הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה לסימן קב:

        א.        ראובן היה משתדל לשדך בין איש לאישה. הבעל העלה חשש בפני השדכן שמא לא תעמוד בדיבורה לתת לו את הנדוניה שהבטיחה לו. ועמד המשתדל ואמר אני ערב. וקנו מידו. לאחר הנישואין, האישה אכן לא עמדה בדיבורה. והבעל תובע את הערב. האם בית הדין יחייב את הערב או לא? (סעיף ו).

        א.        ראובן התחייב לכלתו או לאישה אחרת להיות ערב בכתובתה או בתוספת. ולאחר זמן התגרשו. והאישה או הכלה תובעת את הערב, האם חייב לשלם או לא? ומה הדין אם היה ערב רק לנדוניה. הבא לפחות שני אופנים בהם היה חייב? (שם).

        ב.        ראובן שכתב לבניו כל נכסיו. וגם לאשתו כתב חלק מהנכסים. ולאחר מותו האישה תובעת מהיורשים כתובתה, באיזה אופן יכולה לטרוף את כתובתה, ובאיזה אופן לא, הבא לפחות ג' אופנים? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קיב:

        א.        מחלה מזונות הבנות, האם מחילתה מחילה? (סעיפים א-ג).

        ב.        התגרשה מבעלה, מה דין מזונות הבנות. האם יש הבדל בין נולדו הבנות לפני הגירושין? (שם).

         ג.         בת הניזונת, למי שייכים מעשה ידיה? (שם).

        ד.        ארוסה קטנה שניזונת, למי שייכים מעשה ידיה? (שם).

        ה.        מתנאי הכתובה, הבנות יזנו עד שיבגרו או עד שיינשאו. ולפעמים האיש פוסק עם האישה שהבנות יזנו אפילו לאחר שיבגרו. והבעל מכר את נכסיו, ואין לבנות ממה להתפרנס, האם יכולות לגבות מנכסים משועבדים? (סעיפים ח-ט).

שאלות הסמכה לסימן קיג:

        א.        עישור נכסים שנותנים לבת, האם מן הקרקע או מן המטלטלים? (סעיפים א-ג).

        ב.        אם רק מן הקרקע, האם בהערכת כלל הנכסים מביאים בחשבון גם המטלטלים, או לאו? (שם).

         ג.         לאחר תקנת הגאונים לגבות כתובה ותנאי כתובה מן המטלטלים, האם חלה תקנה זו גם על עישור הנכסים? (שם).

        ד.        כששמים באב, האם שמין נדיבות ליבו על פי רעיו ומיודעיו, או רק על פי מה שנתן לבת שהשיא בחייו? (שם).

        ה.        כששמים את האב, האם גם להוסיף על עישור, או רק לפחות? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קיד:

      א.        המתחייב לזון בת אשתו, למי שייכים מעשה ידיה? (סעיף ב).

      ב.        המתחייב לזון בת אשתו, והאם מחלה, האם מחילתה מחילה? (סעיף ג).

       ג.         המתחייב לזון בת אשתו, האם חייב ברפואתה? (סעיף ו).

שאלות הסמכה לסימן קטו:

        א.        קיי"ל דעוברת על דת - מצווה לגרשה, והפסידה כתובתה. ידע הבעל שמשמשתו נידה, האם הפסידה כתובתה? (סעיפים: א' ג').

        ב.        אישה שנשבעה שאם תעשה דבר מסוים - תהיה מחויבת לקבל גט, ועברה על השבועה, האם הבעל יכול לגרשה בע"כ בזמן הזה? (שם).

         ג.         מה דין הכשילה את בעלה בדבר שאינו איסור אכילה, או שמשתו נידה וטענה שהדבר בהסכמתו? (שם).

        ד.        זוג שנישאו, והיו שומרי תו"מ, ואח"כ האישה החלה לפרוק עול, האם זו עילה לגרשה ולהפסידה כתובתה. ומה הדין אם המירה דתה ברצון? (שם).

        ה.        עוברת על דת לאחר התראה, האם חייב במזונותיה? (שם).

