שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים לט-עד

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן ס

      א.        מה הדין אם בהסכם הגירושין התחייבה האישה בקניין לשלם לבעל סכום כסף, והוסכם שההתחייבות תחול בזמן סדור הגט? (סעיף א).

      א.        ההלכה היא שאחריות טעות סופר היא, האם זה גם על נכסים שיקנה אח"כ? (סימן קיב סעיף א).

      ב.        התחייב כור חטים לחודש למשך חמש שנים. האם ע"י שעשויים להתייקר נקרא אינו קצוב? (סעיף ב).

       ג.         המתחייב בדבר שאינו קצוב האם חל עליו החיוב? (שם).

      ד.        היש חילוק בין קנו ללא קנו ממנו? (שם).

      ה.        אישה התחייבה בהסכם הגירושין, שאם תתבע מזונות מבעלה עבור הילדים, תשלם לבעל כל הפסדיו שיהיו לו בגלל תביעת המזונות, אחר הגירושין תבעה אותו האישה שישלם מזונות, ונאלץ לשכור עו"ד, וגם הפסיד שכר יום עבודתו הקבועה. האם חייבת האישה לשלם לו הפסדיו כנ"ל? (סעיפים ג-ה).

       ו.         המתחייב לזון את חברו, האם זה לכל ימי חייו, או לכל זמן שצריך? (שם).

       ז.         מה הדין אם התחייב לזון את חברו, ונחלקו בניהם, הנותן רוצה לתת מזונות, והמקבל רוצה מעות? (שם).

      ח.        האם חיוב מזונות כולל הוצאות רפואיות ומלבושים? (שם).

      ט.        האם אפשר לשעבד בדבר שלא בא לעולם? (סעיף ו).

       י.         האם אפשר להתחייב בדבר שלא בא לעולם? (שם).

     יא.       האם אפשר למחול דבר שלא בא לעולם? (שם).

      יב.       האם אפשר להסתלק מדבר שלא בא לעולם? (שם).

      יג.        האם אפשר להתחייב לקדש או לגרש? (דין זה שייך לקניין דברים ומבואר בהרחבה בסימן רמה).

      יד.       באיזה אופן אדם יכול להתחייב על דבר שלא בא לעולם, והאם יכול לחזור בו לפני שבא לעולם, ומה הדין באם מת המתחייב לפני שהדבר בא לעולם? (שם).

     טו.       המוציא שטר בקניין על חברו, וכתוב בו נתתי לו אלף זהובים, וטען הנותן שלא היו לו בשעת הקניין, האם נאמן, ומה הדין באינו ידוע, ואיזו סתירה יש לדין זה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן סא

      א.        מה הדין באישה שהתחייבה להישבע ללווה כתקנת הגאונים, אם יש מטלטלין שיפרע מהם, והיא מסרבת ואומרת שהיא רוצה לשלם מן הקרקע? (סעיף ג).

      ב.        אדם שחתם על שטר וטען שלא הבין, או שקראו לפניו כתובה וטען שלא הבין. מה הדין? (סעיפים יג-יד).

       ג.         מה הדין באם יש עדים שבאמת לא הבין? (שם).

שאלות הסמכה לסימן סב

      א.        אישה ששטרות כתובים של שמה, ואומרת שלה הם, מתי היא נאמנת, ומתי עליה להביא ראיה לדבריה? מה הדין בשאר נכסים, והאם זה משנה אם הם רשומים ע"ש שניהם? (סעיף א).

      ב.        אם מתה האישה, והשאירה שטרות על שמה, האם טוענים ליורשיה, או עליהם להביא ראיה. ציין דין בשו"ע ומקורו בש"ס, ומה טעם הדבר? (שם).

       ג.         סתם אישה, האם דנים אותה כנושאת ונותנת תוך הבית, ציין הדין בשו"ע והביא ראיה מהגמרא? (שם).

      ד.        אחד מן האחים הנו"נ בתוך הבית, ושטרות יוצאים על שמו, מתי הם שלו, ומתי עליו להביא ראיה. ומהו דין 'בן בית' הנושא ונותן בשל בעל הבית והפקיד שטרות על שמו או שנמצאו תחת ידו, האם הם בחזקתו, או בחזקת בעליו. ציין הדין בשו"ע והמקורות לכך? (שם).

שאלת הסמכה לסימן סד

נפקד שטוען תפסתי השטרות בחיי המפקיד לפירעון או למשכון, האם מהני התפיסה? (סעיף א).

