אכילת פירות, הווי מעשה קניין לקנות על ידי כך שדה חברו או שדה הפקר? (סעיפים ח-יא).

      ב.        מה הדין בהציע מצעות ושכב עליהם, האם הווי מעשה קניין? (סעיפים ח-יא).

       ג.         נתן לו במתנה עשר שדות במקומות שונים, האם מועיל אם יעשה קנין באחת מהן? (סעיפים יב-יד).

שאלת הסמכה לסימן קצג:

מה דין מחובר לקרקע לגבי קניינים, האם דינם כקרקע או כמטלטלים? (סעיף א).

שאלות הסמכה לסימן קצד:

      א.        תן דוגמא שאחד החזיק בקרקע, ובא השני ועשה קנין, שהשני קנה ולא הראשון? (סעיפים א-ב).

      ב.        האם ניתן להקנות ולהתחייב ב'אודיתא'?

       ג.         ציין את המקורות וקניין אודיתא?

      ד.        האם מועיל קניין זה כשנעשה שלא בפני עדים?

שאלות הסמכה לסימן קצה:

      א.        קניין סודר משמש בבית הדין למתן תוקף להתחייבויות שונות. הקניין מתבצע בסודר של בית הדין. הסבר כיצד מועיל קניין סודר ליצירת התחייבות, ומה הטעם לשימוש בסודר ששייך לבית הדין? (סעיף א).

      ב.        האם מקבל הסודר יכול לתפוס את הסודר או חייב להחזירו? (שם).

       ג.         לקח סודר שלא מדעת חברו, האם מועיל הקניין? (סעיף ד).

      ד.        סודר המונח על השולחן הגבוה שלפני הדיינים - האם יש צורך להגביהו ג' טפחים מעל השולחן או די בהגבהה כל שהיא? הוכח את דבריך! (שם).

      ה.        קנין שנעשה במשיכה או במסירה או בהגבהה או חזקה או בפרוטה - האם יכול לחזור כל זמן שעסוקים באותו ענין, ומה הדין אם אחד עסוק והשני הפליג, האם יכול לחזור בו? (סעיפים ו-ח).

       ו.         מקח שנעשה בשבת, האם חל המקח? (סעיף יא).

       ז.         אם עשו הסכם קנייני בכתב ביום השבת, האם ההסכם מחייב? (שם).

      ח.        מכר חפץ מוקצה ביום שבת, ובמוצאי שבת מכרו לאחר, מי קנה? (שם).

      ט.        קיי"ל אין קונים בשבת בקניין סודר, אם עשו קניין סודר, האם תופס?

       י.         לפרש: הע"ע בקש"מ בדל"ב שכותבים בכל השטרות, לבארם ולפרש טעם כל דבר!

תשובה: הסמ"ע בס"ק ה כתב שהמנהג היום לכתוב בסוף השטר: "העיד על עצמו, (הודאת בע"ד כמאה עדים דמיא). בקניין שלם מוחלט, במנא, (מס' ב"מ דף מז עמוד א, לאפוקי מרב ששת שאמר קונים בפירות). דכשר, (לאפוקי משמואל שאמר שקונים במרוקא). למקניא, (לאפוקי מלוי שאמר בכליו של מקנה). ביה". (רב פפא ממעט מטבע, ורב זביד ממעט איסורי הנאה).

שאלות הסמכה לסימנים קצח-קצט:

      א.        קנה מיטלטלין בכסף, והמיטלטלין היו מבוטחים, האם מועיל קנין זה? (סעיפים א-ה).

      ב.        חז"ל הפקיעו קנין מעות. מה הדין אם התנה שיקנו המעות? (שם).

       ג.         שכירות של מיטלטלין, האם קונים בכסף? (סעיף ו).

      ד.        מה הדין בראובן שמכר לשמעון מיטלטלין, ונתן הלוקח את הדמים או מקצתן, ולא משך, וחזר בו אחד מהם, ואמר המוכר ללוקח בוא וטול מעותיך, ונגנבו או נאבדו, ברשות מי נגנבו או נאבדו? (סעיף טו).

      ה.        מי שהיה חייב לחברו מחמת הלוואה או מכר, ומכר קרקע או מיטלטלין, האם קונה למי שפרע או לגמרי? (סימן קצט סעיף ב).

       ו.         נכנס לחנות בערב שבת, ושילם למוכר כסף ליין או לחלות ולא הגביה, ואחר כך בא אחר והגביה לפני הגבהת הראשון, מי זכה? ציין מקור ונמק! (סימן קצט סעיפים ג-ד).

שאלות הסמכה לסימן ר:

      א.        כלי בתוך כלי העומדים בחצירו של הלקוח, החיצונה של המוכר והפנימית של הלקוח, והפירות נמצאים בפנימית, האם קנה הלקוח את הפירות? (סעיפים ד-ה).

