שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית סימנים לט-נט

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן לט:

      א.        הסבר את הסתירה שבין רב פפא במסכת בבא בתרא דף קעה ע"ב לבין רב פפא בקידושין דף יג ע"ב בדין שעבודא דאורייתא? (סעיף א).

      ב.        מה סברתו של מ"ד שעבודא לאו דאורייתא, ומה הדין אם שעבדו בפירוש האם מועיל? (שם).

       ג.         שעבודא דאורייתא, האם זה גם על מטלטלין, ולמ"ד שעבודא לאו דאורייתא, אם שעבד במפורש, האם מהני מדאורייתא? (שם).

      ד.        ראובן שאמר לשמעון שילווה לו, ואמר לו שיכתוב שטר, וכתב שמעון שטר שחייב לו, האם כופים את ראובן להלוות לשמעון? (סעיף יז).

      ה.        אם הכין שטר וכד', האם ישלם לו הפסד? (שם).

שאלות הסמכה לסימן מ

      א.        המחייב עצמו בממון למי שאינו חייב לו, באלו לשונות ובאיזה אופן הוא מתחייב ומאיזה טעם? (סעיף א).

      ב.        האם יש הבדל בין אמר הוו עלי עדים שאני חייב או מתחייב? (שם).

       ג.         מה המקור בגמ' לדעת הרמב"ם, ומה דעת רש"י וש"פ בזה? (שם).

      ד.        המחבר פוסק, שהמחייב עצמו ואומר לעדים, הוו עלי עדים שאני חייב לפלוני מנה - חייב. מה הקושי שיש בדברי המחבר הללו, וכיצד הוא מתיישב? (שם).

      ה.        בהתחייבות - מתי צריך לומר לעדים אתם עדי ומתי לא? (שם).

       ו.         שטר שכתוב בו שמתחייב בסכום כסף מסוים למי שיוציא שטר זה, האם יש תוקף להתחייבות זו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן מא

      א.        נמחק שטר חובו, או עומד להימחק, או שאבד השטר, האם עדי השטר, או בי"ד או עדים אחרים יכולים לכתוב שטר אחר, ומה הדין בשטר מכר? (סעיפים א-ב. דין אבד השטר, יבואר לקמן סעיפים ג-ד).

      ב.        אדם שבא ורוצה שיכתבו לו עותק לשטר, אימתי כותבים לו, ואיזה חשש יש בזה? (סעיפים ג-ד).

       ג.         שטר צוואה שלאחד המקבלים צוין כמה קיבל, והוא רוצה שיכתבו לו בנפרד, האם כותבים לו? (שם).

      ד.        האם בזמנינו מותר לצלם שטר, כדי שיהיו לו כמה עותקים? (שם).

      ה.        אם טען הלווה שפרע השטר בתוך זמנו, והמלווה טוען שאבד או נשרף, מי נאמן? (שם).

שאלות הסמכה לסימן מב

      א.        מה הדין בשטר הלוואה כשיש ספק בלשון השטר? (סעיפים ה-י).

      ב.        האם תועיל תפיסה? (שם).

       ג.         מה הדין בשובר כשיש ספק בלשון השטר? (שם).

      ד.        האם בזמנינו בלשון מסופק, נאמר גם כן הדין 'יד בעל השטר על התחתונה', ומה הדין במקום שנהגו לכתוב ולא כתבו? (שם).

      ה.        ראובן הוציא שטר על שמעון, וכתוב בו שחייב לו מאה דולרים, ושמעון טוען שאכן חייב לו מאה דולרים של קנדה ולא של ארה"ב, מה האפשרות שביה"ד יוכל לברר מתוך השטר איזה דולרים הם? (סעיפים יד-טו).

שאלות הסמכה לסימן מג

      א.        האם שטר ללא זמן, כשר? (סעיף א)?

      ב.        מתי ניתן לגבות מנכסים משועבדים בשטר ללא זמן? (שם).

       ג.         שטר זמנו כתוב בשבת, האם השטר מוקדם או שטר מאוחר? (סעיף יד).

      ד.        ראובן ושמעון שיש לכל אחד מהם שטר חוב על לוי, בשטרו של ראובן כתוב בחמישה בניסן, ובשל שמעון כתוב בניסן סתם, ואין ללוי אלא שדה אחת שאין בה כדי לגבות חובות שניהם, מי משניהם זכאי לגבות חובו תחילה? (סעיף כג).

