שאלות הסמכה לדיינות מהרבנות הראשית אבן העזר סימנים י- ל

הערה חשובה: בכל תשובה יש להרחיב ככל הניתן על כל הנושא מהגמרות, הראשונים השו"ע ונו"כ.

שאלות הסמכה סימן יא:

        א.        האם מוציאים אישה בעדי כיעור? (סעיף א).

        ב.        עד אחד בכיעור מהו? (שם).

         ג.         באם יש עדי כיעור, אך בוודאי לא בא עליה באותו עדות שהם מעידים, מה הדין בזה? (שם).

        ד.        דין כשם שאסורה לבעל, כך אסורה לבועל - האם קשורים זה בזה? (שם).

        ה.        האם עדי כיעור או עדי ייחוד מצטרפים? (שם).

         ו.         האם בקלא דלא פסיק לכיעור או לזנות - אוסרים אישה על בעלה? (שם).

         ז.         קיי"ל דדבר שבערווה צריכים שני עדים. האם עדות מיוחדת מועילה לאסור אישה לבעלה? (שם).

        ח.        האם יש הבדל בין עדי טומאה לעדי כיעור? (שם).

        ט.        מה הדין לגבי קינוי וסתירה? (שם).

         י.         האם בקידושין מועיל עדות מיוחדת, ומה הדין בגיטין? (שם).

       יא.       עדות מיוחדת בקידושין וגיטין, קינוי סתירה וזנות - האם העדות כשרה או לא? (שם).

        יב.       קידש או גירש בפני עד אחד, ואח"כ בפני עד אחר, האם מצטרפים העדים, ומה הדין בכגון זה לגבי עדי כיעור ועדי סוטה? (שם).

        יג.        האם עדי זנות טעונים דרישה וחקירה? (סעיף ד).

        יד.       עדים הבאים לאסור אישה על בעלה, האם צריכים דרישה וחקירה? (שם).

       טו.       האם עדי זנות של אשת איש צריכים דרישה וחקירה, והאם צריכה להתקבל לפני הבעל והנטען? (שם).

       טז.       האם לאסור אישה על בעלה, צריך לקבל עדות בפניה ובפני הבעל, ואם מספיק בפני האישה? (שם).

        יז.        מה הדין אם מקבלים עדות שלא בפני הבועל? (שם).

       יח.       האם יש נפ"מ בין ארוסה לנשואה? (שם).

       יט.       מה הדין כשעד אחד אומר שאינו יודע באיזה יום אירע המעשה? (שם).

שאלות הסמכה סימן יג:

        א.        גיורת שבאה להינשא, האם צריכה להמתין ג' חודשים? (סעיפים: א' ה' ו' ט').

        ב.        מי שגירש את אשתו ויצא לעז על גט, וגרשה שנית, האם צריך להמתין ג' חודשים מגט שני? (שם).

         ג.         האם שלושה חודשים, הוא מזמן נתינת הגט או הכתיבה? (שם).

        ד.        האם אנוסה ומפותה צריכה להמתין ג' חודשים? (שם).

        ה.        אישה שנאנסה תחת בעלה, האם צריכה להמתין, ומה הדין באם נתעברה, האם צריכה הפרשה כ"ד חודש? (שם).

         ו.         גזרת חז"ל דגרושה אסורה להינשא עד עבור צ"ב יום, האם בגט הבא ממקום אחר, מונים צ"ב יום מיום הכתיבה או מיום קבלתה אותו, האם יש מחלוקת בדבר, ובמה תלויה המחלוקת? (שם).

         ז.         אישה שנאנסה תחת בעלה, האם צריכה הבחנה? בתולה שנאנסה תחת בעלה, האם צריכה הבחנה? (שם).

        ח.        אישה שנאנסה תחת בעלה והתעברה מהשני, האם הבעל צריך להמתין כ"ד חודשים כדין מעוברת חברו? (שם).

        ט.        דין המינקת הוא להמתין שתי שנים או כ"ד חודשים - הנ"מ בזה? (סעיפים: יא' יד').

         י.         גרושה או זונה, האם יש עליהם דין מינקת? (שם).

