הרב ישועה רטבי

 

 

 

שאלה:

אדם חתם על חוזה לרכישת רכב, אך לאחר חתימת החוזה התברר ששכחו תינוק ברכב זה, והתינוק ל"ע נפטר, הקונה כעת מעוניין לבטל את המכירה.

 

 

תשובה:

רק אם ח"ו אירעו שלוש פעמים מקרים של פטירה ברכב או בבית - ניתן לבטל מדין מקח טעות, אבל אם אירעו אפ' שני מקרים של פטירה ל"ע - לא ניתן לבטל את המקח.

 

 

השאלות לבירור:

  • א. ביטול מקח בגלל פטירה ל"ע.
  • ב. השוואה לאישה קטלנית.
  • ג. ביטול מקח בגלל מנהג מדינה.

 

א- ביטול מקח בגלל פטירה ל"ע

בספר חסידים (סימן תעח) מובא: "אם בנה בית חדש, או נכנס בבית מחדש, ומתו בו ג' זה אחר זה - הרי אם יעכב יותר בבית זה - הרי זה מתחייב בנפשו שיאבדו מכאן ולהבא".

כסף הקדשים (סימן שיב סעיף א) דן בשוכר שרצה לחזור בו משכירות הדירה, בגלל ששמע שבאותה דירה מתו שלושה בני אדם - זהו מקח טעות וניתן לבטל את השכירות. אומנם זה רק בתנאי שיש חזקה על אותה דירה שמתו שלושה אנשים, אך אם אין חזקה לכך, גם אם מתו שני בני אדם - לא ניתן לבטל את השכירות.

וכך כתב כסף הקדשים: "אם לא איתחזק גם ב' פעמים, גם אם אומרים בריות שמפחדים - נראה שאינו ממש, מה שאין כן באתחזק". כסף הקדשים סיים: צריך עוד לעיין.

מדברי כסף הקדשים מבואר, שלא ניתן לבטל מקח בגלל חששות ופחדים, רק כאשר יש חזקה של פטירה ל"ע - ניתן לבטל את המקח.

 

 

ב- אישה קטלנית

בגמ' במסכת יבמות דף סד עמוד ב מובא: אסור להתחתן עם אישה קטלנית (לדעת רבי אישה שהתאלמנה פעמיים[1], ולדעת רשב"ג אישה שהתאלמנה שלוש פעמים). הגמ' הביאה שני הסברים לאיסור להינשא לאישה קטלנית: רב הונא הסביר שיש לחשוש למחלה שיש לאישה ברחמה שגורם למות בעלה, אך רב אשי הסביר: "מזל גורם". דהיינו יש חשש סכנה[2], כי לאישה יש מזל לא טוב שגורם לפטירת בעליה, כמבואר בהערה בשם הרא"ש[3].

הגמ' ציינה את הנ"מ בין הטעמים: ארוס שנפטר, או בעל שנפל מעץ ונפטר - לטעם הראשון היא לא קטלנית, (המוות לא נגרם בגלל המחלה שלה), אך לטעם השני האישה נחשבת לקטלנית, בגלל שיתכן והמוות אירע בגלל המזל הרע שלה.

הכסף משנה (הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה לא) כתב בשם הרמב"ם: "קטלנית - אין בו איסור, אבל הוא מרוחק על צד הניחוש והפחד והתימהון".

כך כתב הרמב"ם (סימן ריח): "תמה אני תמיהה גדולה על תלמידי חכמים יקרים עסוקים בתורה תמיד, שיסתפקו עליהם מדרגות האיסורים עד זאת המידה, ולא יבדילו בין האסור מן התורה למה שהוא אסור מדבריהם, ולמה שהוא מגונה בלבד ואין איסור בו. והיותר תימה בשאלה, הוא השוואתכם ספק נפשות הבא בידים, שדוחה מילה, לספק נפשות, שחוששים לו על דרך הניחוש והכישוף והדמיונות והדימויים, אשר במקצת הזמנים יקבלו פעולתם הגופות חלושי הבנין. אך לא ביאור אלו העניינים הוא כוונת התשובה, אלא דעתנו, שזאת המוחזקת מגונה שתנשא לשאר האנשים, אבל אין איסור בזה כלל[4]".