      ה.        אחד מכר שדה לראובן ושדה לשמעון, בשטרו של אחד מהם כתוב בעשרים וחמישה בניסן, ובשני כתוב בניסן סתם, ובא בעל חוב של המוכר לגבות מהם, וכל אחד מהם דוחה אותו בטענה שהוא הראשון שקנה השדה, הדין עם מי? (שם).

       ו.         מה דין שובר ללא זמן? (סעיף כד).

       ז.         אדם שהתחייב לשלם חובו בר"ח, באיזה יום ישלם, בא' דר"ח או בב' דר"ח, ובשנה מעוברת מתי ישלם, באדר א' או באדר שני? (סעיף כח).

      ח.        אם התחייב לשלם בחול המועד או בחנוכה, מתי חייב לשלם? (שם).

      ט.        כתב שטר שישלם לו עד אחר חג סוכות, עד מתי יכול לשלם? פרט! (סעיף כט).

       י.         מה הדין אם כתב לו שישלם עד אחר תשעה באב? (שם).

שאלת הסמכה לסימן מד

מתי למדים משיטה אחרונה? ציין לפחות שתי אפשרויות! (סעיפים א-ב ד).

שאלות הסמכה לסימן מה

      א.        האם יכול אדם לחתום בתור עד במקום העד האמיתי? וכן האם יכול אחד לחתום בשם משהו אחר על שטר ראיה או שטר התחייבות? (סעיף ה).

      ב.        שטר חוב שנחתם ע"י אחר בשליחותו של הלווה, האם כשר? (שם).

       ג.         האם ישתנה הדין כשעדים מעידים שהלווה ציווה לו לחתום במקומו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן מו

      א.        בפני כמה דיינים מקיימים שטר? (סעיפים ג-ו).

      ב.        האם רב תופס ישיבה יכול לקיים ביחיד וא"כ מה הטעם בזה? (שם).

       ג.         קיי"ל דקיום שטרות מדרבנן. אם עדים אומרים שלא חתמו, האם צריך קיום מדאורייתא או מדרבנן? (שם).

      ד.        מלוה הרוצה לקיים שטרו שלא בפני הלווה מה דינו, ואם יש שיטות במפרשים בעניין זה ציין אותן, ומה החילוק בין קיום שטרות לעדות אחרת? (שם).

      ה.        האם דומה קיום חתימת יד הלוה שלא בפניו לקיום שטרות או לא ומה הטעם? (שם).

       ו.         באלו דרכים מקיימים את השטר? (סעיף ז).

       ז.         הא דקיי"ל אין מקיימים את השטר משטרות היוצאים מתחת ידי בעל השטר שרוצים לקיימו, האם דווקא כשאין מקוימים או אף במקוימים? (שם).

      ח.        החתום על השטר ואינו זוכר העדות כלל, האם יכול להעיד שזה כתב ידו לקיים השטר? (סעיף י).

      ט.        במקום שכתב יד העדים מתקיים ממקום אחר, האם השטר כשר? (שם).

       י.         אם עדי הקיום קרובים לדייני הקיום, האם הקיום תקף? (סעיפים יז-יט כב).

     יא.       דייני הקיום או עידי הקיום, היו קרובים למלווה או ללווה, האם כשרים, ואם כן, אחד קרוב, האם משתנה הדין? (שם).

      יב.       האם דיינים המקיימים את השטר צריכים לקרותו? (סעיף כ).

      יג.        חתם בשטר ונעשה גזלן, קרוב או חולה, באלו תנאים העדות כשרה? (סעיף לד).

      יד.       שניים שהעידו בבית הדין שראובן חייב לשמעון מנה, ואח"כ באו שניים והעידו שהעדים קרובים למלווה או ללווה, האם העדים הראשונים נאמנים להכחיש אותם ולהכשיר עדותם? (סעיף לז).

     טו.       מה הדין אם השניים הבאים לפוסלם אומרים שהעדים שהעידו היו קרובים בעת הגדתם, ואח"כ נתרחקו, והעדים הראשונים אומרים שמעולם לא היו קרובים? (שם).