שאלת הסמכה לסימן סה

מה הדין אם אדם מצא שטר חוב לאחר שהתייאש המלווה? (סעיף י).

שאלות הסמכה לסימן סו

      א.        שטר שכתוב בו התחייבות, לא כתוב למי, האם יש חילוק בינו לבין שטר רגיל לגבי מכירת שטרות? (סעיף א).

      ב.        שטרות שנקנות בכתיבה ומסירה, האם נוסף למסירת השטר, יש צורך במעשה קניין, או לא? (סעיף ט).

       ג.         מלווה שהקנה שטר חוב לחברו אגב קרקע, האם נקנה השטר בלי כתיבה ומסירה? (סעיף י).

      ד.        כתוב שלושה מקרים בהם ניתן למכור שטר, ללא כתיבה ומסירה? (שם).

      ה.        אם מכר שטר חוב לחברו בזול, ורצה הלווה לקנות את השטר, האם יוכל לכוף את המלווה למכור לו את השטר? (סעיף כג).

       ו.         מפני מה מוכר שטר חוב יכול למחול, ואם התנה עם המוכר שלא ימחול, האם התנאי חל? (שם).

       ז.         שטר חוב שעברה עליו שביעית ולא נכתב עליו פרוזבול, מה יעשה בשטר, ובידי מי משאירים אותו? ציין דין השו"ע, והבא דוגמאות לכך מדינים אחרים בשו"ע! (שם).

      ח.        קיי"ל דשטרות נקנות בכתיבה ומסירה. מה הדין בשטר שיש לו מעכו"ם, האם יכול למוכרו בכתיבה ומסירה? (סעיף כה).

      ט.        קיי"ל דהמוכר שטר לחברו, וחזר ומחלו, הרי זה מחול. אם נתן במעמד שלושתם, האם יכול למחול? (סעיפים כו' כט').

       י.         מה הדין אם כתב לו: 'משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך', האם יכול המלווה למחול על השטר? (שם).

     יא.       קיי"ל דהמוכר שטר לחברו, וחזר ומחלו, הרי זה מחול. אם נתן מתנת שכיב מרע, האם יכול למחול? (סעיף כז).

      יב.       האם שכיב מרע יכול להקנות הלוואה שיש לו ביד עכו"ם, והאם יש הבדל בין מלווה על פה למלווה בשטר? (שם).

      יג.        קיי"ל דהמוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול. מתי אינו יכול למחול, הבא לפחות שלושה מקרים? (שם).

      יד.       בהא אמרינן דהמחול צריך לשלם לקונה השטר מדינא דגרמי, מה הדין אם מת, האם היורשים צריכים לשלם? (סעיפים לב-לג).

     טו.       מתי צריך לשלם לקונה ומתי לא? (שם).

     טז.       קיי"ל דשטרות נקנות בכתיבה ומסירה. האם יכול להקנות הריבית שיש בשטר או לא? (שם).

      יז.        נתן שטר חוב במתנה וחזר ומחלו ללווה, כמה צריך לשלם? (שם).

     יח.       אם קנה שטר חוב על הנוכרי, ומחלו המוכר, האם צריך לשלם גם את הריבית שהפסידו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן סז

      א.        מה הטעם למנהג שנהגו עוד בימי הרא"ש, לגבות שטרות שעברה עליהם שנת השמיטה? ציין דברי הרמ"א בזה, ומה שסנגר הרא"ש בתשובותיו! (סעיף א).

      ב.        משכנתא דנכייתא - מתי היא נשמטת ומתי אינה נשמטת. ציין הדין בשו"ע ומקורו בגמ'! (סעיף ב).

       ג.         איזו שבועה נשמטת ואיזו אינה נשמטת, ומה הטעם לכך? ציין הדין בשו"ע ומקורו בש"ס! (סעיפים ו-ח).

      ד.        נכתבה הלוואה בשטר בלשון פיקדון, האם שביעית משמטת? (סעיף ט).

      ה.        האם שביעית משמטת סתם הלוואה ל יום? (סעיף י).

       ו.         קיי"ל בפרוזבול דאינו משמט, האם קיימת אפשרות שהמלווה ימסור לשלשה בע"פ, ולומר מוסרני לכם שכל חוב שיש לי אגבנו? (סעיפים כ-כא).

       ז.         יתומים שיש להם מלווה ביד אחרים, ולא עשו פרוזבול, האם שביעית משמטת החוב? (סעיפים כח-כט).

      ח.        האם יש הבדל בין מלווה שירשו מאביהם, למלווה שהלווהו משלהם? (שם).