       יא.       אישה שפסקה להניק בחיי בעלה, האם יש עלה דין מינקת, ומה דין הגרושה בזה?

        יב.       מתי מקילים ומתירים מינקת? (שם).

        יג.        אלמנה עשירה, האם יש דין מינקת חברו, באר טעם הספק בזה? (שם).

        יד.       נתעברה מעכו"ם, האם יש לה דין מינקת חברו? (שם).

שאלות הסמכה סימן טו:

        א.        מקדש ערווה דרבנן, שהקידושין תופסים בה וצריכה גט, והתקדשה לאחר, האם צריכה גט מהשני? (סעיף א).

        ב.        מה הדין אם גם לשני היא ערווה מדרבנן? (שם).

         ג.         מה הדין במגרש אישה מחמת קול בעלמא, האם הוא מותר בקרובותיה? (סעיף כו).

        ד.        מה הדין אם יצא קול שגירש על תנאי? (שם).

        ה.        מה הדין בעד אחד שמעיד שמתה אשתו של פלוני, שישא פלוני אחותה? (סעיף כז).

שאלות הסמכה סימן יז:

        א.        מה הדין כשהאישה אומרת לבעלה גירשתני, והוא מודה לדבריה? (סעיף ב).

        ב.        מה הדין לאישה שאמרה גירשתני, הן לעצם הדין והן לגבי הכתובה? (שם).

         ג.         האם בעדות אישה שמת בעלה, אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה? (סעיף ג).

        ד.        מדוע בעדות עגונה די בעד אחד, ועד מפי עד, ואפילו האישה עצמה נאמנת? (שם).

        ה.        עד אחד שנאמן בעדות אישה, האם זה מדאורייתא או מדרבנן? (שם).

         ו.         קיי"ל דעד אחד נאמן להעיד לאישה שמת בעלה, האם נאמן מדאורייתא או מדרבנן, ובאם נאמר שנאמן רק מדרבנן, מה הטעם שהקלו בזה? (שם).

         ז.         האם בקול שמת הבעל - מתירים אותה להינשא? (שם).

        ח.        חמש נשים - מהו הדין לגבי מסיח לפי תומו? (סעיף ד).

        ט.        אישה שמת בעלה, ונישאת לאחר, האם היא מעידה לאישה שהייתה מחמש נשים שאין מעידות להן מבעלה הראשון? (שם).

         י.         במקום שאין מייבמים, האם מותרת חמותה או אח בעלה להעיד שהיו בנים לבעלה? (שם).

       יא.       יהודי שהמיר דתו באונס, ולאחר שעבר האונס חזר בתשובה (לא גמורה), והעיד לאישה שבעלה מת, האם מתירים אותה או לא, ומה הדין בהמיר דתו מרצון, וחזר בתשובה, והעיד לאישה על בעלה שמת באותה תקופה שהיה מומר? (סעיף ו).

        יב.       שמעון הלך למדינת הים, ולאחר זמן הופיע אדם והעיד על שמעון שמת, והעד אינו כשר לעדות לפי התורה, ובתוך דבריו אמר שבן דודו הוא שהרג את שמעון, האם מתירים האישה על פיו או לא? (סעיף ז).

        יג.        אישה שאמרה בב"ד שעד אחד אמר לה שמת בעלה, והותרה להינשא, ואח"כ בא העד לב"ד ומכחיש, האם מתבטל ההיתר. האם יש חילוק אם הוא אומר שמעולם לא דיבר עם האישה, או שאמר שדיבר אתה ושיקר? (סעיף ח).

        יד.       עכו"ם מסיח לפי תומו בכתב, מהו גבי עדות אישה? (סעיף יא).

       טו.       האם יכול עד אחד להעיד בכתב ידו? (שם).

       טז.       מצאו כתוב בשטר איש פלוני מת: א)- האם מתירים את אשתו להינשא. ב)- האם צריך לקיים את השטר. האם יש נ"מ בין כתב ישראל לכתב עכו"ם? (שם).

        יז.        ראה בקטנותו שמת בעלה, האם נאמן להעיד בגדלותו? (סעיף יג).