         ו.         האם בעל שעובר על דת, מחייבים אותו לגרש? (שם).

         ז.         התראה שמתרים עוברת על דת, האם צריכים להתרות במפורש שתפסיד כתובתה? (שם).

        ח.        העוברת על דת משה, צריכה התראה או לא? (שם).

        ט.        האישה עברה על דת אחר התראה. והזוג המשיך לחיות יחד. האישה תבעה את הבעל למזונות, האם חייב במזונותיה? (שם).

         י.         קיי"ל שאישה העוברת על דת - אינה מפסידה כתובתה בלי התראה. באם הבעל טוען שהתרה בה, והאישה מכחישה אותו, האם צריכה שבועה לגבות כתובתה? (סעיף ז).

       יא.       אם הבעל טוען שעברה על דת משה והיא מכחישה, האם צריכה שבועה לגבות כתובתה? (שם).

        יב.       טען הבעל שזינתה, האם צריכה שבועה לגבות כתובתה? (שם).

        יג.        אשת כהן שנאנסה, ואח"כ זינתה ברצון, האם בעלה חייב במזונות? (סעיפים ו-ז).

        יד.       האישה שאמרה טמאה אני, שהפסידה כתובתה, אם נתנה אמתלה לדבריה האם הפסידה כתובתה? (שם).

       טו.       אישה האומרת שזינתה, האם מועילה אמתלה לדבריה בקשר לחיוב כתובה? (שם).

       טז.       האומרת טמאה אני לך, האם היא נאמנת, ואם יש הבדל בין אשת כהן לאשת ישראל? (שם).

        יז.        האומרת טמאה אני לך ויש רגלים לדבר, האם בעלה חייב לגרשה? (שם).

       יח.       עד אחד שהעיד, האם זה נקרא רגליים לדבר? (שם).

       יט.       היה הבעל מאותם שכופין להוציא, ואמרה האישה טמאה אני לך, האם נאמנת לאסור עצמה עליו? (שם).

        כ.        אלמנה שנישאת לכהן, ואחר נישואיה התברר שזינתה לפני הנישואין, וטוענת שהיא זינתה עם מי שהיא ערווה עליו, האם נאמנת לאסור עצמה על בעלה, ומה הן צדדי הספק? (שם).

       כא.       אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי, האם נאסרה על בעלה וחייב לגרשה? (שם).

       כב.       אם לא נאסרה על בעלה ומת, האם מותרת להינשא לכהן, או אומרים שויא אנפשא חתיכא דאיסורא? (שם).

       כג.       אדם שעד אחד אמר לו שאשתו זינתה, או שהיא אמרה לו שזינתה, או שהוא אומר שראה - האם האישה נאסרה על בעלה? (שם).

       כד.       מי שהיה נשוי לגרושה, ובא ואמר כהן אני, והאישה מאמינה לו, האם בית דין כופין אותו לגרש, ומה הדין בכהן שהיה נשוי, ובא על אשתו, ואמרה לו גרושה אני, והוא מאמין לה, האם בית הדין כופין אותו לגרש? (שם).

       כה.       אישה שזינתה, האם יש חיוב לנתק את זיקת האישות שבניהם, והאם יהיה מותר לאיש להתיחד עם כזאת, או עם סוטה שקנא לה? (שם).

        כו.       עד אחד מעיד שזינתה עמו, ומאמינו, האם צריך לגרשה? (שם).

        כז.       עד אחד שראה אשת איש שזינתה, האם מותר לו לומר לבעלה, חווה דעתך, ואם תמצי לומר שכן, האם בעלה חייב לגרשה, ומה דין הכתובה? (שם).

       כח.       מה הדין אם ראה בעצמו שזינתה ביחס לכתובה? (שם).

       כט.       אם הבעל אומר שראה שאשתו זינתה, או מאמין לה שזינתה, או לעד אחד שאמר לו כן, מה דינו? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קיז:

        א.        בעל שטען שאשתו אינה ראויה לאיש, האם יש לה מזונות כל זמן שלא נבדקה? (סעיפים ב' יא').