שאלות הסמכה לסימן מח

      א.        שטר שלוה בו ופרעו, שאינו חוזר וגובה בו, האם גם מבני חורין אינו גובה? (סעיף א).

      ב.        מה הדין בשטר בכתב ידו, שכל המוציאו יכול לגבות בו, שלוה בו ופרעו, האם יכול לחזור ולגבות בו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן מט

      א.        מה דין שטר שהיה כתוב בו, שראובן לוה משמעון מנה, ובא ראובן וטוען שאין זה שמו ולא הוחזק בעיר שלושים יום באותו שם. האם חייב לשלם לו מאחר והוא עונה כשקוראים לו ראובן? (סעיפים ג-ד).

      ב.        קיי"ל ששני יב"ש בעיר אחת, אין יכול להוציא שטר חוב עליהם. מה דין שני יב"ש שלוה אחד מהם מאחר, ונמצא לאחד מהם שדה שקנה מיב"ש השני, האם המלוה טורף ממנו? (סעיף י).

       ג.         מה הדין אם יב"ש ערב ליב"ש השני, האם המלוה להם גובה מהם? (שם).

      ד.        אם הלוה כופר בהלוואה וערב מודה שלוה, האם הוא חייב לשלם? (שם).

שאלות הסמכה לסימן נ

      א.        שטר שכתוב בו בכתב יד הלוה: 'אני ראובן לוויתי ממך מנה'. ולא צוין בו שם המלווה, ועדים חתומים למטה מכתב ידו. האם יכול ראובן לטעון לא ממך לוויתי אלא מאחר? פרט את כל החילוקים בזה! (סעיף א).

      ב.        מה הדין בזה אם אין חתומים עליו עדים? (שם).

       ג.         קיימת מחלוקת בין הפוסקים על תוקף מכירת שיקים, ציין את נקודות המחלוקת, איזו הלכה הכריעו הפוסקים בנדון? (שם).

      ד.        מה הדין מכר שיק לחברו, ונמצא ללא כיסוי? (שם).

      ה.        האם יש הבדל בין שיק פתוח לשיק נמען? (שם).

שאלות הסמכה לסימן נא

      א.        מה הדין בראובן שהוציא שטר על שמעון חתום בעד אחד, ושמעון טוען פרעתי. האם שמעון חייב להישבע מחמת עד אחד? (סעיף ב).

      ב.        מה דין שטר שבין העדים נמצא קרוב או פסול, והאם הכשרים יכולים להעיד לאחר זמן בעדות בפני עצמן? (סעיף ד).

       ג.         היו כתובים בשטר שנים או שלשה דברים, נתבטל דבר אחד בשטר, האם נתבטל כל השטר? (סעיף ו).

שאלת הסמכה לסימן נד

לווה שנשבע לפרוע את החוב, והמלווה אינו רוצה להחזיר את השטר, האם חייב הלווה לפרוע את החוב מחמת שבועתו? (סעיפים ב-ג).

שאלות הסמכה לסימן נה

      א.        נתן שטר לשליש, והשליש פשע והחזיר השטר ללווה או למלווה, האם מחויב השליש לשלם את ההפסדים ללווה או למלווה? (סעיפים א-ב).

      ב.        האם יש הבדל בין שטרי מחילה, הלוואה או מכירה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן נח

      א.        אם שלח שליח לשלם חוב שלו במלווה בשטר, והשליח לא לקח את השטר מהמלווה, והמלווה חוזר ותובעו, מתי השליח צריך לשלם ומתי לא, ומה הדין בערב ששילם הערבות ולא לקח את השטר? (סעיפים א-ב).

      ב.        פרע לשטר בע"א, וטען סטראי, מה דין השטר? (שם).

       ג.         קיי"ל דאינו נאמן בטענת סטראי היכא דפרעו בפני עדים. מה הדין אם חיוב השטר מנה, והעדים מעידים שנתן לו בתורת פיקדון מאה וחמישים, האם נאמן בכה"ג לטעון סטראי? (שם).

      ד.        מה הדין אם השטר עדין בתוך זמנו. אי אמרינן חזקה אין אדם פורע בתו"ז ומחוב אחר הוא כדברי המלווה או לא? (שם).

שאלת הסמכה לסימן נט

מה הדין כאשר המלווה טוען: איני יודע האם הלווה פרע את החוב? (סעיף א).