       יח.       מה דין במי שאמר על אישה שהיא זקוקה ליבם, ואח"כ העיד ששמע שמת זה זמן רב, האם נאמן, ומה הטעם? (סעיף כ).

       יט.       עדים להתיר עגונה, האם צריכים דרישה וחקירה? (סעיף כא).

        כ.        אישה ששמעה מעד אחד שבעלה מת, האם ב"ד צריכים לחקור העד, ומה הדין אם יש שני עדים, אחד אומר מת ואחד אומר נהרג? (שם).

       כא.       קיי"ל דעכו"ם המסיח לפי תומו, משיאין אישה על פיו:

       כב.       מה נקרא מסיח לפי תומו, והאם צריך קישור דברים, הבא ראיה לדין זה? (סעיפים יד-טו).

       כג.       ספק מסיח לפי תומו, מה הדין בזה? (שם).

       כד.       עכו"ם מסיח לפי תומו, מפי עכו"ם מסיח לפי תומו? (שם).

       כה.       צרה מסיחה לפי תומה? (עיין לעיל סעיף ד)

        כו.       מהו הגדר של גוי מסיח לפי תומו, שנאמן בעדות אישה? (שם).

        כז.       האם עכו"ם מסיח לפי תומו, נאמן באיסורים דאורייתא, ציין מקור הדין לזה? (שם).

       כח.       מה עדיף טפי: טביעת עין או סימנים? (סעיפים כד-כה).

       כט.       באיזה סימנים מתירים אישה להינשא? (שם).

        ל.        היו לו סימנים בגופו ובכליו, האם מתירים לאישה להינשא, והאם צריכים סימנים מובהקים? (שם).

       לא.       כשאמרו סימנים בכליו, הכוונה שהם על גופו, או גם בסמוך לו? (שם).

       לב.       מת שיש בו סימן אמצעי בגופו, וסימן מובהק בכליו, האם מתירים את אשתו, ואם כן נמק מה הטעמים בדבר? (שם).

       לג.       נמצא אדם מת שגופו שלם מונח במקום מושלג, כחודש, וזיהו אותו, האם סומכים על הזיהוי להתיר את אשתו? (סעיפים כו-כח).

       לד.       מה דין עגונה שבעלה נספה במגדלי התאומים? (סעיפים כט-ל).

       לה.       קיי"ל במים שאין להם סוף לא תינשא, מה טעם הדבר, האם מפני שהוא מיעוט המצוי לכן גזרו בזה, או אע"פ שהוא מעוט שאינו מצוי אך מחמת איסור אשת איש החמירו בזה? (סעיף לב).

        לו.       אם נפל למים שאין להם סוף, גובה כתובה או לא? (שם).

        לז.       האם בנפל למים שאין להם סוף, יש הבדל בין רוב אחד ותרי רובי, ומה מקילים במים שאין להם סוף? (שם).

       לח.       מה הדין ביבמה שנפל היבם למים שאין להם סוף? (שם).

       לט.       מדוע במים שאין להם סוף החמירו חז"ל? (שם).

        מ.        עד אחד: במלחמה, בקטטה, ביבמה - מהו. באר טעמי הספק בכל אחד מהמקרים הנדונים, והמסקנה להלכה? (לגבי יבמה עיין ס' קנח ס"ג שנאמן).

       מא.       האם עד אחד נאמן גם בעת מלחמה, וגם כשיש קטטה בין הבעל לאישה? (שם).

       מב.       עכו"ם מסיח לפי תומו במלחמה מהו? (שם).

       מג.       להיתר עגונה צריכים ב"ד של שלושה, או דינו ככל שאר הוראות או"ה? (סעיף לט).

       מד.       אישה שאמרה מת בעלי, התירוני להינשא ותנו לי כתובתי, האם מתירים לה להינשא, ומה הדין לעניין גביית הכתובה? (סעיפים מג-מד).

       מה.       האם יש הבדל בין התירוני להינשא ותנו לי כתובתי, לבין תנו לי כתובתי והתירוני להינשא? (שם).

