שליח שהורה לבנק להעביר כסף מהמעסיק לעובד, סכום מסוים כל חודש, הסכום הועבר על שם העובד והפיק רווחים מכסף זה בתוכנית רווחית בבנק, לאחר זמן התברר שטעה השליח והעביר כסף יותר ממה שאמר לו המעסיק, עתה שואלים המעסיק והעובד מה מחויב העובד לתת למעסיק האם רק את הסכום העודף שקיבל בטעות או אף את הרווחים שנוצרו בבנק מחמת הסכום המיותר?

הרב אברהם פורטל

תשובה:

ראשית עלינו לברר איך מוגדר סכום הנותר הזה

לא מפורט בסיפור אם העובד היה מודע לכך שמקבל כסף יותר ממה שמגיע לו,

  • א. אם התברר שידע העובד מכך ולמרות זה לא הודיע למעסיק על הטעות, אז: אם כוונתו הייתה לגנוב את הכסף -דינו מבואר בשו"ע בהלכות גניבה וגזילה (חו"מ סי' שס"ח סעי' ח'-י')שמחויב להחזיר את הגניבה ולגבי הריווח השו"ע מכנה אותו בלשון "שבח" , ומחלק אותו ל3 סוגים :

1.שבח שבא מאליו ונשתנה מראה החפץ הגנוב מחמתו. דינו הוא: חז"ל תיקנו שיזכה בו הגנב, אלא שנחלקו הפוסקים אם תיקנו שיזכה דוקא בשבח הבא לאחר יאוש הנגנב (שו"ע), או שזוכה אפי' בשבח הבא לפני יאוש הנגנב (רמ"א).

  1. שבח הבא מהוצאה שהוציא על זה הגנב. דינו הוא: חז"ל תיקנו שיזכה בו הגנב אפי' לפני יאוש הנגנב.

*שבח הבא על ידי טירחה דינו כשבח הבא על ידי הוצאות(ערוך השולחן).

3.שבח התייקרות החפץ הגנוב או שבח הבא מאליו אך לא נשתנה החפץ שינוי הניכר. דינו הוא: אין הגנב זוכה כלל בשבח ואפי' לאחר יאוש (שו"ע) אך י"א שקונה מה שהשביח לאחר יאוש (מהרש"ל הובא בש"ך שם ס"ק ה').

*כשהשכיר הגנב את החפץ הגנוב לאחר .נחלקו הפוסקים אם דינו כשבח התייקרות שאז לא זוכה בו הגנב (טור בשם הרמ"ה וכך פסק הרמ"א) או דינו  כשבח הבא מאליו וזוכה בו הגנב (ב"י , רעק"א הביא ראיה לזה מדברי הרשב"א והמאירי).

ובנוגע לענייננו אם העובד משלם לבנק עמלות על התוכנית שמפיקה מהכסף רווחים אזי  נראה לדמות את השבח שנוצר כתוצאה מהסכום המיותר, לשבח הבא מהוצאה שהוציא על זה הגנב , ודינו הוא שכל הרווחים שלו.

ואם העובד לא משלם כלל עמלה לבנק , אז נראה לדמות את המקרה ל גנב שהשכיר את החפץ הגנוב לאחר שאז נחלקו בזה הב"י והרמ"א וודאי יוכל העובד לומר קים לי כב"י .

  • ב. כל האמור לעיל שדינו של העובד כגנב הוא דוקא אם היה מודע לטעות וכוונתו הייתה לגנוב את הסכום המיותר לעצמו.

אך אם העובד לא התכוון לגנוב אלא לא היה כלל מודע לכסף המיותר אז יש לדמות את המקרה או לאבידה או לגונב בשוגג.

ודומה למקרה שהביא השו"ע (חו"מ סי' שמח סעי' ז')

ראובן שראה שמעון שנכנס לבית לוי וגנב חפץ אחד, ובא אותו חפץ ליד ראובן והחזירו (לשמעון), אין לוי יכול להוציא ממנו בדין. הגה: ודוקא ששמעון יש לו שום טענה נגד לוי, אבל אם אין לו טענה עליהם רק גנבה וזה יודע ראובן, אם החזירה לשמעון הגנב, חייב לשלם ללוי, דהוי ליה להשיב האבידה לבעלים (מרדכי פ' הספינה וכן משמע מתשובת הרא"ש).

הרמ"א כאן אומר שמי שבא לידו חפץ גנוב , חייב להשיבו לבעליו מדין השבת אבידה.

והדין באבידה מובא בשו"ע (רסז,כה) אבל אם מצא מעות, לא ישתמש בהם, לפיכך אם אבדו באונס פטור, שאינו עליהם אלא כשומר שכר. הגה: וכבר נתבאר סעיף ט"ז דיש חולקין וסבירא להו דאינו אלא שומר חנם.

מבואר בשו"ע שאסור להשתמש במעות אבידה ,ומה הדין אם השתמש?

הסמ"ע שם (ס"ק לט) מפנה לשו"ע בסי' רצב סעי' ז'.

הרמ"א שם מביא את דברי המרדכי שמדבר בנפקד שהשתמש בכסף הפיקדון והרויח וזה לשונו:

ואם הרויח במעות, בין היה לו רשות להשתמש בהן או לא, אין צריך לתת מן הריוח לבעל הפקדון. [מדין זה נהנה וזה לא חסר שהרי לא תבעו המפקיד עד עתה מוכח שלא היה מתעסק בהם](שו"ת חת"ס חו"מ קעח)

מיהו אם בא בעל הפקדון ואמר: תן לי פקדוני ואני ארויח בהן בעצמי, והלה מעכב בידו, חייב ליתן הריוח מכאן ולהבא.[כיון שגילה הבעלים דעתו שרוצה להתעסק במעותיו ואף מוכיח שהיה יכול להרויח בהן הרי זה נהנה וזה חסר לכן ישלם לבעלים את כל ההנאה](שו"ע שסג ו)

אבל אם אומר הנפקד: הוצאתים בעסק אם תרצה קבל עליך העסק בין לשכר בין להפסד, הדין עם הנפקד. (מרדכי פ' הגוזל קמא וס"פ המפקיד).