        ב.        אישה שיש לה מום גדול שכופים האיש להוציא, האם כופים את האישה לקבל גט לאחר תקנת רבנו גרשום מאור הגולה? ואם נאמר שכופים, באיזה אופן כופים? (שם).

         ג.         מי שגילה שלאשתו יש מום גדול, וקשה לקבוע אימתי נתהווה, האם יכול לגרשה בעל כרחה, ומה הדין אם אינה רוצה לקבלו, ומה הדין אם יש מומים אחרים והיא מאוסה עליו, ואינה רוצה להתגרש, מה הוא חייב לה? (שם).

שאלת הסמכה לסימן קיח:

אישה שכתב לה בעלה בשעת הנישואין שטר חוב, שהוא חייב לה סכום מסוים, שהיא יכולה לגבותו בכל עת, והיה עליה שטר חוב של אחר, באיזה אופן יכול בעל החוב לגבות את חובו מהשטר חוב הראשון, ובאיזה אופן לא? (סעיף ט).

שאלות הסמכה לסימן קיט:

        א.        לדינא דגמ' האם אפשר לגרש בע"כ בתנאי? (סעיף ו).

        ב.        מה סימני השוטה, והאם דווקא בסימנים אלו נקראת שוטה? (שם).

         ג.         חלים ועתים שוטה, האם יכול לגרש? (שם).

        ד.        אישה שהשתטית, האם יש הבדל בין אינה יודעת לשמור את עצמה לבין אינה יודעת לשמור את גיטה? (שם).

        ה.        האם אפשר לגרש אישה שהיא עתים חלים ועתים שוטה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קכ:

        א.        בעל ששלח שליח לגרש את אשתו, האם הנייר צריך להיות של הבעל או יכול להיות של השליח? (סעיף א).

        ב.        ומה הדין לגבי קידושי כסף? (שם).

         ג.         הכותב גט צריך להכיר את האיש והאישה. האם הכרה זו צריכה להיות עפ"י שני עדים או שמספיק רק עד אחד? (סעיף ג).

        ד.        מהו הפסול של אומר אמרו, ואם יש הבדל בין אומר אמרו סתם ולא ברר הסופר, לבין אומר אמרו ובירר הסופר? (סעיף ד).

        ה.        מה הדין בבעל שנתן שני גיטין: גט אחד ע"י אומר אמרו, וגט אחד ע"י חתם סופר ועד? (שם).

         ו.         בעל שציווה בכתב ידו לסופר לכתוב גט, מה דינו? (סעיף ה).

         ז.         האם אפשר למנות שליח להולכה בכתב ידו? (שם).

        ח.        בעל ששלח בכתב ידו לסופר לכתוב גט לאשתו ולעדים לחתום עליו. וכן עשו, האם גט זה כשר או לא. והאם אפשר לעשות כן לכתחילה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קכא:

        א.        שיכור שציווה לכתוב גט. כותבים או לא? (סעיפים: א' ב' ד').

        ב.        אם נשתכר אחר הציווי. האם כותבים או לא? (שם).

         ג.         מי שציווה לכתוב גט לאשתו ונשתטה. וכתבו את הגט בזמן שטותו, האם הגט כשר, פסול, או בטל? (שם).

        ד.        אם השטתה בין כתיבה לנתינה, ונשתפה. האם יש למסור את הגט? (שם).

        ה.        מי שהיה בריא וציווה לכתוב גט לאשתו, ואחזתו רוח רעה וכתבו גט ונתנו לאשתו קודם שהבריא. מה דינו של גט זה? (שם).

         ו.         מי שציווה לסופר לכתוב גט ואח"כ חלה והשתבשה דעתו. מה הדין אם כתבו ונתנו בעודו חולה? (שם).

         ז.         האם בעינן שליחות גמורה לכתיבת הגט או לא? (שם. עיין ס' קכג סעיף א וסעיף ג. ס' קכ ב"ש ס"ק ז ס"ק א. ס' קכא ב"ש ס"ק ט).

