בעל ואישה שהיו במסעדה באיקאה. רק הבעל הזמין ארוחה מהמסעדה ולא האישה. ע"פ הכללים שם, מותר למי שהזמין ארוחה - לשתות כוסות מיץ (קולה וכו') - ללא הגבלה. האם מותר לבעל למלא מיץ ולתת לאשתו (מעבר לכוסות שתייה שהוא עצמו שתה).

 

הרב ישועה רטבי

תשובה:

  • א. לקחת אוכל או שתייה מהמסעדה ולהעבירם למי שלא הזמין - יש בכך משום איסור גזל. בעלי המסעדה נתנו מתנה זו רק למי שהזמין סעודה ולא למי שלא הזמין. אם כל אחד ייקחו מנה נוספת ויחלק למי שלא הזמין - המסעדה תפשוט רגל.
  • ב. אבל אם הבעל ייקח לעצמו, ולאחר מכן את חלקו הוא ייתן לאשתו - נראה שמותר. כי הבעל לא שותה אלא את השתייה שמגיעה לו הוא נותן לאשתו. או אם למשל הבעל ייקח כוס אחת וייתן חצי מהכוס לאשתו - מותר, כי הוא נותן במתנה את החלק האמיתי שמגיע לו.

נימוקים

בגמ' במסכת בבא מציעא דף פז עמוד ב מובא: "ואכלת - ולא מוצץ". כלומר פועל העובד בכרם ענבים יכול לאכול מהענבים, אבל אסור לו למצוץ רק את מיץ הענבים ולזרוק את השאריות של הענבים.

השיטה מקובצת (שם) ביאר: "דבודאי הוא אוכל אותה באכילה גסה, ואין זה כנפשך שבעך, לפי שיותר משבעך הוא. אי נמי יש לפרש שאף על פי שהוא תאב להם - אסרה עליו תורה משום שלא יפסיד יותר מן הענבים לבעל הכרם, ועל כרחך צוהו שיאכל הכל גם הקליפה".

מכאן אנו למדים שגם במקום שלכאורה מותר לאכול ללא הגבלה (כגון במסעדות אכול כפי יכולתך וכד') - עדיין ישנן הגבלות מוסריות: א)- אסור לאכול אכילה גסה. ב)- אסור לגרום להפסד לבעלים.

גם במסעדה האמורה, אכן מותר לשתות אבל אסור שתייה מרובה, וכן אסור לגרום להפסדים לבעלי המסעדה בחלוקת האוכל לאחרים.

אומנם אם הבעל ייקח לעצמו, ולאחר מכן את חלקו הוא ייתן לאשתו - נראה שמותר. כי הבעל לא שותה אלא את השתייה שמגיעה לו הוא נותן לאשתו. או אם למשל הבעל ייקח כוס אחת וייתן חצי מהכוס לאשתו - מותר, כי הוא נותן במתנה את החלק האמיתי שמגיע לו.

ניתן להוכיח זאת מדברי התוס' (מס' נזיר דף כד: ד"ה שקימצה): "וא"ת והא אמר דמותר מזונות לבעל?... ועוד תירץ הר"ם, דהא דאמרינן מותר מזונות לבעל - כגון שקצבו לה כך וכך דינרין לשבת והוזלו המזונות... אבל הכא מיירי שקימצה מעיסתה, שלא הוזלו המזונות, אלא קימצה ופיחתה מפיה, שלא אכלה כדי שובע, דההוא מותר - הוי ודאי דידה".

הדגול מרבבה (אבן העזר סימן פ סעיף א) כתב: "נלע"ד שצמצמה היינו שקנתה בזול, (אז המותר לבעל). אבל אם קימצה מעיסתה, ואכלה פחות משבעה - הוא שלה".

הפתחי תשובה בסימן ע ס"ק א כתב בשם שו"ת תשובה מאהבה (חלק א סימן עח): מתי אנו אומרים מותר מזונות לבעל? רק כאשר נותר מאליו, כגון שטיבעה לאכול קצת, שכן אין ציווי לבעל לתת לה מזונות יותר ממה שהיא צריכה. אבל אם צמצמה וסבלה מדוחק ורעב - יכולה לומר שעשתה זאת לעצמה ולא לבעלה.

גם במקרה כאן אם הבעל יצמצם - יוכל להעביר את מה שצמצם בצורה אמיתית לאשתו, כי החלק שמגיע לו נחשב ששייך לו והוא יכול לתנה לאחרים.

 

שאל שאלה


קוד אבטחה
רענן