       מו.       שוטה שיודעת בטיב נישואין ואלמנות, שבאה ואמרה מת בעלי, האם נאמנת? (שם).

       מז.       מה הדין באישה שבאה לבית הדין, ואמרה מת בעלי מחמת נשיכת נחש? (סעיפים נא נה).

שאלות הסמכה סימן יט:

        א.        האישה שאמרה טמאה אני, ושימשה עם בעלה, ואח"כ נתנה אמתלה, האם היא נאמנת? (סעיפים א-ב).

        ב.        באם אדם הוחזק שלושים יום, האם מועילה אמתלה? (שם).

         ג.         באם עשה מעשה, האם מועילה אמתלה? (שם).

        ד.        מה הדין באומר על אישה שהיא אחותו, ובא עליה בתוך שלושים יום, אם חייב עליה, דווקא לאחר שלושים ומה הטעם? (שם).

        ה.        מה הדין אמרה שהיא נידה, ובתוך שלושים נתנה אמתלה? (שם).

שאלת הסמכה סימן כ:

האם לאסור אישה על בעלה, צריכים העדים להעיד שראו כמכחול בשפופרת, או מספיק שראו כדרך המנאפים? (סעיף א).

שאלות הסמכה סימן כב:

קיי"ל: אישה שבעלה בעיר - מותרת להתייחד.

        א.        מה הדין כשאשתו בעיר, האם מותר להתייחד עם הנשים? (סעיפים א-ב).

        ב.        מה הדין לאחר קינוי לענין סתירה, אם יש הבדל כשבעלה בעיר או לא? (שם).

שאלות הסמכה סימן כו:

        א.        אישה הייתה נשואה ברוסיה בנישואין אזרחיים והתגרשה בגירושין אזרחיים. אח"כ נישאה בחופה וקידושין וילדה ילדים. כשבאו לארץ, בא הבעל השני לבה"ד שיסדרו גט לאשתו מבעלה הראשון, האם אפשר לסדר את הגט? (סעיף א).

        ב.        המקדש אישה בערכאות, ולאחר זמן רוצה לגרשה, האם צריכה גט פיטורין? (שם).

         ג.         נישאה בנישואין אזרחיים, ובית הדין נתן לה גט לחומרא, האם אסורה לכהן? (שם).

        ד.        המקדש אישה בחופה, האם היא מקודשת? (סעיף ב).

שאלות הסמכה סימן כז:

      א.        טלי קידושייך מעל גבי קרקע, מהו? (סעיף א).

      ב.        האם ניתן לאפשר לכלה המבקשת לתת לחתן טבעת נישואין בחופה? (סעיף ח).

שאלות הסמכה סימן כח:

        א.        השואל חפץ מחברו וקידש בו, האם האישה מקודשת? (סעיפים יט-כ).

        ב.        לאה שאלה טבעת מרחל לעונדה לשם קישוט בחופת חברתה, ובשעת הקידושין התברר שלחתן אבדה הטבעת שקנה, ועמדה לאה והשאילה לו את הטבעת ששאלה מרחל, וקידש בה את הכלה, האם הקידושין היו קידושין או לא? (שם).

         ג.         קידש במשכון עם חוב שיש לו אצל אחרים, האם היא מקודשת. האם יש הבדל בין משכון שלקח מישראל או מעכו"ם? (סעיף יב).

        ד.        אישה שנתנה מכוניתה למוסך, ובעת התשלום אמר לה בעל המוסך התקדשי לי בשכר המלאכה, האם מקודשת? (סעיף טו).

        ה.        המקדש בחמץ דאורייתא ושעות דרבנן, ובחמץ דרבנן ושעות דאורייתא, מהו? (סעיף כא).

         ו.         קידש אישה בחמץ, האם הקידושין תופסים? (שם).

         ז.         אם עשו תקנה בכל מדינה שרק רבנים מורשים יערכו קידושין, ועשה קידושין פרטיים, האם הם תופסים? (שם).

        ח.        אישה שנדרה הנאה מכל מה שייתנו לה שלא בפני פלוני ופלוני, ועבר אחר וקידשה, האם תופסים הקידושין? (שם).