"ותכלית מה שיעשו המהדרים אצלנו היא, שלא לקדש מוחזקת, אלא לומר לה בפרוש: אם תמצאי מי שיקדש אותך, הרי אנו לא נחייבו לגרשך[5], אלא הדבר תלוי בך, והיו האשה עם חתנה מערימים, שיקדשום שניים בעלמא, ואחר כך היא באה לבית דין, וכותבין לה כתובה, ונכנסת לחופה, ומברכים אותה בית דין שבע ברכות שלה, הואיל ונתקדשה. כך עשה בית דינו של רבינו יצחק הרב ז"ל בעל ההלכות, וכך בית דינו של רבינו יוסף הלוי תלמידו ז"ל, וכך עשה כל מי שנמשך אחריהם, וכך הורינו אנחנו ועשינו בארץ מצרים, מאז באנו אליה[6]".

גם אם נשווה את המקרה כאן למקרה של אישה קטלנית, עדיין המזל הרע שייך רק לאחר שני מקרה פטירה ולא לאחר מקרה אחד.

מעבר לכך, גם באישה קטלנית, אם יש סיבה ברורה למוות - לא מחילים עליה דיני אישה קטלנית, כאן יש סיבה ברורה שהתינוק נפטר ל"ע בגלל ששכחוהו ברכב, כך שאין לחשוש למזל רע.

כך כתב הדרכי משה (אבן העזר סימן ט בס"ק ב) בשם מהר"י ווייל: "כתב בתשובת מהרי"ו (סימן קפ"ג), אין העולם נזהר, ולא ידענא אמאי סמכו למעבד עובדא בנפשייהו. י"א שאם היה אחד מהן זקן או מת בדבר - אינו מן המנין".

וכך כתב הבית שמואל בס"ק ו: "מת בדבר או בכה"ג כל שהוא מכת מדינה, אפילו למ"ד מזל גורם - לא תלינן בכה"ג במזל דידה".

 

 

ג- ביטול מקח בגלל מנהג מדינה

הרמב"ם (הלכות מכירה פרק טו הלכה ה) כתב: "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה - מחזירין, וכל שהסכימו עליו שאינו מום - הרי זה אינו מחזיר בו. אלא אם פירש שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך". (מובא בשלטי גיבורים מסכת ב"ב דף מו: ס"ק ה). וכ"פ המחבר בסימן רלב סעיף ו.

המגיד משנה כתב: אין לדברי הרמב"ם מקור מן הגמ', אלא הוא למד זאת מן הסברא, שיש ללמוד מק"ו מדין הונאה, שהרי בדיני הונאה המקח חוזר רק עד זמן מסוים, ובמום - המקח חוזר לעולם.

הגר"א בס"ק יא כתב: המקור לדברי הרמב"ם, הוא מן הגמ' במסכת כתובות דף עב עמוד ב: "ומידי דקפדי בה אינשי - הוה קפידיה קפידא, מידי דלא קפדי בה אינשי - לא הוי קפידיה קפידא". (הגר"א הביא את דברי הגמ' כמקור למום הנמצא בבית, אך לאחר מכן הגר"א הוסיף: "וה"ה למומים דחד דינא להו").

אין מנהג מדינה ברור בביטול מקח בגלל חשש זה, כך שלא ניתן לבטל את המקח על סמך דברי הרמב"ם.

 

 

[1] רש"י (בראשית פרק לח פסוק יא) כתב: יהודה לא הסכים שתמר תינשא לשלה, בגלל שהיא הייתה אישה קטלנית, "מוחזקת היא זו שימותו אנשיה". (לתמר נפטרו שני הבעלים הקודמים ער ואונן). אומנם הרמב"ן דחה את דברי רש"י.