        ח.        האם גוסס מקדש? (סעיף ז).

שאלות הסמכה לסימן קכב:

        א.        אמר לסופר ולעדים לכתוב ולחתום גט. וכתבו וחתמו ונתנו לה. ונמצא פסול מדאורייתא. האם יכולים לכתוב גט אחר. ואם היה פסול מדרבנן. ואם פסול מצד חומרא. ואם אמר כתבו וחתמו ותנו לשליח, ונמצא פסול או בטל, האם יכולים לכתוב אחר בלי ציווי הבעל? (סעיפים: א-ב).

        ב.        המצווה לסופר ולעדים לכתוב ולחתום, וכתבו וחתמו, ונמצא פסול בגט, האם הסופר והעדים יכולים לכתוב ולחתום גט אחר, ואם יש הבדל בין פסול דאורייתא לפסול דרבנן? (שם).

         ג.         אם הגט כשר, אבל מחמת חומרות מסוימות נוהגין לכתוב גט אחר, האם הסופר והעדים יכולים לכתוב גט שני, ואם יש הבדל בין אם חתמו או לא חתמו? (שם).

        ד.        האם יש תקנה שהסופר והעדים לא יזדקקו לציווי בכל פעם שיהיה להם ספק בכשרות הגט, ואם כן מהי התקנה, ואם יש להזדקק לתקנה זו תמיד? (שם).

        ה.        מה הדין באם נתנו את הגט הפסול, ואם יש הבדל בין פסול דאורייתא לפסול דרבנן? (שם).

שאלת הסמכה לסימן קכה:

מקצת האות בגט היה חק תוכות, והשלים הסופר בכותב כשר, האם הגט כשר? (סעיף ד).

שאלות הסמכה לסימן קכו:

        א.        האם נותנים גט ביום ר"ח ואם נותנים בשני ימי ר"ח, איך כותבים בגט? (סעיפים ד-ו).

        ב.        כשיש שני אדרים כיצד כותבים. ואם כתב אדר סתם בשנה מעוברת מה הדין? (שם).

         ג.         כתבו בגט ברביעי בעשרים לירח פלוני, והתברר שהיה עשרים ואחד, האם אפשר לגרש בגט זה? (סעיפים כא-כב).

        ד.        מה הדין אם חסר מילה אחת בגט, האם נפסל בכך או לא? (שם).

        ה.        מה הדין אם נדבקו רגלי ההי"ן לגגם בתורף, האם אפשר להפרידם בסכין או לא? (שם).

         ו.         מה הדין אם קיצר הווי"ן שנהגו להאריך בגט, או כתב מילה שצריכה להיות חסר יו"ד וכתבה מלאה, האם הגט כשר או לא? (שם).

         ז.         מה הדין בגט אם רגל הה"א או הקו"ף נוגע בגג הה"א או הקו"ף, ותינוק יכול לקרותו, האם הגט כשר להינתן לאישה אם לאו? ומה הדין אם גירד כדי להפרידן בסכין? ומה הדין אם רוצה לתקן את האותיות, או רוצה להאריכן כשצריכים תיקון כזה? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קכז:

        א.        קיי"ל דשטר מוקדם פסול, מה דין גט מוקדם, האם כשר או בטל או פסול מדרבנן? (סעיפים: א-ו ט').

        ב.        מה דין גט מאוחר? (שם).

         ג.         נכתב הגט ונחתם בזמנו, ולא נמסר באותו יום, היש תקנה לגרש בו, ומה היא, ומה השיטות בדבר? (שם).

        ד.        נכתב הגט בזמנו ונחתם לאחר זמנו, האם דינו כגט מוקדם? (שם).

        ה.        גט שלא נמסר ביום כתיבתו, איזה תקנה יש להכשירו? (שם).

         ו.         גט מאוחר כשר או פסול? (שם).

         ז.         אם נאמר שהגט כשר, מאימתי האישה מתגרשת מיום נתינתו או מזמן הכתוב? (שם).