      ט.        מה הדין במקרה שבמקום שגרים היתומים, אין בית דין קבוע? (שם).

       י.         מה הדין בקופת צדקה שיש לה מלווה ביד אחרים, ולא עשתה פרוזבול, האם שביעית משמטת החוב? (שם).

     יא.       עד מתי מותר לגבות חובו בשביעית, ועד מתי כותבים פרוזבול? ציין הדעות בין הפוסקים בזה, ודעת השו"ע בזה! (סעיפים ל-לא).

      יב.       המוכר שטר חוב לחברו ועברה עליו שביעית, האם יכול הלקוח לחזור על המוכר ולתבוע את דמיו? (סעיף לח).

      יג.        האם יש לחלק בזה בן מכרו לפני השנה השמינית, או לאחריה? (שם).

      יד.       אם הודה המוכר שלא היה לו פרוזבול, מתי הוא נאמן ומתי אינו נאמן? הסבר את הטעם, והבא את מקורו בש"ס! (שם).

שאלות הסמכה לסימן סז

      א.        מה הטעם למנהג שנהגו עוד בימי הרא"ש, לגבות שטרות שעברה עליהם שנת השמיטה? ציין דברי הרמ"א בזה, ומה שסנגר הרא"ש בתשובותיו! (סעיף א).

      ב.        משכנתא דנכייתא - מתי היא נשמטת ומתי אינה נשמטת. ציין הדין בשו"ע ומקורו בגמ'! (סעיף ב).

       ג.         איזו שבועה נשמטת ואיזו אינה נשמטת, ומה הטעם לכך? ציין הדין בשו"ע ומקורו בש"ס! (סעיפים ו-ח).

      ד.        נכתבה הלוואה בשטר בלשון פיקדון, האם שביעית משמטת? (סעיף ט).

      ה.        האם שביעית משמטת סתם הלוואה ל יום? (סעיף י).

       ו.         קיי"ל בפרוזבול דאינו משמט, האם קיימת אפשרות שהמלווה ימסור לשלשה בע"פ, ולומר מוסרני לכם שכל חוב שיש לי אגבנו? (סעיפים כ-כא).

       ז.         יתומים שיש להם מלווה ביד אחרים, ולא עשו פרוזבול, האם שביעית משמטת החוב? (סעיפים כח-כט).

      ח.        האם יש הבדל בין מלווה שירשו מאביהם, למלווה שהלווהו משלהם? (שם).

      ט.        מה הדין במקרה שבמקום שגרים היתומים, אין בית דין קבוע? (שם).

       י.         מה הדין בקופת צדקה שיש לה מלווה ביד אחרים, ולא עשתה פרוזבול, האם שביעית משמטת החוב? (שם).

     יא.       עד מתי מותר לגבות חובו בשביעית, ועד מתי כותבים פרוזבול? ציין הדעות בין הפוסקים בזה, ודעת השו"ע בזה! (סעיפים ל-לא).

      יב.       המוכר שטר חוב לחברו ועברה עליו שביעית, האם יכול הלקוח לחזור על המוכר ולתבוע את דמיו? (סעיף לח).

      יג.        האם יש לחלק בזה בן מכרו לפני השנה השמינית, או לאחריה? (שם).

      יד.       אם הודה המוכר שלא היה לו פרוזבול, מתי הוא נאמן ומתי אינו נאמן? הסבר את הטעם, והבא את מקורו בש"ס! (שם).

שאלות הסמכה לסימן ע

      א.        אמר לו אל תפרעני אלא בעדים, ואמר לו פרעתיך בפני עדים והלכו למדינת הים, או מתו, האם נאמן? היש מח' גאונים בזה, ומה הוא יסוד מחלוקתם? (סעיף ג).

      ב.        אמר לו אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני, ואמר לו פרעתיך בפני אחרים, מתי נאמן? (סעיף ד).

       ג.         מי שמכר שדהו בשטר באונס, ומסר מודעה קודם לכן בעניין שהמכר בטל, והמוכר חייב להחזיר לקונה מעות שקיבל, האם הקונה יכול לגבות המעות שחייב לו המוכר גם מנכסים משועבדים? (סעיף ו).

שאלות הסמכה לסימן עא

      א.        ראובן הלווה לשמעון סכום מסוים, והתנה עמו שיהיה נאמן שלא פרעו, ולאחר זמן הלווה טוען שפרעו, מתי מן הדין נאמן המלווה ומתי אינו נאמן? (סעיפים א-ד).

      ב.        ומה הדין אם הלווה הביא עדים שפרעו, באיזה אופן מועילים העדים ובאיזה אופן אינם מועילים? (שם).