ואם נתעסק בהן לצורך בעל הפקדון, הריוח שלו. ואם גילה דעתו שעסק לצרכו,

או במקום שאסור להשתמש שמסתמא עסק בהן לצורך בעל הפקדון, אינו נאמן לומר: לעצמי עסקתי, עד שיאמר כן לפני עדים (תשובת רשב"א סימן תתקל"ח).

הגר"א ס"ק כ"ט מציין לבאה"ג ס"ק ה' שם תמה על הרמ"א (במה שכתב שבמקום שאסור להשתמש צריך לגלות דעתו שמרויח לצורך עצמו ואם לא גילה דעתו שמרויח לצורך עצמו אז הריוח יהיה לבעל הפיקדון) שברשב"א שם כתוב שהגילוי דעת נצרך כדי שהריוח יהיה לבעל הפיקדון אבל מסתמא כשהנפקד מרויח אז אנחנו אומרים שודאי כוונתו להרויח לצורך עצמו והריוח יהיה שלו. וכך פסק הגר"א הסמ"ע והנתיבות.

 

ובנוגע לעניינו אף אם לא הייתה כוונת העובד לגנוב את הכסף אלא רק השתמש בכסף לצורך רווחים שלו ואף שודאי יחזיר את קרן הכסף לבעליו , הרווח שייך לו ולא לבעלים כדברי הגר"א ושאר אחרונים הנ"ל.

  • ג. אם העובד לא היה מודע כלל לכסף שמצטבר לו בבנק אם כן אין לו כלל כוונה לגנוב ולכאורה  

דינו כפיקדון שדינו שכל מקום שנמצא ברשות אדונו הוא אך נראה לי כיון שהוא משלם עמלה על הפעולה הזאת בבנק יהיה דינו כדין שבח גניבה שבא על ידי הוצאת הגנב (כאמור לעיל סעיף א' הערה 2).

ואם התברר שאין לו עמלה על פעולה זאת של הנפקת הרווחים בבנק, אפשר אולי שדינו של הבעלים כדין זה נהנה וזה לא חסר כדין שכתב שו"ע בתוקף בהמתו של חבירו והשתמש בה(חו"מ סימן שסג סעי' ג'-ד') ,אך נראה לי יותר שכאן דינו כגנב כיון שהכסף מצוי בחשבון על שם העובד ואם העובד לא יתן הוראה לבנק שלו להביא לו את הכסף בחזרה הכסף מוחזק רק לטובתו נמצא שזה ממש בחזקתו וכדין גנב או מחזיק אבידה והשתמש בה אז דינו דומה לאחד שהשכיר מעות חבירו לאחר (כאמור לעיל סעיף א' הערה 3*). ויוכל העובד לומר קים לי כדברי הב"י ורעק"א ,שכל הרווחים שלו.

*כסף שנמצא בחשבון  דנו בזה האחרונים אם דינו כראוי או כמוחזק מובא בשו"ת חיים שאל (לחיד"א ח"א סי' עד אות ח') ובשו"ת יביע אומר (ח"ח  סי' לא) זה דוקא לדין ירושת הבעל אם יורש את אשתו אך בנוגע לעניינו אם לדונו כברשות בעליו או כגנב שהכספים ברשותו ודאי נחשב כגנב כאמור שאי אפשר להחזיר את הכסף לבעליו בלי רשות העובד.

סיכום:

  • א. אם העובד היה מודע לכסף שנכנס אליו בטעות יש לו דין גנב וחז"ל תיקנו לגנב תקנת השבים ששבח שנשתבחה הגניבה אצלו לאחר יאוש הבעלים שייך לגנב ולפני יאוש מחלוקת הפוסקים לרמ"א- לגנב ,לשו"ע- לבעלים. אם הגנב משלם עמלה על תוכנית זאת בבנק לדעת כולם שייך הרווח לגנב. ואם אין הגנב משלם עמלה על תוכנית זו דינו כמשכיר החפץ לאחרים שלדעת הרמ"א- שייך לבעלים, ולדעת ב"י ורעק"א- לגנב.
  • ב. אם העובד לא רצה לגנוב את הכסף אלא להחזירו לבעליו אלא שבנתיים משתמש בו לרווחתו הרווח שייך לו עצמו,
  • ג. אלא שהרווח שמרוויח מרגע שהבעלים היו מודעים לכסף והתרו בו שיחזיר את הכסף ואם לא יחזיר הבעלים מפסידים מכך [ודוקא במקרה שודאי הבעלים היו מתעסקים בכסף ומרוויחים]  לדעת הרמ"א- הרווח שמכאן והלאה לבעלים, ולדעת הנתיבות-חולקים את את הרווחים ביניהם העובד והבעלים.
  • ד. כשכלל לא היה העובד מודע לכסף שנכנס לחשבונו : אם העובד משלם על תוכנית זו עמלה-הרווחים שייכים לו , אם לא משלם עמלה – מחלוקת הפוסקים ויוכל לומר העובד קים לי כב"י ורעק"א וכל הרווחים שלו.

 

 

אברהם פורטל.

 

שאל שאלה


קוד אבטחה
רענן