שאלת הסמכה לסימן קכח:

גט שנכתב בו דיתבא על נהר פלוני, והוא מחוץ לתחום, אבל מסתפקין ממימיו, האם הגט כשר, ואם לא כתבו שם הנהר בגט, האם הגט כשר, ומה הדין כאשר הנהר יבש בימי החמה? (סעיף ד).

שאלות הסמכה לסימן קכט:

        א.        גט שלא כתבו בו שם האיש והאישה, אבל נכתב לשמם, מה דינו? ואם לא כתבו שמות אבותיהם? ואם שינו את שם האב? ומי שיש לו שני שמות כיצד כותבים? (סעיפים: א-ב).

        ב.        מה המקור בגמ' לכתיבת שמות מקום כתיבה ונתינה בגט? (שם).

         ג.         מה המסקנה להלכה, מקום כתיבה או מקום נתינה? (שם).

        ד.        האם צריכים לכתוב בגט כהן או לוי ומה מקור הדין בזה? (שם).

        ה.        כתב בגט שהמגרש כהן או לוי, והתברר שזה לא נכון מה דין הגט? ומה הדין אם כתבו שם אבי המגרש או אבי המתגרשת שהוא כהן או לוי וזה אינו נכון? (שם).

         ו.         איזה שם עיקר: מקום הכתיבה או מקום הנתינה? (שם).

         ז.         האם צריך לכתוב כהן או לוי או לא? ומה הדין באינו כהן או לוי, וכתב כהן או לוי? (שם).

        ח.        אם לא הזכיר שם אבי האיש ושם אבי האישה, האם הגט כשר? (שם).

        ט.        האם יש לחלק בין נתן בעצמו את הגט ובין נמסר ע"י שליח? (שם).

         י.         שינה שם אבי הבעל או שם אבי האישה, האם הגט פסול? (שם).

       יא.       אם נמסר כבר הגט מה הדין, האם יש לחלק בין שם אבי האיש לבין שם אבי האישה? (שם).

        יב.       ראובן גירש את אשתו בגט שלא נכתב בו שם האיש או האישה. ויש עדי מסירה המעידים שהם מכירים את הגט, ושזהו המגרש והמתגרשת. ונישאת לאחר, וילדה בנים, מה דינו של גט זה, האם הוא בטל או לא, ומה דין הבנים? (שם).

        יג.        לא כתב שם האיש והאישה בגט, והיו עדי מסירה, מה דין הגט, מה דעת הראשונים בעניין וכיצד נפסקה ההלכה? (שם).

        יד.       איזה שם מהשמות הבאים יש להקדים בגט: שם לועזי המשמש את מרבית הפונים אליו או שם עברי המשמש את המיעוט, שם לועזי שנוסף מחמת חולי או השמות שהוזכרו במקרה לעיל? (שם).

       טו.       מה דעת השו"ע והמחבר לעניין כתיבת "המכונה" בגט, כיצד יש לנהוג אם יש ספק האם לכתוב "דמתקרי" או "המכונה", מה טעם הדבר? (שם).

       טז.       מי שיש לו שני שמות, שפעם נקרא בזה ופעם בזה, מתי כותבים על השם השני "המכונה" ומתי כותבים "דמתקרי"? (שם).

שאלות הסמכה לסימן קל:

      א.        עד טעה וחתם שמו על הגט בצורה שגויה, כגון חתם יוסף בן שמעון ואביו היה שמו ראובן, האם רשאי לחתום מחדש מתחת טעותו? (סעיף א).

      א.        האם עדי כתובה צריכים להוסיף אחרי חתימתם את המילה "עד" כמו בגט או לא? (סעיף יא).

      ב.        גט שחתמו עליו שני עדים. אחד חתם באותיות אנגליות והשני חתם באותיות רוסיות, מה דינו של גט זה. ומה הדין בגט שנכתב לשמו והעדים לא חתמו לשמו. ונמסר בעדי מסירה, ולאחר זמן נפטר המגרש, והאישה תובעת את היורשים על מזונות מאחר והגט לא נכתב לשמו? (סעיפים: טו יז).