      ב.        מוכר שמכר ללקוח תבואה שהייתה עמוסה על בהמותיו, והלקוח הכניס את הבהמות לביתו כשהם עמוסות, ופסקו הדמים, והתחיל המוכר או הלקוח למדוד את התבואה, ואחד מהם חזר בו, האם כל הפעולות הנ"ל נקראים משיכה, וחזרה אינה חזרה או לא? (סעיף ח).

שאלות הסמכה לסימן רא:

      א.        מהו קניין סיטומתא, והיכן נזכר בש"ס? (סעיפים א-ב).

      ב.        האם מועיל קניין זה מן התורה או מדרבנן? (שם).

       ג.         האם מועילה סיטומתא בדבר שלא בא לעולם, ובדבר שאינו קצוב? (שם).

      ד.        האם תוקף סיטומתא או דינא דמלכותא הוא מהתורה, והאם ניתן לקנות בהם דבר שלא בא לעולם, ואם תמצי לומר שזה מדרבנן, האם קניין דרבנן מועיל לדאורייתא לעניין קידושין, מכירת חמץ, בכור, ד' מינים? (שם).

      ה.        היכי תימצי שאם נתן לו פרוטה על המקח יקנה יותר משאדם ייתן לו את כל הכסף? (שם).

       ו.         באיזה קניין אפשר להקנות כספים שאינם נקנים בקניין סודר? (שם).

       ז.         חוזה מכירה הנהוג היום אם קונה על פי דין תורה או אם זקוקים לקניינים נוספים. (שם, אך יש להוסיף גם את האמור בקניין דברים).

שאלות הסמכה לסימן רב:

      א.        חמור טעון פירות והם של הפקר, ובא אחד ומשך את החמור על מנת לקנות גם הפירות, האם קנה את הפירות? (סעיפים יג-טו).

      ב.        ומה הדין אם בא אחר כך אחר והחזיק בפירות, למי שייכים הפירות לראשון או לשני, והאם יש בזה הבדל בין זוכה מהפקר לקונה מחבירו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן רג:

      א.        הקנה בחליפין מעות ומטלטלים ביחד, מה הדין בזה? (סעיף י).

      ב.        מה הדין אם הקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם? (שם).

       ג.         ראובן ערך הסכם גירושין עם אשתו, ובאחד הסעיפים מופיע שהבעל מתחייב להעביר לה הדירה שעתיד לקבל מחברת עמידר, וההסכם קיבל תוקף בית דין. לאחר הגירושין תובעת האישה את האיש לקיים את התחייבותו הנ"ל, והאיש טוען שבזמן ההסכם הדירה לא הייתה כלל בעולם, ולכן לא קנתה. מה הדין?

      ד.        תשובה: צריך להוסיף את האמור בסימן רט סעיף ד, שניתן להתחייב גם בדבר שלא בא לעולם, למרות שלא מועיל קניין בדבר שלא בא לעולם, כך שכלל לא ברור שיש בעיה של קני אתה וחמור בהתחייבות.

שאלות הסמכה לסימן רה:

      א.        חמסן שחטף חפץ מחברו ונתן לו את דמיו, האם דינו כמו שאנסוהו שממכרו ממכר? (סעיף א).

      ב.        אם סבור אתה שיש חילוק ביניהם, ציין מהו החילוק ובמה הם שונים? (שם).

       ג.         באם אנסו לתת מעות, ומחמת כן מכר, האם המכירה נחשבת לאונס? (סעיפים: ז' יב').

      ד.        ראובן מכר לשמעון חפץ, ולפני שמכר, מסר מודעה בפני שני עדים, שהוא מוכרו מחמת אונס, ולאחר זמן בא שמעון ותבעו לראובן, ורוצה לבטל את המכר, הואיל ונודע לו שראובן מסר מודעה, ובאונס מכר לו, ושמעון משיב אמנם מסרתי מודעה לפני המכר אך עתה כבר השלמתי עם המכר. מה הדין? (שם).

      ה.        אם מסר מודעה על מתנה וגט בלא אונס, האם מועיל מודעה, ומה הדין במכר? (סעיפים: ב' ו').

       ו.         קיי"ל תליוהו וזבין - זביניה דביני, אך במתנה, אם נתן באונס - אין מתנתו מתנה. האם בעינן שיהיה באונס המבטל את המתנה אונס גדול כגון תליוהו וכו', או אפילו אונס קל? והאם בעינן שימסור מודעא על כך? (שם).

       ז.         הדין הוא: 'תליוהו וזבין - הווה זבינא, ותליוהו ויהיב - לא הווה מתנה'. מה הדין בתליוהו ועשה פשרה? (סעיף ג).