החתם סופר (תורת משה בביאורו על מגילת רות, עמ' כג, מובא לאחר פרשת במדבר) כתב: רות בהתחלה התחתנה עם כליון, ולאחר שכליון נפטר - מחלון ייבמה, וגם הוא נפטר, כך שהיא נחשבת לאישה קטלנית, לפיכך הפלוני אלמוני חשש ליבמה, אבל בועז רצה ליבמה כי במקום מצווה לא חוששים לכך, וכן גם בגלל שיש מצווה לקרובים לגאול את הקרקע, ובצירוף שתי המצוות אין לחוש לסכנה שיש בנישואים לאישה קטלנית.

[2] הר"ן (סימן כח) לא רצה להשיב תשובה מהירה בעניין היתר אישה קטלנית בגלל הסכנה שבדבר: "עוד שאלתני בענין אותן נשים שמתו בעליהן, ובזה לא הסכימה דעתי עדיין, מפני שהענין חמור מאד - איני רוצה לומר בו לא היתר ולא איסור עד שאתיישב בדבר, כי מיראי הוראה אני, ולא רציתי לאחר עוד שלוחך שלא להרבות בהוצאה, אבל אתיישב בדבר ואשלח לך דעתי".

החתם סופר (חלק ג אבן העזר א סימן כג) כתב: "הנה אם הר"ן (בתשו' סי' כ"ח) כתב על כיוצא בזה, מיראי הוראה אני - אני עני אנה אני בא".

[3] הרא"ש (כלל נג סימן ח) הסביר: "לטעם דמזל גרם נראה לי, דהאשה מזלה רע שאנשיה מתים ודבר זה תלוי במזל. כי חיי האדם ופרנסתו תלוי במזל, אם נולד בשעה שיש לו להיות עשיר או עני. והאשה כלואה בבית ואינה יכולה להתפרנס ע"י עצמה, אם לא שהבעל מפרנסה, ונגזר על אשה זו שימותו בעליה כדי שתחיה כל ימיה בעוני ואין מי שיפרנסנה".

[4] הפתחי תשובה (אבן העזר סימן ט בס"ק ב) כתב בשם שו"ת תשובה מאהבה (ח"א סימן צב): גם הרמב"ם מודה שאם האישה התחתנה שלוש פעמים ושלושת בעליה נפטרו, שיש איסור להתחתן עמה.

[5] אומנם הרא"ש (מסכת כתובות פרק ד סימן ג) כתב: "ויראה שכופין אותו להוציא, דחמירא סכנתא מאיסורא, וכמו שמחויבין ב"ד להפריש את האדם מן העבירה - כך מחויבין להפרישו שלא יפשע בנפשו". אך המחבר באבן העזר סימן ט סעיף א פסק כדעת הרמב"ם, שאם נישאת - לא תצא.

[6] ערוך השולחן בסעיף ד כתב: "מכל טעמים אלו רבים מקילים בזה, ומצרפין לזה קולות, כמו אם אחד מהאנשים שלה היה קצת חולה גם קודם שנשאה - לא תלינן מיתתו בסיבתה, וגם אם היא עוסקת ומצלחת - הרי אין מזלה רע, וכה"ג ימצאו עילות להקל, ועיקר הסמיכה הוא על דברי הרמב"ם והרי"ף והר"י מג"ש שהבאנו, וכדאי רבותינו אלה לסמוך עליהם אף שלא בשעת הדחק. וכן כתב רבינו הרמ"א דרבים מקילים בדברים אלו ואין מוחין בידיהם, וכן ראינו בימינו אלה דדשו בזה רבים, וכיון דדשו בו רבים - שומר פתאים ד' (שבת קכט)".

 

שאל שאלה


קוד אבטחה
רענן