       ג.         אם יש בכתב ידו נאמנות לכל טענות המלווה, (בכתב יד של הלווה בלבד), והמלווה העביר את הכת"י לאחר, האם מועילה הנאמנות? (סעיף י).

      ד.        שטר שיש בו נאמנות, שהלווה מאמין למלווה ונמצא המלווה כפרן בדבר אחד, בעדים, האם מועילה הנאמנות שהאמין הלווה למלווה? (סעיף יג).

      ה.        מקום שמקצתם כותבים נאמנות בשטר בלי להימלך בלווה, ומקצתם אין כותבים אלא בהמלכה, והוציא עליו שטר חוב שיש בו נאמנות, וטען שלא בידיעתי נכתבה, האם נאמן? ואם אינו נאמן, מה התקנה כדי שלא יוכל לטעון שלא ידע? (סעיף יד).

       ו.         האמין הלווה למלווה לפוטרו משבועה, האם היורשים צריך להישבע? (סעיף יז).

       ז.         מה הדין במלווה שהאמין ללווה שיהא נאמן לומר על שטר שהוא פרוע, ואח"כ מת המלווה, וטוען הלווה פרוע כלפי היורשים - האם הלווה נאמן? השווה דין זה לאמור לעיל ביש ספק בלשון השטר? (סעיפים כא-כב).

      ח.        האם טוענים ליורשים כשהאמין המלווה ללווה אף בתוך הזמן? (שם).

שאלות הסמכה לסימן עג

      א.        האם גם בקניית חפץ אמרינן דהתשלום הוא עד ל' יום? (סעיף א).

      ב.        אם תבע לו שורו ואמר טבחתיו ואכלתיו והרי דמיו, ואח"כ הודה לאחר שנשבע דעדיין הוא בחיים, האם חייב חומש דגזילה, מאחר ולא כפר לו דמים? (סעיפים ב-ג).

       ג.         כשחלוקים המלווה והלווה אם הגיע זמן הפירעון, האם יש חיוב שבועה? (שם).

      ד.        כשהתביעה על חפץ ידוע, כגון שטען מכרת לי חפץ ועשיתי קניין בו, והדמים אתן לך, והלה טוען לא מכרתי את החפץ, האם חייב שבועה? (שם).

      ה.        האם לווה חייב להחזיר הלוואה אף שהמלווה לא תבע אותו? (סעיף ו).

       ו.         הנשבע לחברו לפרוע ביום פלוני, ואירע אותו היום בשבת, כיצד יעשה? (סעיף ז).

       ז.         מה הדין אם נשבע לשלם דבר שהוא פטור מן הדין? (שם.

      ח.        אם נשבע הלווה לפרוע את החוב, ועברה שביעית, האם חייב הלווה לשלם מחמת שבועתו? (שם).

      ט.        מי שיש לו חוב ממון על חברו, ותובע מבית הדין לעקל בנכסי החייב, על מנת להבטיח פירעונו. באילו תנאים בית הדין נענה לבקשת העיקול? (סעיפים י-יא).

       י.         מה יהיה הדין בתביעה לעכב יציאתו של החייב מן הארץ, על מנת להבטיח את פירעונו של החוב? (שם).

     יא.       האם לצורך עיקול או עיכוב יציאה מהארץ, צריך הרכב מלא של בית הדין, או הדבר מסור גם לדיין יחיד? (שם).

      יב.       האם יכול בי"ד בעיר שהתובע גר שם, להוציא צו עיקול על מעות של הנתבע שגר בעיר אחרת. פרט את החילוקים בזה! (שם. עיין סימן קו).

שאלות הסמכה לסימן עד

      א.        המלווה את חברו על המטבע ונפסל, ויש לו אותם המעות שלווה: האם יכול לתתם לו? (סעיף ז).

      ב.        מה הדין באם חל ייקור או זול במטבע, מי צריך לספוג את ההפרש? (שם).

       ג.         מה הדין אם פיחתו או יספו את המטבע, האם יש בזה בעיה של רבית? (שם).

      ד.        אדם שהלווה כסף לחברו והמלכות פסלה את המטבע, כיצד עליו לשלם? (שם).

      ה.        אדם שלווה מחברו לירות, ואח"כ החליפו לשקלים כמו בזמנינו, כיצד הוא משלם לו, ואם הלווה על המטבע ונפסל, האם יכול לומר לו לך והוציאם בארץ אחרת? והאם יש בזה בעיה של ריבית אם הוקרה המטבע? (שם).